Left Sidebar Content

חגים ומועדים | פסח

הגדה של פסח

כל שנה קוראים את ההגדה ולא מבינים כלום, הגיע הזמן לעשות קצת סדר. על מה כדאי לחשוב בנקודות העיקריות של ההגדה? כמה תובנות מהחכמה העתיקה של הקבלה.

"מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת".שבלילה הזה אנחנו מרגישים חופשיים.חופשיים מהעבדות."עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱ-לֹהינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם".

נברר קצת מהי העבדות המדוברת, האם מדובר על סיפור היסטורי שעלינו פשוט לזכור? החכמים מסבירים שההגדה באה ללמד שיעור נצחי לחיים, ככתוב "מעשה אבות סימן לבנים".

מה משעבד אותנו היום? אנחנו חושבים שזה אולי הבוס בעבודה, הממשלה או החשבונות שצריך לשלם אבל מה שבאמת משעבד אותנו זה האגו שלנו. היצר הרע. למה? נתבונן בעצמנו במראה, בלי לייפות את הדברים. אני לא באמת מסוגל לסבול את זה שמישהו יהיה יותר ממני. שלשכן יהיה משהו שאין לי. שמישהו ייכנס לפני בכביש, בלי לבקש יפה קודם. זה תמיד אני ואני ואני. הכי טוב, הכי חזק, הכי חכם, הכי יפה, הכי מוצלח. הכי הכי. ואת התחושות האגואיסטיות האלה מייצר בתוכי "פרעה". זהו כוח מיוחד, שמשעבד את כולנו מבוקר ועד ליל. גורם לנו לעבוד עם המרפקים.

"מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח". מה הכוונה לברוח ממצרים? לברוח משליטת האגו שלנו. בואו ננסה לעשות זאת ביחד, היום. לבטל קצת את האגו בינינו. נשתדל להפסיק לחשוב בתבנית של 'איך אני יותר מכולם', וננסה ליהנות מהתחושה שכולנו מחוברים. מזה שכל אחד דואג לאחרים.

"כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. חָכָם, רָשָׁע, תָּם וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל". וכל הארבעה מתייחסים לאותה השאלה, איך נתעלה מהאגו שלנו? איך נצא ממצרים?בן מלשון הבנה. ארבעת הבנים מייצגים דרגות התפתחות פנימית שלנו בדרך אל החירות.

"חָכָם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה הָעֵדוֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱ-לֹהינוּ אֶתְכֶם? וְאַף אַתָּה אֱמָר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן". החכם הוא סוג של מתחכם, מציע כל מיני הצעות אבל תכל'ס, לא נותן לנו שום פתרון.

"רָשָׁע מָה הוּא אוֹמֵר? מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם? לָכֶם - וְלֹא לוֹ. וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. לִי - וְלֹא לוֹ. אִילּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל". הרשע בכלל לא רוצה לעסוק בדיון הזה. אתם רוצים, תעשו, אבל אותי תעזבו בשקט, הוא אומר. כלומר, הוא חושב שאי אפשר לצאת מהמצב הרע, ומקבל את החיים ככה.

"תָּם מָה הוּא אוֹמֵר? מַה זֹּאת? וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם, מִבֵּית עֲבָדִים". הוא בכלל לא קולט מה קורה. לא מבין שהוא עבד, ובטח ובטח שאין לו מושג איך אפשר להשתחרר.

"וְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל - אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". הוא לא תם, ולא חכם, ולא רשע. הוא אינו יודע לשאול. הוא מבין שמדובר כאן בשדרוג הטבע האגואיסטי שלנו, מרגיש שיש בזה משהו אמתי, אבל לא יודע מה לעשות עם זה. לכן הוא לא מסוגל לפתוח את הפה, לשאול משהו. ודווקא מהמקום הזה, כשאדם מגיע למצב שאין לו מה לומר, אז נפתח בפניו הפתרון. בסופו של דבר, כולם צריכים להיות "שאינו יודע לשאול". אגב, בשלב הזה בסדר כדאי שכל אחד יספר לאחרים, עם מי מארבעת הבנים הוא מזדהה.

"וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ! שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם". בכל פעם שנרגיש שהאגו הוא זה שמאיים לכלותנו, ויהיה בנו רצון חזק להתעלות ממנו, מובטח לנו שנזכה להיגאל. גאולה זה מצב של יחסים הפוכים ממה שאנחנו חווים היום. שאני אשמח מזה שיש לשכן אוטו חדש, שהילדים שלו מוצלחים. והוא ישמח במה שיש לי. "עולם הפוך ראיתי", נאמר על כך.

ואם נרצה להגיע ליחסי אהבה כאלה בינינו, כל השונאים שלנו יירגעו וישראל תזכה לכבוד ולהערכה מהעולם כולו. מה הקשר? הכוח העליון הוא זה שמכביד את לב כולם כלפינו, כמו שהכביד את לב פרעה, במטרה לזרז אותנו לתיקון. וכשנרצה להתקדם בעצמנו אל עבר החיבור והאהבה ונשמש בזה כאור לגויים, כבר לא יהיה צורך בדחיפות האלה מאחור.

לכן כאן ועכשיו סביב שולחן הסדר, נשתדל להתייחס טוב זה לזה, נפסיק לחשוב באופן ביקורתי על האחרים, נרצה שאהבה תשרה בינינו. ובתוך הציפיה לכל המנות המיוחדות שאוכלים בחג, נצפה גם למנה מיוחדת של אהבה. נבקש שהיא תתגלה באמצע השולחן היפה שלנו, שכל אחד יעניק ממנה לשני. זו המשימה המשותפת שלנו לחג. ננסה להיות כאיש אחד בלב אחד, אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך, ואהבת לרעך כמוך. זו תמצית היציאה מעבדות לחירות.

"וַיּוצִאֵנוּ ה' מִמִצְרַים - לא עַל יְדֵי מַלְאָךְ, וְלא עַל יְדֵי שָׂרָף, וְלא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֶלָּא הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבודו וּבְעַצְמו". מי טבע בנו יצר רע? הכוח העליון. ולכן עכשיו, הוא בכבודו ובעצמו, צריך לברוא בנו יצר טוב. א-לֺהים בגימטרייה הטבע (86), מדגישים חכמי הקבלה. הכוח העליון הזה שנסתר בעמקי הבריאה - טבעו אהבה, נתינה, השפעה טובה. בכוונה תחילה הוא ברא אותנו בטבע הפוך משלו, כדי שמתוך הרע נכיר מהו טוב. מתוך החושך נגלה את האור. כנבראים, אין לנו אפשרות לגלות משהו, אלא רק מתוך הדבר שכנגדו.

"אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּות שֶׁהֵבִיא הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים, וְאֵלוּ הֵן: דָּם, צְפֵרְדֵּעַ, כִּנִים, עָרוב, דֶּבֶר, שְׁחִין, בָּרד, אַרְבֶּה, חשֶׁךְ, מַכַּת בְּכורות". ספר הזוהר מסביר ש"האדם הוא עולם קטן", והמצרים האלו מצויים בתוכנו. ההגדה כולה מדברת על מה שקורה בתוכנו פנימה, על מאבקים כין כוחות שונים שטמונים בנו.

גם אם איננו מרגישים זאת, מערכת הקשרים בינינו בנויה כך שמכל אחד לאחר עוברים מעין עשרה חוטי קשר בהם הוא רוצה לנצל את הזולת לטובתו. ללעוג לו קצת, לנהל אותו וכן הלאה. תפקידן של המכות הוא להראות לנו איפה טמון השורש לכל צרותנו, ולנתק אותנו מהיחס הרע הזה לאחרים. להעביר אותנו למצב הפוך שבו נרצה להיטיב לכולם. כל מכה מנתקת אותנו מההסתכלות הישנה ומחברת להסתכלות החדשה. זה כמו לנתק עשרה כבלים ישנים ממכשיר ולהכניס אליו כבלים חדשים, לחווט מחדש את כל הקשרים והחיבורים שלו לאחרים.

"כַּמָה מַעֲלות טובות לַמָּקום עָלֵינוּ! אִלוּ הוצִיאָנוּ מִמִצְרַים וְלא עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵינוּ". הרשימה הארוכה בשיר "דיינו" מלמדת שנוכל להשיג כל דבר ודבר, אם רק יהיה לנו את הכוח הטוב. כמו שעכשיו אנו מרגישים בינינו בשולחן הרגשה הדדית חמה, כולם עוזרים לכולם, כולם שווים, כולם תומכים ואוהבים, אם נמשיך את היחס הטוב הזה הלאה בחיים, נזכה לכל טוב.

לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָלָיִם הַבְּנוּיָה. כשמדינת ישראל תספק דוגמה לחיים מתוך חיבור ואהבה, אנחנו נאיר את העולם כולו. כל השונאים שלנו יהפכו לתומכים, ויגיעו לישראל עם מתנות. כמו שאמר הנביא ישעיהו: "ולקחום עמים, והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה'", "והֵביאו בנייך בחוצֶן, ובנותייך על כתף תינשאנה".

"אֶחָד מִי יודֵעַ?אֶחָד אֲנִי יודֵעַ: אֶחָד אֱ-להֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ". אותו הכוח הטוב שאנחנו מתחילים להרגיש עכשיו בהתקשרות המיוחדת בינינו, הוא זה שמנהל את כל המציאות. כשנהפוך דומים לו יותר ויותר ביחסי האהבה בינינו, נזכה לחירות האמתית.

חג שמח!

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 544 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".     

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content