Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה בעולם

בין התבוללות לרוחניות

בעוד 300 שנה ימות היהודי האחרון בצפון אמריקה. כך עולה מניתוח סטטיסטי פשוט של קצב ההתבוללות שם. שיעור נישואי התערובת בין יהודים ללא-יהודים עומד בקנדה על 63%. גם באירופה המצב אינו מזהיר. במילים פשוטות, הקיום היהודי מחוץ למדינת ישראל נמצא בסכנת היעלמות.מה קורה כאן? למה עכשיו? לאן זה מוביל אותנו כעם יהודי?

במאות השנים האחרונות עם ישראל עוזב את הדת. כתוצאה מכך יהודים נעלמים בין אומות העולם. לפי חכמת הקבלה, הסיבה לכך היא פשוטה. היינו אמורים לגלות את הרוחניות שטמונה ביהדות, להתוודע אל פנימיותה של התורה ובעזרתה להתחיל לממש את התיקון הרוחני שעלינו לבצע בעולם כיהודים, אבל זה לא קרה. בעיקר עקב התנגדותם של גורמים ביהדות החרדית לחכמת הקבלה.

שורשי התהליך הזה שמביא כיום להתבוללות רבתי, נעוצים כבר במאה ה-16. העולם החל אז לנוע קדימה מימי הביניים אל עבר תקופת ההשכלה, לעבר התפתחות מדעית, תרבותית, חינוכית. באותם ימים, היינו אמורים להוסיף אל היהדות העממית את חכמת הקבלה, שמכונה גם חכמת האמת. האר"י הקדוש סימל את ראשיתו של התהליך הזה, אחריו באו הבעל שם טוב וגדולי החסידות, הרמח"ל ומקובלים נוספים. כולם קראו לעם לבוא בשעריה של חכמת האמת, אבל זה לא קרה. כיום אנחנו כבר באיחור גדול, ביחס לתהליך הרוחני שהיה כבר אמור להתחיל מזמן.

החיים מוכיחים שאי אפשר להישאר יהודי לאורך דורות, אם יוצאים מהדת ולא נכנסים ליישום הערכים הרוחניים שמלמדת חכמת הקבלה. בעבר יהודים בחו"ל החשיבו את חיי הקהילה, ברית מילה, בר מצווה, חתונה, וגם אם הם עצמם לא שמרו על אורח חיים יהודי דתי, חשיבות הקהילה בעיניהם שמרה אותם קרובים. כיום הכול מעורבב. אפילו אם יש קהילות, הם מאבדות מחשיבותן כלפי הצעירים שהפכו לאנשי העולם הגדול. השיוך לדת כזו או אחרת נראה להם מיושן, מגביל וחסר כל טעם.

מדוע נעלמה המחויבות שהייתה משך דורות? מפני שאנחנו נמצאים בתקופה שבה עלינו להיכנס להתפתחות הרוחנית שלנו. ואם איננו מוספים אותה אל חיינו, אז כל אחיזתנו ביהדות ובמנהגיה, בתורה ובמצוות, בשמירה על הקהילה - אותו קיום יהודי שעליו שמרנו משך אלפי שנים כחוק ברזל - הולך ומתפורר. פעם זה היה הכול עבורנו, ואנשים מסרו את חייהם על כך, כיום זה כבר לא מחזיק.

להתפתח מבחינה רוחנית זה אומר לגלות את השורש הרוחני שלנו, את הקיום המקורי שלנו שהיה בימי אברהם אבינו, משה רבנו וכן הלאה. אבותינו לימדו אז שהמטרה הגדולה של חיי האדם היא לתקן את היצר הרע שטבוע בו מלידה, ולפתח יצר טוב. כלומר, לתקן את כל הרצונות האגואיסטיים שמתעוררים בנו כלפי הזולת, ומעליהם לבנות יכולת להתקשר לכולם באהבה, בנתינה, בחסד.

כולנו נשמה אחת גדולה, וכשאנו מבקשים לבנות בינינו קשרים של אהבה מעל השנאה, חיבור מעל הפירוד, קירוב מעל הריחוק, מתגלה בינינו כוח עליון. טוב ומיטיב. כוח האהבה והנתינה שממלא את כל הבריאה, כוח הבורא, שמפתח אותנו קדימה במטרה שנבחר להיות דומים לו. אוהבים ונותנים, טובים ומיטיבים, מחוברים. לכן "ואהבת לרעך כמוך" הוא הכלל הגדול בתורה, וכולל את כולה. זוהי האידיאולוגיה היהודית המקורית, והיא שהפכה אותנו לעם ישראל.

אבל את כל זה שכחנו באלפיים שנות הגלות. שנאת החנם שפרצה בינינו החריבה אותנו מבחינה רוחנית והוציאה אותנו לגלות בין אומות העולם. הייתה לזה מטרה כמובן, היינו צריכים להתערבב איתם מבחינה פנימית כדי לקדם גם אותם אל התכלית הגבוהה. אבל במאה ה-16 הגיעה נקודת המפנה, כאמור.

במקביל להתפתחות האנושות, היינו צריכים גם אנחנו להתפתח. לגלות מה טמון בנשמת היהדות מעבר לקיום המכאני של הפעולות החיצוניות, ולהתחיל לעבוד על התיקון הפנימי של הטבע האגואיסטי שבנו. לבנות את עם ישראל כעם רוחני שמלמד את כל בני האדם איך חיים באהבה ובחיבור מעל כל השוני. אבל זה לא קרה.

היעלמותם של היהודים בתפוצות צריכה להדליק אצלנו נורה אדומה. אנשים בורחים מהיהדות שלהם, אפילו מאותה אחיזה קטנה שהייתה להם עד כה. כולנו צריכים להתעורר, חילונים, דתיים, חרדים, בתפוצות ובישראל - ללמוד מחדש מה זה אומר להיות "כאיש אחד בלב אחד", מה זה אומר להרגיש בינינו את הא-לוהות, מה זה אומר לשמש כאור לגויים.

וכשאנחנו נגלה מחדש את הרוחניות שלנו, האנושות כולה תפסיק לזלזל בנו ולבקש למחוק אותנו מעל המפה. כולם יתחילו להכיר לנו תודה, לתמוך בנו, לעזור לנו לממש את ייעודנו ולגרום לחיבור מושלם בין כל בני האדם. הבורא ישרה אז בין כולנו, כוח עליון של אהבה ונתינה, ואז נבין על מה דיברו הנביאים כשאמרו: "וביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים" (ישעיהו נו, ז), "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיהו לא, לג).

מן המקורות

"מוטל על האומה הישראלית, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא הדבקות בבורא".(בעל הסולם, מאמר "הערבות", כתבי בעל הסולם, עמ' 393).

"וכאשר יושלמו בני ישראל עם דעת השלם, יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל, וישקו לכל אומות העולם" (בעל הסולם, "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", ד, כתבי בעל הסולם, עמ' 136).

"כשיתרומם ישראל על פי סגולתו האמיתית הפנימית... ליתן לכל העולם כולו צורה חדשה ומתוקנת, אז לא ישראל בלבד יתרומם כי אם כל העולם כולו... אז תחל תקופה חדשה שאין בה שום תערובות של זוהמת הרע, הרשעה וההתקוממות לא תפעול עליה מאומה, הכעס והעצב לא יוכל לשלוט בקרבה, ודאגה על שיווי המשקל של העולם לא יוכל לעלות על לב. אז יבטל כוח הזרוע מעיקרו, והחרב תאבד את עיקר חשיבותה ותיהפךלגנאי גמור" (הראי"הקוק, עין איה, שבת ב, ירושלים תש"ס, עמ' 99-98).

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 774-775 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים"

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content