Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה בארץ

דור המדבר

ארבעים שנה הלכו אבותינו במדבר. מעניין אם הייתה שם קליטה, איזה ווי פיי קטן. ואנחנו? מחוברים תמיד. יש פרנסה, יש משפחה, על הנייר הכול טוב. אבל לפעמים בלילה, לפני השינה, מבצבצת לה מין הרגשה כזו של חוסר. עוד יום ועוד אחד, והסיפור חוזר על עצמו. מתחים, עצבים, לחצים, וכמה רגעים של כיף. יאללה נופש. ושוב, לחיים האפורים. בקושי מצליחים לראות את הילדים, להרים את הראש מתוך המסכים. יבש בפה. עדיף לכתוב. דור של מדבר אנחנו, חנוטים בתוך רכב ליסינג, לא יודעים לאן בדיוק אבל תמיד ממהרים.

מבחינה פנימית, "מדבר" הוא מצב שבו האדם מרגיש יובש. הוא לא יכול להחיות את נפשו. חוסר המים, חוסר הקרקע הפורייה, חוסר התבואה, מסמלים את הרגשת החוסר הכללי. אין לו שום דבר שמחייה אותו בצורה נפשית, ממלא אותו בשמחה ובאושר אמתי. וכך מרגישים היום המון אנשים.

'מה נהיה אתכם?' היו רוצים לומר דור ההורים. 'יש לכם הכול בשפע. מה חסר לכם? למה אתם לא מסופקים?' וואלה, לא בדיוק יודעים. רק מרגישים איזה חור קטן בלב. לא כך חלמנו כשהיינו צעירים. לא למרוץ הזה פיללנו. לא לדאגות כאלה של מה יקרה לילדים בבית ספר, כאילו שלחנו אותם לשדה מלחמה. בשביל מה לנו כל הסיפור הזה, אנחנו לא ממש יודעים.ובאותו הזמן, בטבע הסובב אותנו הכול מסודר פיקס. כל פרט מחובר למערכת הכללית בצורה מושלמת, מצוי בדיוק במקום שלו בפאזל הכללי.

אז מהו סוד החיים? שאלו את עצמם גם בני ישראל. הסיפור המקראי אודותיהם לא בא להציע מסלולים מדבריים למיטיבי לכת, אלא ללמד אותנו שיעור נצחי לחיים. מי הם בני ישראל במדבר? מאיפה הם הגיעו לשם? ממצרים, אחרי שברחו משליטת פרעה. מבחינה רוחנית, פרעה מלך מצרים מסמל את האגואיזם הצר שטבוע בכל אדם ושולט בנו מלידה. יצר הרע.

בדרך לפיצוח סוד החיים בני ישראל גילו שהיצר הרע שלהם ("פרעה") משעבד אותם, ממרר את חייהם בעבודה קשה ולא מותיר להם שום עתיד. הם הבינו שכל עוד הם משועבדים לדחפים האגואיסטיים הטבעיים שמריצים אותם להתחרות זה בזה, לדרוך על כולם בדרך לפסגה, הם כל הזמן מתנגשים ומותשים.

סוד החיים לא נמצא בכיס של אף אחד, הבינו בני ישראל, אלא רק בינינו. האושר טמון בתוך יחסים חדשים שלנו אחד לשני. ואז הם ברחו משליטת פרעה ומצאו את עצמם במצב רוחני שנקרא "מדבר". משך "ארבעים שנה במדבר", שמסמלות ארבעים שינויים פנימיים, הם למדו איך להתעלות מעל הדחפים האגואיסטיים שהתעוררו בהם כל פעם מחדש. "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" הוא חוק המדבר, החוק הראשון בדרך אל האושר.

נכון,לבד זה בלתי אפשרי ואפילו מצחיק לחשוב שזה יכול להתממש במדינת ריאליטי כמו שלנו, לכן עלינו לעבוד על זה ביחד. לקחת את זה כפרויקט לאומי, כתהליך חינוכי כלל-חברתי שאנחנו רוצים להיכנס אליו יחד. נדבר על כך שזהו הדבר החשוב ביותר לעתידנו ולעתיד ילדינו. ברשתות החברתיות, באמנות ובתרבות, בכלי התקשורת, בכל מקום אפשרי. "איש את רעהו יעזורו", אמרו על כך החכמים.

אחרי שנלמד לתפקד כ"בני ישראל במדבר", נהיה מוכנים להתקדם אל "ארץ ישראל הרוחנית". במצב זה כבר נלמד איך פועלים בכל כוחנו לטובת הזולת, איך חיים מתוך אהבה ונתינה טהורה. שם נמצא האושר הגדול, והגדולים שזכו לטעום מהמצב הזה אמרו "גן עדן". אבל על כך בפעם הבאה.

מן המקורות

"אם נקבץ את כל שיעורי התענוג שמשיג האדם במשך שבעים שנותיו לצד אחד, ונקבץ את כל הצער והייסורים שסובל לצד השני, עד כדי שאילו היה החשבון לנגד עיניו - היה מעדיף שלא להיוולד".

"בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ".

"כשכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא, בזה יבוא העולם על תיקונו המלא".

בעל הסולם - הרב יהודה אשלג

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 722 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".    

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content