Left Sidebar Content

זוגיות | אהבה וזוגיות

אגואיסטים – סיפור אהבה

כולנו אוהבים להכריז עד כמה האהבה חשובה לנו וחסרה לנו, ומה לא היינו עושים למענה, אבל כדי להגיע לאהבה המיוחלת עלינו לעבור שינוי פנימי מהותי, האם אנחנו באמת מוכנים לזה?
מאת: שלי פרץ - שחקנית, סופרת, כתבת "קבלה לעם"

אני זוכרת את ההתאהבות הראשונה שלי. קראו לו דני, אם אני לא טועה. הוא היה החתיך של החטיבה, עם עיניים ירוקות, מראה של ג'יימס דין משנות התשעים, וזוג נחיריים פתוחים. לא יודעת למה, הנחיריים שלו תמיד היו פתוחים.

אחרי תקופה אין סופית של מבטים מבוישים והתעלפויות בחצר בית הספר מכל חיוך מרומז, הוא עשה את הצעד הראשון, צעד ממש נועז. ככה במפתיע הוא פתאום ניגש אלי בדיסקו של הקיבוץ שאליו היינו יוצאים ושאל: "את רוצה לצאת החוצה לדבר קצת?"

הרצפה פערה את פיה, השמים הפכו ורודים, האוויר התמלא ריחות אהבה מתוקים, וחוויתי אפילו עיוורון של שלושת רבעי הדקה, לא האמנתי שזו מציאות ולא אשליה. סוף סוף! אחרי איזו שנה.
יצאנו החוצה ודיברנו, והייתה לי תחושה שאני והוא זה לנצח. זה שתי נשיקות במצח. אחרי הדיסקו הוא אפילו ליווה אותי הביתה חצי דרך(!), ואני חשבתי שתמו ימי האכזבה, רציתי - השגתי, ומהיום והלאה תמלא את חיי רק אהבה ושמחה.love

אבל בפועל "יצאנו" אולי שבועיים, וכבר ראינו שהתקשורת בינינו לא הכי טובה. לא הבנתי מה הוא רוצה וגם לא מה אני רוצה. וככה, כמו שהדברים קורים בחטיבה, פשוט הפסקנו להיות "חברים" אפילו בלי להריץ איזו "שיחת פרידה".

כשהתבגרתי התחלתי להבין, שבניגוד לקלישאה, ובניגוד למה שהייתי רוצה, ה"ביחד" זה לאו דווקא להיות מחוברים בנימי נימים, אלא לפעמים זה גם "להיות לבד, אבל עם מישהו". אה, וללא ספק צריך לשחק לפי החוקים.

למרבה הצער, בתל אביב של שנות האלפיים דווקא ה"לבד" עלול לתפוס את מרבית הנפח במערכת היחסים, ואז הכל נעשה רצוף העמדות פנים, עד שבסוף אני מוצאת את עצמי רחוקה, כרחוק מזרח ממערב, מהמושג הטהור שהיה לי לגבי אהבה. וכך אני נותרת תוהה, מה לעזאזל אני חושבת שאני בונה?

על אגואיזם כבר שמעתם?

אחרי שהבנתי שחוקי המשחק התל אביביים לא עולים בקנה אחד עם איך שאני באמת מאמינה שצריכים להראות החיים בזוג, יכולתי להשוות את המצוי עם הרצוי, דווקא בשיעור ראשון באהבה שקיבלתי מהקבלה. למרבה ההפתעה, גיליתי שהקבלה האותנטית מסבירה קודם על האגואיזם, ולאו דווקא "עצות בגרוש" על הדרך המהירה לחופה. "אז מה בדיוק הקטע עם האגואיזם הזה?", אתם שואלים.

מסתבר שאני, כמו כל בני האדם, אגואיסטית מלידה. מה פירוש? בכל פעולה שלי אני רוצה להרוויח מקסימום תענוג במינימום השקעה.

אם יוצאים מנקודת הנחה כזו, לא מפליא שהעולם נראה לפעמים כמו שדה קרב, למרות שכולנו בסך הכל רוצים לחיות בשלום עם הרגש הנפלא הזה, "להיות מאוהב". האגו המתפרץ, מביא אותנו למצב ההפוך - פירוד וריחוק. ביודעין או בלא יודעין, אנחנו מוכנים לנצל לטובתנו את כל מי שנראה לנו מתאים.

לכן גם כשאנחנו אוהבים, האהבה שלנו לוקה בתחלואים אגואיסטים רבים: אנחנו אוהבים רק את מי שעושה לנו טוב, או שבאמצעותו אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו, וכשההנאה מתמוגגת מאיזו סיבה, פג תוקפו של הקשר, פגה "האהבה".

אז מה יהיה? האם הטבע האגואיסטי שלי, שאפילו לא בחרתי בעצמי, לעד יציב אותי בפני מציאות של נדודים בין מערכות יחסים? כלל וכלל לא! אומרים המקובלים. הנוסחא לכך שנצליח להחזיק מעמד בכל המצבים, תלויה בשימוש בתנאים הקיימים. כדי לשבור את מעגל הקסמים הזה, עלינו להסיר תחילה את המסכה מעל פרצופו של האגו הערמומי, ולהתחיל להכיר עם איזה טבע פנימי יש לנו עסק.

רק על הנתינה נבנה לנו אהבה

אנשים חכמים מספרים שהעולם כולו מלא בדבר אחד - אהבה.

אני יודעת, קשה להאמין לכזו אמירה במיוחד נוכח העובדה שאנחנו שוחים בים של קשרים מזדמנים, מלחמות בין המינים, וחוסר שביעות רצון במרבית התחומים. והסיבה? אנחנו הפוכים לאהבה הזו לחלוטין. אנחנו, בני האדם, הרי רוצים רק להשתמש זה בזו. זוכרים?

אחרי שהפנמתי את ההסבר ברמת יכולתי הסבירה, מצאתי את עצמי נכנסת למערכת יחסים שנראית מבטיחה, אבל עדיין מעוררת בי ספקות כבדים - האם ההבטחה תוכיח את עצמה לאורך ימים? התחלתי לתהות, האם באמת יש מצב לגלות את האהבה שקיימת בעולם או שזו רק אשליה מתוקה? והסתבר לי שאכן יש תקווה.

pazel

בעצם גיליתי שיש מי שדאג לסדר לי סדנת זוגיות לכל החיים, ואפילו ללא תשלום. סדנא כזו שמוליכה אותי צעד צעד בדרך להשגת האהבה והשפע שבבריאה. הרעיון הוא, לגלות תמונת מציאות רחבה יותר מזו שאני מסוגלת לתפוס כעת. רק אז אבין את משמעותה האמיתי של המילה אהבה.

בעקבות אותו שיעור ראשון באהבה באו שיעורים נוספים, חלקם תיאורטיים וחלקם שיעורים מהחיים, ואני הרגשתי שהפעם סוף סוף יש סיכוי שתפתח בתוכי הדלת ליצירת יחסים עמוקים באמת, שמבוססים על איחוד פנימי ביני ובין אהובי, במחשבות, בהרגשות, ברצונות, בתוכניות, בטעמים.

זה נשמע כמו אוטופיה עלי אדמות, אבל הקבלה מלמדת אותנו להגיע לאהבה אמיתית, כפי שהיא מבינה אותה. זהו מצב שבו יהפכו רצונותיו של בן זוגי להיות חשובים עבורי כמו רצונותיי, ואילו רצונותי שלי יהיו חשובים עבורו כמו רצונותיו. במקום לנצל זה את זו להנאתנו, נתמלא זו מזה באותה שמחה שבה היינו ממלאים את עצמנו. ואז נבין, נרגיש ואפילו נגשים את המשמעות האמיתית של מילה הנכספת "האהבה".
שיהיה בהצלחה...

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content