Left Sidebar Content

חגים ומועדים | פורים

הסוד שבמגילת אסתר

למה ושתי לא רוצה לבוא למשתה? מדוע אחרי שמרדכי מציל אותו מהתנקשות, אחשוורוש מקדם דווקא את המן? מה נהיה עם המלך, מסטול? הצצה אל הסודות הטמונים בסיפור המגילה, על פי חכמת הקבלה.

תקציר המערכה הפותחת: אחשוורוש שולט למעשה בעולם, מהודו ועד כוש, 127 מדינות. הוא עושה משתה גדול ומפואר לכל שריו ועבדיו, ומבקש מאשתו המלכה ושתי להופיע על מנת להציג את יופייה. אבל ושתי לא זורמת אתו, והמלך רותח מכעס.

מה מסתתר מאחורי הסצנה? ראשית נבהיר שלא מדובר בזוגיות מתוקשרת שעלתה על שרטון. המגילה זה לא מדור רכילות. אז מה כן? המלכה מסמלת את העולם כולו, והמלך את הכוח העליון, הבורא. המשתה שהמלך עורך הוא בעצם הבעת כוונתו של הכוח העליון להיטיב. בזה שהמלכה מסרבת לבוא היא מביעה את חוסר השליטה של המלך בעולם, את חוסר היכולת שלו להיטיב כיוון שבני זוגו, הנבראים, לא הולכים יחד עמו. כלומר, בתחילת סיפור המגילה מתגלה תקלה במערכת היחסים שבין הבורא לנבראים, חוסר קשר. הבורא יצטרך לעשות משהו, לתקן את הנבראים, לטפל בהם, להתאים אותם אליו.

הלאה: מחפשים מלכה חדשה, ואסתר זוכה בתפקיד הנכסף. מה שמיוחד בה זו הצניעות שלה. אסתר, מסתתרת שכזו, לא גאוותנית כמו ושתי, לא מבליטה את עצמה. היא מאוד מוצאת חן בעיני המלך, כי נראה לו שהיא תהיה מסוגלת לקיים את רצונו.

ולמה שנקיים את רצונו? מה רוצה המלך? נעמיק טיפה: המלך, הבורא, מצדו שולט במציאות גם אם לנו זה לא מורגש. כל העניין הוא איך להביא את העולם למצב שבו הוא יהיה מותאם לשליטת המלך. לפי תכנית ההתפתחות הכללית, בסופו של דבר, העולם צריך להגיע למצב של הזדהות מלאה עם המלך. מדובר במצב של חיבור הדדי מושלם בין כל בני האדם, "ואהבת לרעך כמוך", שיביא גם לקשר טוב עם הכוח העליון.

בחזרה למגילה: למה מרדכי אומר לאסתר לא לגלות שהיא יהודייה? כי העם היהודי הוא עם מוזר מאוד. מפוזר בכל המדינות ולא רוצה להתחבר. בשונה מעמים אחרים שבהם אנשים מרגישים מחוברים זה לזה באופן טבעי, בעם היהודי של אותם ימים הפירוד חוגג. כל אחד בפני עצמו, לכל אחד גאווה גדולה. עם קשה עורף. שנוא על כולם, וממש לא מכובד בעולם.

לכן אסתר מסתירה את זהותה. אחרי שהיא נבחרת למלכה, בגתן ותרש מתכננים הפיכה. רוצים להכתיר שליטה חדשה בעולם, במקום אחשוורוש. בכך הם מעוררים את כוחו של מרדכי היהודי להתגלות. אם מרדכי לא יקום עכשיו ויעשה מעשה, הוא כאילו יהיה שותף להריגת המלך, ותיווצר סכנה ממשית שהעולם ידרדר למקום רע מאוד. מרדכי חושף את תכנית ההתנקשות, ובגתן ותרש מוצאים להורג. ופתאום, בניגוד גמור למה שהיינו מצפים שיקרה לאחר שמרדכי היהודי הציל את חייו, המלך מעלה לגדולה דווקא את המן.

למה? כי אי אפשר לעורר את מרדכי לפעול, שלא דרך המן - הכוח השלילי שכנגדו. כי מרדכי לכשעצמו לא רוצה כלום, הוא יושב בשער המלך, צנוע, לא דורש דבר. רק אם המלך יעלה את המן לתפקיד בכיר, הוא יוכל לגרום למרדכי ואחריו לכל היהודים להתחיל לתפקד ולהוביל את העולם למטרתו.

בדיעבד, כאן אפשר להתחיל לזהות שהמלך הזה, שנראה היה כאילו כל אחד מסובב אותו לאן שבא לו, הוא ממש לא מבולבל. המלך חשוב יותר וחכם יותר מהמן וממרדכי. אם אסתר פסיבית וגם מרדכי לא זז, אין לו ברירה, כביכול, עליו להתחיל לסובב את העניינים בעצמו. אז המלך מעלה את המן לגדולה וכולם משתחווים לו, חוץ ממרדכי היהודי.

האם מרדכי סתם עושה דווקא? כמובן שלא. להשתחוות להמן פירושו לקבל את שליטתו. התכונה שמרדכי מסמל היא "חפץ חסד", אין בו שום רצון לעצמו. תכונת החסד מנוגדת לחלוטין לתכונה שהמן מייצג, לשלוט באחרים, לקבל הערכה וכבוד מכולם לעצמו. לכן מרדכי לא יכול לקבל את שליטתו. המן רותח מזעם, ומבין שעליו להשמיד את כל היהודים. אחשוורוש מאשר. מרדכי פונה לאסתר ומבקש ממנה להתגייס לקרב.

אסתר אומרת למרדכי שאם רוצים להצליח להשפיע על המלך, על הכוח העליון, עליו לכנס את כל היהודים, לצום ולהתפלל שלושה ימים ביחד. מבחינת פנימיות הדברים, צום מסמל התעלות מעל האגו, מעל הרצון לקבל הכול לעצמך בלבד. בנוסף הם גם מתפללים יחד, כלומר מתחברים כולם ברצון אחד. כך היהודים נזכרים בתפקיד ההיסטורי שלהם בפאזל האנושי, לספק דוגמא של חיים מתוך "ואהבת לרעך כמוך" לכל העולם. הפעולה המשותפת אכן מצליחה לחבר ביניהם, והתמונה הרעה מתהפכת לטובתם.

ומה אפשר ללמוד מזה שהיהודים הורגים את כל אויביהם, ואת המן ועשרת בניו תולים על העץ? כאן זו הסצנה העיקרית, ובה עלינו להתבונן פנימה. המגילה לא באה לספר על קרבות בין בני אדם, אלא על מאבקים המתחוללים בין כוחות מנוגדים בתוך נפש האדם. היהודים נדרשים "להרוג" את כל הנטיות הרעות שבהם, אלה שמפריעות להם להגיע לחיבור ולאהבה. וכשהם באמת מצליחים להתאחד זה עם זה, מעל כל חילוקי הדעות, כל יתר העמים מתחילים להעריך אותם. כולם מתחילים להבין מה מקומם של היהודים, ורואים שדרכם מתחיל לזרום שפע לעולם.

כך המלך, הבורא, מימש את תכניתו הגדולה. דרך היהודים הוא הביא את כל הנבראים לחיבור הדדי, וכתוצאה מכך גם לקשר טוב עמו. והלקח לימינו? כדאי ללמוד מחדש איך מתחברים בינינו, מעל כל ההבדלים. חבל לחכות לעוד המן.

 

"מוטל על האומה הישראלית, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא הדבקות בבורא" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם").

"יש שתי דרכים להשגת המטרה הנזכרת: או ע"י תשומת לב מעצמם... ואם לא יזכו לתשומת לב, יש דרך אחר, שנקרא דרך ייסורים, על דרך שאמרו חז"ל 'אני מעמיד להם מלך כהמן, ובעל כרחם חוזרים למוטב'" (בעל הסולם).

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 701 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".    

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content