פרשת “צו” מציפה שאלות עמוקות על קרבה, הקרבה ושלמות.

מה זה חטא לפי חכמת הקבלה, ולמה הוא דווקא הדרך להתקדמות רוחנית?

ואיך צחוק יכול לעזור לנו להתפתח רוחנית ולהתמודד עם החיים?

האם פורים רק מאפשר לנו להסתתר טוב יותר, או שהוא חושף משהו הרבה יותר עמוק על חיינו?

מה מחבר בין אנשים, איך חכמת הלב מובילה להתפתחות רוחנית ומה הקשר בין שבת, פורים והמשכן?

מה מחבר בין אנשים, איך חכמת הלב מובילה להתפתחות רוחנית ומה הקשר בין שבת, פורים והמשכן?

אמרו לנו שאם נעשה טוב אז נקבל טוב, ואם נעשה רע אז ניענש.
אבל בואו נהיה כנים, זה לא באמת עובד ככה
הרשעים מצליחים, הטובים סובלים, והצדק? נראה כאילו לקח חופש.

משה מקבל את לוחות הברית, העם נופל בחטא עגל הזהב והלוחות נשברים. אבל האם כל זה באמת שייך לעבר, או שהסיפור הזה עדיין חי בתוכנו?

האם פורים רק מאפשר לנו להסתתר טוב יותר, או שהוא חושף משהו הרבה יותר עמוק על חיינו?