ב-29 באוגוסט 2005, אחרי אזהרות שאיש לא התייחס אליהן ברצינות, הכה ההוריקן "קתרינה" בחופיה הדרומיים של ארצות הברית. האמריקאים מצאו את הדרך להתנחם בהעברת הדרמה בשידור חי (מה לא עושים עבור הרייטינג?), ציני ככל שזה יישמע...
עקב השיטפון שפקד את האזור, פונתה העיר מיסיסיפי, ובמחדל אנושי נורא נותרו אלפי תושבים ללא קורת גג. אך מה שזעזע באמת את המערכת הכלכלית העולמית הייתה הפגיעה בבארות הנפט באזור.
שנתיים בדיוק חלפו מאז, ואסון קתרינה נראה כבר כמו היסטוריה רחוקה. הזיכרון האנושי קצר, מדחיק וגדוש בשרשרת של אסונות טבע שפוקדים אותנו מדי יום, ורק הולכים ומתגברים בעשור האחרון. סיכום ביניים של הקיץ האחרון יכול להכניס כל אדם למצב של כוננות ספיגה. נראה שהפעם הטבע החליט ללכת עד הסוף ו"לסגור אתנו חשבון".

60 שניות על אסונות

למי שלא היה כאן בקיץ האחרון, או שבחר להתעלם, להלן מבזק אסונות מדאיג:
רעידת אדמה שהתרחשה לאחרונה בפרו גבתה את חייהם של מאות הרוגים, ואלפים פונו מבתיהם. לא הרחק משם, במכסיקו, עקבו בדאגה התושבים אחר מסלול התקדמותן של סופות ההוריקן "דין" ו"לורנזו". גל חום הזוי לחלוטין שטף את אירופה והותיר אחריו 500 קורבנות בהונגריה וברומניה.
באיטליה וביוון השתוללו שריפות ענק, ובמדינות שונות באירופה קיבלו הרכבות הנחיה לנוע במהירות אטית יותר, כדי למנוע ירידה מהפסים שהתעוותו בחום הכבד.
לעומת המתרחש במזרח אירופה ובדרומה, בבריטניה - עולם הפוך. באנגליה ובווילס ירדו 406 מ"מ של גשם בשלושה חודשים בלבד. זהו המדד הגבוה ביותר שנרשם מאז שהחלו לתעד את כמות המשקעים. גשמי הזעף גרמו להצפות ולניתוקם של רבבות תושבים מזרם החשמל, והביאו לפינויים של רבים אחרים. גם בגרמניה ובצפון קוריאה הוצפו הרחובות, עשרות נהרגו ורבבות נותרו ללא קורת גג.
על פי נתוני הארגון המטאורולוגי העולמי, השנה אנו חווים את השינוי האקלימי הקיצוני ביותר מאז אמצע המאה ה-19.

כוכבי הוליווד נרתמים למען איכות הסביבה

אפילו הוליווד השְׂבֵעָה, הנהנתנית והמסחרית אימצה לחיקה את התופעה. נתוני משבר איכות הסביבה הוציאו גם את אנשי תעשיית הקולנוע משלוותם וגרמו להם לעשות מעשה.
"אמת מטרידה", סרטו הדוקומנטרי של אל גור, סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, העוסק בהתחממות הגלובלית, יצא לאקרנים בשנה שעברה וזכה לתהודה אדירה. לאחרונה הצטרף גם פרס הנובל היוקרתי לפסלי האוסקר והאמי הנוצצים שבהם זכה גור על פועלו בנושא איכות הסביבה. בימים אלה מגיע למחוזותינו סרטו החדש של ליאונרדו די-קפריו, "השעה ה-11". די-קפריו סוקר את התפתחות המשבר האקולוגי העולמי, ומדגיש את האחריות שמוטלת על כל אחד מאתנו כלפי איכות הסביבה.
אבל זה לא מסתכם בכך. אל שני האישים המכובדים הצטרף בחודש מאי השנה גם אֵיל התקשורת רופרט מרדוק, שהצהיר כי הוא מתכוון לפעול למען איכות הסביבה באמצעות הגברת המודעות הציבורית על ידי מתן ביטוי מרכזי למשבר האקולוגי בדיווחים באימפריית התקשורת העולמית שבבעלותו. וגם אצלנו כאן - העיתונים "הארץ" ו"דה מרקר" הכריזו על עצמם שהם שוחרי איכות הסביבה והגדירו עצמם כ"עסקים ירוקים", ופורטל "Ynet" הוסיף לעצמו מדור חדש, "ירוק".
דומה שבתום אלפי שנות התפתחות אנושית, ויותר מ-200 שנה אחרי המהפכה התעשייתית, רבים מכירים בעובדה כי אנו ניצבים בפני "שוקת שבורה", תרתי משמע. אם בעבר היינו מודאגים מהיכחדותם של מיני חיות, מי שנמצא כיום בסכנת הכחדה ממשית הוא לא אחר מאשר המין האנושי. אם לא נשנה בצורה מהותית את דרך החשיבה שלנו, יעשה זאת הטבע - על חשבוננו. ולא, זו אינה מליצה. אז מה עושים?

יורדים מהעצים

כדי להבין מה גורם למשבר בטבע, אומרת הקבלה, יש להתבונן בחוקיות שעל פיה הטבע עצמו מתנהל; בטבע מתקיים איזון מתמיד תוך שמירה על הרמוניה מוחלטת. יתרה מכך, מחקרים מראים שכאשר איזון זה מופר, דואג הטבע להשוות מיד את הלחצים.
עיקרון נוסף שנשמר ובא לידי ביטוי בממלכת החי הוא הדאגה לטובת הזולת. ניתן למצוא דוגמאות רבות לכך בכל דרגות החי: החל מיצורים פשוטים כמו חיידקים, דרך נמלים ודבורים וכלה בקופים ובפילים. אבל חשוב לדעת שהפרטים בטבע מוצאים את נקודת האיזון עם סביבתם מתוך דחף טבעי; הם אפילו אינם מודעים לכך. היחיד שיוצא דופן ומפר באופן עקבי ואכזר את האיזון הזה, הוא האדם.

אדם לאדם - זאב

איך שלא נסתכל על זה, משנה לשנה מתגבר האגואיזם בחברה האנושית. האדם מנצל את הזולת, נהנה מסבלו של האחר ובונה את עצמו בעיקר על חשבון אחרים. ביחס זה אל הזולת הוא מפר בעקביות את חוק האיזון בטבע. אבל הטבע הוא מערכת דטרמיניסטית, הפועלת על פי חוקים מוחלטים. כל הפרה של החוקים הללו גוררת בהכרח תופעות לוואי. ככל שאנו הופכים אגואיסטיים יותר, אנו סוטים מהמסלול של הטבע ומגבירים את חוסר האיזון בטבע כולו. כתוצאה מכך, אנו "זוכים" לתגובה כואבת מצד הטבע עצמו.
במילים אחרות, הטבע אינו "עושה לנו הנחות". אנחנו יכולים להמשיך לנסות "לטמון את הראש בחול", אלא שהחול בשעון הולך ואוזל. רק ידיעת החוק הכללי שפועל בטבע, והבנתו, תוכל לעזור לנו להוציא את עצמנו ואת העולם מהמשבר.
אז לפני שנאבד לגמרי את האיזון, הקבלה מסבירה לנו איך להצטרף לשלמות העליונה שקיימת בטבע.

כנגד כוחות הטבע

בשונה מיֶתר היצורים בטבע, באדם לא הוטבעו אינסטינקטים שדוחפים אותו לאיזון, להדדיות ולהרמוניה עם הסביבה. האדם הוא הפרט היחיד שצריך לאזן את עצמו עם הטבע מבחירתו החופשית. את האיזון בטבע משלימים בני האנוש בבניית יחסים תקינים ביניהם, וזוהי הנקודה בה עלינו להשקיע את מרב המאמצים. בבסיס מערכת היחסים בינינו צריך לעמוד ערך אהבת הזולת, בדיוק כפי שהוא מתקיים באופן אינסטינקטיבי בין הפרטים השונים בטבע.
כיצד? המקובלים התוו לנו שלב אחר שלב את הדרך לביצוע התהליך, שכיום - במאה ה-21 - איננו עוד בגדר בחירה, אלא הופך להכרח בעבורנו.
באמצעות תיקון מערכת היחסים בינינו, נשיב את הסדר על כנו, ונתעלה מהממד שבו אנו קיימים עתה לממד עליון יותר, שבו ניהנה גם אנחנו מן השלמות והנצחיות שבטבע.