מאמר "מתן תורה"

ואהבת לרעך כמוך" - זהו כלל גדול בתורה.

"כלל" - גם במשמעות סכום של פרטים שחיבורם יחד יוצר דבר משותף ושלם.

הכלל "ואהבת לרעך כמוך" משמעו כללות התורה - האמצעי שמתקן את 613 הרצונות המרכיבים את טבעו האגואיסטי של האדם. תיקונים אלה נחוצים אך ורק כדי להגיע לאהבת הזולת ("ואהבת לרעך כמוך"). תפקיד חכמת הקבלה הוא לגלות ולהסביר את הכלל הזה.

בין בורא לנברא

התכונה המאפיינת את הבורא היא תכונת הנתינה והאהבה לזולת, הרצון להעניק שפע. את האדם הוא ברא במכוון עם טבע אגואיסטי (של אהבה עצמית), ובכך הבדיל בין האדם לבינו והרחיק את האדם ממנו. המטרה העומדת בבסיס הבריאה היא להביא את האדם לתיקון עצמי, שבאמצעותו האדם מתפתח, משנה את טבעו האגואיסטי בהדרגה, עד שלבסוף הוא מידמה לבורא ורוכש את תכונת הנתינה, מגיע לדבקות בבורא ומתמזג עימו.

באמצעות לימוד חכמת הקבלה האדם מכיר באגואיזם כרע, מבקש תיקון (שינוי של הטבע האגואיסטי שלו), ולומד "למשוך" על עצמו כוח מיוחד המכונה "אור עליון", שעוזר לו להשתנות. על כך נכתב "עד שמספיק לאבד מקִרבו את כל הניצוצות של האהבה העצמית", ורוכש אהבה לאחרים במידה כזו, שאפילו את ההכרחי לקיומו הוא מקבל אך ורק כדי שיוכל לגרום הנאה לזולת.

תיקון רצונו של האדם - מרצון שדואג רק לעצמו, לרצון שנותן ומיטיב לזולת - מגלה לאדם את טבעה של תכונת הנתינה של הבורא, ובכך בעצם האדם לומד להכיר את הבורא. אם האדם מכוון את עצמו לאהבה ולנתינה (השפעה), הוא אינו מרגיש הבדל בין אהבתו לחבר לבין אהבתו לבורא. כיוון שאם הוא אינו מצפה לשכר, הוא לא ירגיש את התועלת שיפיק מפעולות ההשפעה שלו. ומאידך, כל עוד שלא תיקן את עצמו להיות "נותן לזולת" (משפיע), בוודאי יתפוס את פעולות ההשפעה, לבורא ולחבר, כעיסוק מיותר וחסר תועלת.

עבודת צוות

תרגול פיתוח תכונת ההשפעה לזולת בקבוצת חברים מזרזת את תיקון האדם, מכיוון שניתן לבחון את התוצאות מיד, באמצעות תגובת הזולת בקבוצה. לעומת זאת, ניסיונות "להשפיע" לבורא אינם נראים לעין ולא ניתן לבדוק את ביצועם, ולפיכך למדוד את התקדמותו של האדם.

מסקנה: התיקון מתבצע תוך תרגול של פעולות הנתינה (השפעה) ואהבה לזולת, עד שכל 613 הרצונות המתוקנים של האדם מתחברים למטרה הסופית - "ואהבת לרעך כמוך". לאחר השגת מטרה זו האדם רוכש תכונות כמו של הבורא, ומגיע לדבקות בו.

מאמר "הערבות"

מאמר זה הוא המשכו של המאמר "מתן תורה".

כל בני האדם ערבים זה לזה

גילויוֹ של הבורא יוכל להתרחש רק כשכולם יהיו ערבים זה לזה, בניסיון להגיע לתכונת הנתינה לזולת (השפעה) והאהבה. כאשר האדם מתפתח למצב שבו הוא מוכן לקבל את חוק "אהבת הזולת" באותה המידה שבה הוא אוהב את עצמו, נאמר שהוא רכש את שיטת התיקון.

תהליך התיקון יסתיים בכך שכל האנושות תאמץ ותחיה על פי הכלל "ואהבת לרעך כמוך".

על מי מוטלת החובה?

חובה זו מוטלת על אלו שכבר התעוררה בהם ה"נקודה שבלב" - הרצון לרוחניות, ואלה מכונים על פי הקבלה "ישראל" (שמקורו בצירוף המילים ישר-אל). הם מחויבים לשנות ולתקן את עצמם ממצב מתמיד של קבלה לעצמו, למצב של נתינה לזולת (השפעה). את השינוי הזה צריך ליישם האדם בכל 613 הרצונות - מכלול הרצונות הרוחניים שקיימים בו.

על ידי תיקון תכונותיו האגואיסטיות מכשיר כל אדם את האנושות ומקרב אותה לעבר אהבת הזולת, שהיא "הסולם לתכלית הבריאה" - ולדבקות בבורא.

כאשר האדם משנה את תכונותיו לטובת זולתו, הוא פועל בעצם כלפי הבורא - אין הבדל בין הטבה לזולת לבין הטבה לבורא. מדובר בשינוי יחסו של האדם למשהו חיצוני לו, למשהו שאיננו "אני".

מתקדמים בהדרגה

על פי עיקרון הערבות ההדדית, אם האדם אינו מצליח להתמיד בנתינה לזולת, ונופל שוב לאהבה עצמית - הוא גורם ל"נסיגה רוחניות של העולם כולו".

השגת מטרת הבריאה מוטלת על המין האנושי כולו ללא הבדל, אולם התיקון מתבצע בהדרגה: תחילה בכל מי שהתעוררה בו הנקודה שבלב (חברי קבוצת "בני ברוך" בכל העולם), ואחריהם מגיעים לתיקון כל באי העולם.

עם ישראל נוסד כדי להיות "מין מעבר" של שיטת התיקון והאהבה לכל העולם. לאחר שיממש את השיטה על עצמו, הוא אמור להעביר אותה לכלל האנושות. אז, על פי כתבי המקובלים, יבינו בני העולם את השלמות שבאהבת הזולת, יקבלו על עצמם את קיום החוק "ואהבת לרעך כמוך", והרע יתבטל מהעולם.