פרשת בראשית פותחת את התורה מחדש, וסיפור הבריאה הופך שוב לשאלה אישית, איך גם אנחנו יכולים לברוא מציאות חדשה בתוכנו?

אחרי שנתיים של מלחמה, שכול, כאב ותקווה להסכמים,
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלה אחת:
האם באמת ניצחנו במשהו, אם לא תיקַנּוּ כלום?

הכול סביבנו מתהפך: ערכים, יחסים, העתיד. האם זה סימן לחורבן או דווקא הזדמנות להתחלה חדשה?

הכול סביבנו מתהפך: ערכים, יחסים, העתיד. האם זה סימן לחורבן או דווקא הזדמנות להתחלה חדשה?

האם סליחה באמת מוחקת את מה שהיה, או שהיא רק תחילת תיקון?

כולנו חותמים בריתות בחיים. עם אנשים, עם עצמנו, עם חלומות.
אבל מהי הברית האמיתית בין אדם לכוח שמעליו?

כולנו מכירים את הרגע הזה שבו משהו מסתיים: שנה, תקופה, פרק בחיים. זה תמיד מעורר בלבול, חשש, וגם שאלה גדולה: מה עכשיו?

האם מדובר בבחירה חופשית אמיתית, או בדרך אחת יחידה שהבורא מזמין אותנו אליה?

דווקא עכשיו, כשאנחנו מתקרבים לראש השנה, חג שמציין סוף ותחילתה של שנה חדשה, זה הזמן לשאול את עצמנו מה קורה אחרי שהחיים נגמרים, למה אנחנו בכלל צריכים למות ולמה אנחנו כל כך מפחדים מהמוות?