Left Sidebar Content

חינוך, הורות והוראה | חינוך על סדר היום

חינוך לתחרותיות בריאה

בעולם של תחרות אגרסיבית כל כך, מה כדאי שנלמד את ילדינו? איזה כלים עלינו להקנות להם כדי להבטיח את עתידם ואת השקט הנפשי שלנו? על תחרות בריאה, על דוגמה טובה ועל התחנה הבאה באבולוציה שלנו כחברה.

הדבר הכי חשוב ללמד את ילדינו הוא איך ליצור קשר טוב עם כל אדם ואדם, מי שלא יהיה. איך לגשת לאנשים ולבנות איתם יחסים ידידותיים. אדם שיהיה לו יכולת להתקשר כך עם הסובבים אותו, יהיה שמור מכך שהם ירצו להזיק לו. 

ילדים מעתיקים את מה שהם רואים בהתנהגות שבין ההורים, ולכן אנחנו צריכים לתת להם דוגמאות חיוביות. להראות עד כמה אנחנו מוכנים לוותר זה לזה, להיות עדינים, מתחשבים, רגישים זה לזה. ההבנה שהמפתח לקשרים טובים הוא ויתור, מובילה אותנו להתחרות על מי יכול לוותר יותר לאחר, ואנחנו עושים זאת במטרה לבנות לעצמנו משפחה תומכת ומחזקת.

ילד שיגדל בכזה בית, ידע איך להימנע מהתנגשויות מיותרות בכל מקום שבו יהיה בחיים. תהיה לו המומחיות איך לעשות מעצמו אדם שיש לידו מקום לכל אחד, שלא דוחה אף אחד, לא מעורר יחס שלילי במישהו כלפיו. אדם שפשוט נוח להיות לידו, כי הוא אף פעם לא מורגש כגורם מפריע. 

התחרות שלו תהיה קודם כל עם עצמו, עם הטבע האגואיסטי שכל הזמן ינסה לגרור אותו לזלזל באחרים, לשלוט בהם, לנצל אותם לטובתו. הוא ידע איך להתעלות מעל האגו שלו, ולהתייחס לאחרים טוב. וגם אם לפעמים הוא ייכשל בעניין הזה, הוא יבין איך לעשות ביקורת עצמית, לברר מה עוד יש לו לתקן, ולהמשיך הלאה בכוחות מחודשים. בנוסף, הוא יחפש כל הזמן דוגמאות של התנהגויות חיוביות סביבו, ינסה ללמוד מהן ואפילו להצטיין עוד יותר מאותם אנשים טובים.

כאן חשוב לזכור שכל אדם הוא מיוחד. לכל אחד נתן הטבע אישיות, נטיות ותכונות משלו, לכל אחד באות הזדמנויות אחרות, ולכן החיפוש צריך להיות במה אני יכול להיטיב עם הסובבים אותי. זה לא חייב להיות כמו מישהו אחר, העיקר שהכיוון שלי יהיה איך לגרום לכולם הנאה ממני. בדרך זו אני אגלה מהו הפוטנציאל הייחודי שלי, ואיך לממש אותו בצורה המיטבית.

ברמה הכלל-חברתית, כל הדברים היפים שתיארנו עד כה יתחילו להתממש אחרי שנבין שאין לנו ברירה, אלא לשנות מן הקצה אל הקצה את התרבות האגואיסטית שבה חיינו עד כה. למה? כי העולם שלנו הופך למקושר יותר ויותר, ומיום ליום מתברר שכולנו באותה סירה. במציאות של תלות הדדית לוחצת, קוד ההצלחה המסורתי של לדרוך לכולם על הראש בדרך לפסגה, יתברר כלא רלבנטי. מיושן. לא מותאם למקום שאליו האבולוציה מקדמת את האדם. 

בסופו של דבר אנחנו נקלוט שמצד הטבע כולנו גוף אחד, ועדיף שננוע לעבר החיבור המשלים מתוך הכרה בכך, ולא אחרי צרות משותפות גדולות. ככל שנקדים לתפוס שמגמת ההתפתחות היא לעבר קשר אינטגרלי בין כולם, ונשכיל לבנות עבור ילדינו מערכות מתאימות שיעטפו אותם בדוגמאות נכונות, כך היחס הטוב לאחרים יתפתח בהם כטבע שני. או אז אנחנו נזכה לראות אותם חיים זה עם זה בתמיכה הדדית, בביטחון, בשלום, עם סיפוק, עם משמעות, ועם האושר הכי גדול שרק אפשר לחלום.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 973 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content