ט”ו בשבט, לפי חכמת הקבלה, מסמל הזדמנות להתפתחות חדשה. מצב רוחני מיוחד שבו האדם זוכה לראות את פירות חייו כתוצאה מכך שנטע את עצמו בסביבה נכונה.

צעד ראשון: מכשירים את הקרקע
איכות וקצב צמיחתו של האילן תלויה בקרקע שבה הוא גדל. לכן, הצעד הראשון והחשוב ביותר שעלינו לעשות בטרם נתקדם לזריעה, הוא לבחור קרקע פורייה ומתאימה. כזו שתספק לזרע את התנאים הטובים ביותר לצמיחתו.

צעד שני: מדשנים את הקרקע
‍כעת עלינו לדשן את הקרקע ולהפרות אותה. אם עד לפני רגע הדרך הרוחנית נתפסה בעינינו כחסרת חשיבות – כפסולת וכזבל, היא עצמה הופכת עכשיו לדשן שמסייע להתפתחותנו. היא מעניקה לנו כוחות מחודשים שמסייעים לנו בהתקדמותנו, ועושים את הסביבה שלנו לחיונית ופורייה יותר.

צעד שלישי: מכסים את השורשים
בהיבט הבוטני, נהוג לכסות בשלב זה את השורשים החשופים בעפר, כדי שיוכלו להמשיך ולהתפתח ללא פגע. “שורש” היא מחשבה. בדרכנו הרוחנית עולים בנו לא פעם מחשבות, ספקות וחוסר אמונה ביכולתנו להשלים את המסע הרוחני ולהגיע לפרי הבשל. עלינו “להיאבק” במחשבות ובספקות הללו ולסלק אותם מדרכנו הרוחנית.

צעד רביעי: מסירים את הענפים היבשים
כל חיינו אנחנו סופגים השפעות רבות מהסביבה שגדלנו בה – ערכים, דעות קדומות ועוד שמובילים אותנו אל פירות חולפים וזמניים, פירות שאין בהם ממש. ערכים אלה נקראים “ענפים יבשים” משום שאין ביכולתם להניב פרי רוחני. כשם שגיזום הענפים היבשים יסייע לעץ להניב פירות ראויים, כך גם אנחנו לומדים בהדרגתיות איך להסיר מעלינו את כל מה שיָבַש ומקשה עלינו להבין את המשמעות האמיתית של חיינו.
עכשיו, צריך רק להתחיל לצמוח!