Left Sidebar Content

זוגיות | אהבה וזוגיות

לוותר כדי לגדול

במציאות ימינו שבה כולם משפיעים על כולם, רוב הבעיות שלנו נובעות מיחסים לא טובים בין בני אדם. משחקי אגו. בעולם, במדינה, בעסקים, בעבודה, אפילו בזוגיות ובמשפחה. מצד אחד החיים מחייבים אותנו להיות קשורים זה לזה, מצד אחר לכל אחד יש אגו גדול מאוד שגורם לו לראות בעיקר את עצמו. כדי להתקדם מכאן אל עבר עתיד טוב יותר, דרושה לנו שיטת חיים חדשה.

המקום הטבעי ביותר לפיתוח גישה חדשה לעצמנו ולזולת הוא הקשר הזוגי, המקום שבו חוסר החיבור מכאיב לנו יותר מכול. מסתבר שלא במקרה כיום הזוגיות הולכת קשה מאוד והתא המשפחתי מתפרק. זוהי דרכו של הטבע לרמוז לנו שהגיע הזמן לשדרג את יכולת ההתקשרות שלנו לאחרים.אם נלמד לפתח רגש, הבנה, יחס, גישה נכונה לבן או לבת הזוג שלנו, נקנה בכך כלים חדשים, חושים והבחנות, שיאפשרו לנו להבין את כל הסובבים אותו, להיות בהרמוניה עם העולם ולהצליח בכל תחום בחיינו.

בני הזוג ניתנו לנו כ"עזר כנגדו". במערכת היחסים עמם אנו יכולים לאתר ולברר את כל הפינות, את כל ההבחנות הדקות, נעימות יותר או פחות, שטמונות באופי שלנו, בהסתכלות שלנו על החיים, בתפיסת העולם. בעזרתם נוכל ללמוד איך להשתמש בכל התכונות שלנו כדי להתקשר נכון אל הזולת.

מלכתחילה, שנינו אגואיסטים ולכן נמצאים במרחק גדול זה מזה. כדי לפתח את היכולת שלנו לצאת מהראייה האנוכית המצומצמת ולהתחיל להרגיש את המציאות דרך האחר, עלינו לברר יחד מה הן השאיפות של כל אחד מאתנו, מהם הרצונות שלנו, מה היינו מעוניינים לראות בעצמנו ובבני הזוג שלנו. כל אחד ינסה להקשיב מכל לבו לאחר, לקלוט אותו פנימה, לתוכו. לאט לאט תיווצר לכל אחד מאתנו תמונה של האחר, מעין מפה פנימית שלו. בהמשך, כל אחד ישתדל לעזוב את נקודת המוצא שלו ולהתחיל להתקרב אל השני, עד שנוכל לנגוע זה בזה פנימית. כך ייווצר בינינו שטח משותף, ואנו נשאף להגדיל אותו יותר ויותר. ההתקרבות, החיבור והגדילה נשענים כולם על עקרון הוויתור.

ויתור. מילה כבדה. מי אוהב לוותר? בדרך כלל ויתור נתפס כמשהו של חלשים. "לחצו עליי", אומרים אנשים, "אז הייתי מוכרח לוותר". אבל כאן מדובר בוויתור מסוג אחר לחלוטין. אני מוותר על הנטייה הטבעית שלי להרגיש רק את עצמי, להתחשב רק בעצמי, שסוגרת אותי בתוך העולם המצומצם שלי. הוויתור מגיע מתוך הרצון שלי לפתח את עצמי כאדם, להתרחב, להרגיש יותר את החיים, את העולם שנמצא מחוץ לי. אני רוצה לקנות את הרצונות, המחשבות, התשוקות והמילויים של הזולת. זה יקנה לי כלים חדשים, אפשרויות חדשות ליהנות מהחיים. במשהו זה דומה לאימא שנולד לה תינוק, האהבה הטבעית שלה אליו גורמת לכך שכאשר היא נותנת לו משהו היא נהנית יותר ממנו. האם אפשר לומר שהיא מוותרת? שהיא מפסידה משהו? ההפך הוא הנכון. את ההנאה הזו היא לא תחליף בשום הון שבעולם.

אהבה היא חיית מחמד שמגדלים בבית כתוצאה מוויתורים הדדיים. כך נהג לומר הרב"ש, הרב ברוך שלום אשלג. בתהליך ההתפתחות המדובר עלינו לסייע זה לזה, לתת אחד לשני דוגמאות טובות, לדבר על החשיבות הרבה שיש להתפתחות הזו בעינינו. כל אחד צריך להראות לשני עד כמה הוא מוכן לוותר בשבילו, עד כמה חשוב לו שהוא ירגיש טוב ויהיה שמח, עד כמה הוא מוכן להשקיע עבורו.

למעשה, בכל דבר קטן שאנו מוותרים זה לזה, כמו גם בכל מתנה קטנה שאנו מביאים זה לזה, אפשר להגיע לעוצמה אדירה של חיבור. זה תלוי במידה שבה נדגיש זה בפני זה את היחס הפנימי שעומד מאחורי כל פעולה ופעולה שלנו, את המטרה הגדולה שרצינו להשיג על ידי הוויתור. זהו מעין משחק זוגי, סוג של תיאטרון מודע, שבו אנו משחקים את המצב הבא שאליו נרצה להגיע. אנו משחקים את הדמויות שכמוהן היינו רוצים להיות, דמויות מתקדמות יותר בכל פעם, שחיות מתוך חיבור גדול יותר ואהבה לזולת. בהדרגה, המשחק של היום הופך להיות המציאות של מחר.

ויתור כזה נקרא ויתור רוחני, והוא אינו דבר שלילי. אנו מוותרים על האגו שלנו כדי לרכוש משהו גדול, גבוה וטוב הרבה יותר ממנו. הוויתור הרוחני אינו הופך אותנו לעבדים של האחרים, אלא מאפשר לנו לצאת מעצמנו. השטח המשותף בינינו נבנה כאשר כל אחד מתעלה מעל עצמו. עלינו לקבל את הרצונות והמחשבות של השותפים שלנו כחשובים יותר מהרצונות והמחשבות שלנו עצמנו, להעמיד את עצמנו לשירותם. כל אחד כמו "מתלבש" באחר, וכתוצאה מכך מתחיל לראות את העולם דרך הרגש והשכל שלו.

באופן טבעי אנו תופסים רק את מה שיכול לעשות לנו טוב או רע, זה מה שנכנס לתוך הקופסה הסגורה שלנו דרך חמשת חושינו שמכוונים פנימה. הוויתור הרוחני מפתח בנו את היכולת להתעלות מעל גבולות האגו שלנו, להתחיל להתחבר לרגשות ולמחשבות של הזולת. אימונים הדדיים כאלה מול בני הזוג שלנו מהווים מעין "התעמלות רוחנית", והם בונים בנו את היכולת להרגיש את הזולת ובהמשך גם את העולם כולו בצורה אובייקטיבית. בצורה שאינה תלויה באגו שלנו, באינטרס שלנו. מדובר בתפיסה "חוץ גופית", תפיסה של העולם כמו שהוא, לפני הסינון שעושה לו האגו שלנו. עם הזמן נבנים בנו חמישה חושים נוספים, חדשים, חיצוניים, שדרכם אנו מתחילים לחוש מציאות גבוהה יותר.

כשזה קורה אנו מודים לשותפים שלנו בתהליך ההתפתחות, על שנתנו לנו אפשרות לצאת מעצמנו ועזרו לנו לגדול. אנו מגלים שהם כמו שלפו אותנו מתוך בית הכלא האנוכי של עצמנו. כל הדברים השליליים לכאורה שראינו בבני הזוג שלנו, מתבררים לנו עתה באור חדש. אנו רואים כיצד אנו משלימים זה את זה. כל "הבליטות" שיש באחד מותאמות בדיוק ל"שקעים" שיש באחר כמו בפאזל, ובחיבור בינינו מתקבלת תמונת אדם אחד. פחדים, חרדות, חשש להיפגע, כל הרגשות האלה נעלמים, כשאנו רוכשים את הגישה החדשה לחיים.

או אז אנו גם מבינים מדוע "ואהבת לרעך כמוך" הוא הכלל הגדול של המציאות. דרך האהבה מתגלה לעינינו עולם אחר לחלוטין,עולם שלם ונצחי. "עולם הפוך ראיתי", אמרו עליו הגדולים שזכו לו, וסללו לכולנו את דרך ההתפתחות אליו. וכך, עבודה מושכלת מול בני הזוג שלנו יכולה לרומם אותנו מעולם של מריבות, חיכוכים ומאבקי כוח בלתי פוסקים, אל פסגת האבולוציה שלנו כנבראים.

מן המקורות

"בביאת האדם אל אהבת זולתו, עובר האדם מתוך עולמו הצר המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי ורחב" (בעל הסולם­- הרב יהודה אשלג)

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 40,41 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".    

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>hafatza</p><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content