המין האנושי, בפרט ישראל, הוא כמו חתול דרוך רגע לפני שמנתר ועובר למקום אחר. הוא נע במקומו קדימה ואחורה, מחשב את המרחק, ממקד מבט – ומזנק.

ערב פסח 2023 ואנחנו בצומת מכריע בכל תחום בחיים שלנו. חלקנו צריכים לקבל החלטות גורליות, לברר את המטרות שלנו בחיים, את הערכים שאנחנו ניזונים מהם. השאלות הקשות עוזרות לנו להגביה שאיפות ולהעז לחלום.

ברגע שנענה על השאלות המשמעותיות, גם אלה שאנחנו מתחמקים מהן, כמו שאלת הטעם בחיינו, אז נכיר את "פרעה", הרצון שמולך בנו. וכמו בתחילתו של סיפור ההגדה המקראי, שבו מתבהר עד כמה אנו עבדים לפרעה מלך מצרים, כך יתבהר עד כמה אנחנו עבדים לאגו שממרר את חיינו.

האגו שלנו, "פרעה", לא מוביל למקום טוב. רק לרע. לתחרותיות ושנאה, לפלגנות ומלחמה. בלב החיים המפוארים שהקמנו בעמל שוכנת חברה הרוסה, ללא מטרה, שנשלטת בידי יצר הרע. אך רק כשנכיר ברע ונתייצב מול האמת החדה, נאזור אומץ לעשות את הקפיצה למצב החדש הבא.

הקפיצה היא יציאה – יציאת מצרים – יציאה מהמיץ הרע ששוטף אותנו. הקפיצה הזאת היא פסח, פסיחה, דילוג, קפיצה משליטת חיים אגואיסטית לנתינה אלטרואיסטית, משנאה לאהבה, מקבלה להשפעה.

בחיים החדשים האלה ניווכח שהאגו הוא לא רצון רע כמו שחשבנו, אלא כוח טוב שבא לפתח ולמשוך, לעודד לבדוק; מכה בנו מכה אחר מכה כדי שנשתכנע בעצמנו לעזוב את סירי הבשר המהבילים, את מתיקות השומים והבצלים המדומים, ונצא לארץ חדשה.

חג שמח!

‍