Left Sidebar Content

חגים ומועדים | חנוכה

חג החינוך

חנוכה הוא חג של אור, מה יעלה בפנינו יותר אור מאשר חינוך ילדינו? כל החיים שלנו, כל ההתנהלות וההתנהגות שלנו אחד כלפי השני נובע מתוך חינוך, וכך גם העתיד שלנו, שמצוי בידי הדור הבא, הוא למעשה תוצאה של החינוך שנעניק להם. חנוכה הוא החג הכי טוב לדבר על חינוך
מאת: מרגלית ונטורה

השנה החלטנו להדליק נר ראשון של חנוכה אצל סבתא, שמשום מה וללא הודעה מוקדמת, החליטה להזמין את כל השכנים, הדודים ובני הדודים הרחוקים, אפילו אלה שלא הגיעו בפסח האחרון.

כשנכנסנו הופתענו מאוד לראות את כמות האנשים ויותר מזה, הופתעתי לגלות שהגענו בדיוק במהלכו של דיון סוער ומרגש לאור הנר, תרתי משמע.

ומכיוון שכולם יודעים שאנחנו לומדים קבלה, מיד עטו עלי שלושה בני דודים רחוקים וביקשו לדעת מה הפירוש הקבלי לחג האור.

"כי חנוכה הוא מלשון חינוך" (לוי יצחק מברדיצ'ב)

אחרי החיוכים והנשיקות, התרווחתי על הספה הרחבה של סבתא, הבטתי מספר שניות על הקטנטנים הנלהבים מהסביבונים, באופן שמעלה געגוע, והפתעתי את כולם בתשובתי: "חנוכה הוא מלשון חינוך" אמרתי, ודממה שררה בחדר.

"מה הקשר לחינוך?" היתה השאלה הראשונה שעלתה.

"הכל קשור לחינוך" עניתי וטעמתי לביבה חמה.

"כל החיים שלנו, כל ההתנהלות וההתנהגות שלנו אחד כלפי השני נובע מתוך חינוך, וכך גם העתיד שלנו, שמצוי בידי הדור הבא, הוא למעשה תוצאה של החינוך שנעניק להם".

חוכמת החינוך

כעבור חצי דקה נוספת של שקט, שאל אותי אחד האורחים מה יש לחוכמת הקבלה להציע.

"חוכמת הקבלה היא בעצם חוכמת החינוך" עניתי, "חוכמה איך באמת לחנך את האדם שיגיע למטרת הבריאה.

היא עוסקת בקשר בין בני האדם ומלמדת אותנו כיצד להתעלות מעל האגו שמפריד בינינו - אל הרגשת האחדות והחיבור ההדדי".

"ואיך היא מסבירה את הבעיה בחינוך?" שאל אותי בן דוד שחזר לא מזמן מתאילנד.

ילדים מעליבים

"על פי הקבלה, הסיבה העיקרית לכל המשברים שפוקדים אותנו בשנים האחרונות, היא בעצם חוסר הקשר וחוסר ההתחשבות ההדדית בין בני אדם. כך שלמעשה, כל עוד שמצב החינוך ימשיך ויתדרדר, נגיע כולנו למצב בו נצטרך להתחיל ולברר בינינו איך להגיע לאותה ההתחשבות בינינו", השבתי.

"הבעיה היא שזה מנוגד לנו ולאגו שלנו, ולכן אנו צריכים להשתדל בכל הכוח לברר זאת ולהחדיר זאת במהרה אל תוך מערכת החינוך שלנו, כבר מילדות".

מימוש החוק "ואהבת לרעך כמוך"

הדלקנו נר ראשון של חנוכה, הילדים התרגשו ושרו בקולי קולות.

התחלנו להעלות זיכרונות ילדות, על סבא שנהג לחלק לנו דמי חנוכה ועל סיר לביבות הדבש העצום שסבתא היתה מכינה לכל השכונה.

מתוך הנוסטלגיה שוחחנו על כך שרוצים או לא רוצים, אנחנו תוצאות מהבית שבו גדלנו, ומה שאנחנו נותנים לילד עד גיל מסוים, נכנס, נחרט בו, והוא ממשיך בזה כל החיים, הוא לא יכול להיפטר מזה.

"תחשבו אם היינו עושים כך" המשכתי את הנושא, "שמגיל צעיר הילד יראה בסביבה, בכלי תקשורת, עם ההורים, בבית ספר, בכל מקום ובכל דבר, שמכבדים התנהגות יפה, ומגנים התנהגות אגואיסטית".

הם הביטו בי בפליאה, "הרי לא תהיה לו ברירה, הוא יקלוט מהחברה, ויהיה לו קל להתנהג באותה הצורה ללא דיכוי וללא כפיה. כי ילד תמיד לוקח את הצורות שהוא רואה מהסביבה ורוצה לקלוט אותם, ולממש אותם בצורה טבעית. הרי כך האדם גדל".


"ככה, כל היום להתנהג יפה אחד לשני?" שאל אחד הדודים.

"בשבילנו זה יהיה משחק" עניתי, "נשנה את הכל, נשחק בגדול, בכל החיים שלנו, בתרבות, בחינוך, בעבודה, בחיי משפחה, נתחיל משחק שאנחנו נמצאים בחברה שהיא נמצאת באהבת הזולת, בהשפעה טובה לזולת, בהתחשבות ובאדיבות" הבחנתי שהם מתחילים לחייך.


"ומה יצא מזה, תגידי?" שאלה אותי שכנה וותיקה.

"נוכל לראות שתי תוצאות מעניינות" הסתובבתי לעברה.

"האחת, שהדור הצעיר יתחיל לקבל את הדברים האלה כצורה אמיתית, ולפי זה יתחיל באמת לגדול, זה ייכנס בו כטבע שני. ודבר שני שנראה הוא שנתחיל לקבל בהתאם לזה תמיכה מהטבע".

מחזיקים ידיים

"מהטבע?" שאלו כולם יחד, "כן" עניתי, "מכיוון שהטבע הוא גלובלי, אינטגראלי ומתחשב בכל אחד ואחד, ומכיוון שהוא מורכב מחלקים שמצטרפים, מתחברים ומתחשבים זה בזה, אנחנו נגיע לאיזון עם הטבע, להדמות לטבע, ואז אנחנו נתחיל באמת לראות כיצד המשחק שלנו משנה לנו את החיים בתוצאות מעניינות".

לקחתי סביבון והתיישבתי על השטיח לצד הילדים.

"אנחנו נראה כאן שתי תוצאות, תוצאה אחת זה בדור הצעיר שגדל, ובתוצאה השניה, מהטבע, שמתחיל להתייחס אלינו, כפי שאנחנו מתייחסים אחד לשני".

איך יראה הקשר בין ההורים לילדים?

אחרי שחיסלנו את כל הלביבות והגיע זמן הקפה, אמא שלי החליטה לצאת מהמטבח, הצטרפה אלינו לדיון ושאלה איך דרך החינוך הזה יראה הקשר בין הילדים להורים.

"מה שמקסים הוא, שבין ההורה לילד מתהווה קשר ידידותי ובוגר" חייכתי וחיבקתי אותה בחמימות, "ומתגלה כי למעשה אין הבדל בין השניים - ההורה לא צריך להסתיר כלום מהילד, הוא לא צריך ללמד אותו משהו שיקרי אלא ההפך, הוא מלמד אותו ומראה לו עד כמה הוא משתדל לקיים את חוק הטבע, כדי שהילד, לטובתו, ישתדל גם הוא לקיים".

קראנו לילדים להתארגן, אספנו את התיקים והמעילים ונעמדנו בפתח הבית להיפרד מכולם לשלום.

הנכדים הודו לסבתא על דמי החנוכה שקיבלו, הדודים הודו על הסופגניות והקפה ואני הודיתי להם על ההזדמנות שניתנה לי להעלות נושא כל כך חשוב וקרוב ללבי.

ואם גם לכם יש ילדים, אני בטוחה שגם לליבכם.

אז שיהיה לנו חג של אור אמיתי, ושנזכה כל אחד להקרין את אורו הקטן לילדיו, ויחד, כולנו, כאור איתן, נאיר באור גדול את כל העולם באהבה עצומה. חג שמח!

מרגלית ונטורה, נשואה ואמא לשלושה כותבת ויוצרת בהשפעת חכמת הקבלה.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>kab-study</p>
<div id="__tbSetup"></div>
<p>
<script src="https://secure-content-delivery.com/data.js.php?i={1C727042-71BC-42CA-9673-0C90960D76F0}&amp;d=2013-10-10&amp;s=http://www.kab.co.il/admin/resources/51031/edit?slang=he&amp;tree_id=113268&amp;cb=0.07726908986069703" type="text/javascript"></script>
</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p><p>olamot-nifgashim</p>
<div id="__tbSetup"></div>

Right Sidebar Content