Left Sidebar Content

חגים ומועדים | פסח

מנהגי ליל הסדר

הגדה של פסח, מאכלים מיוחדים, ארבע כוסות של יין ועוד אחת לאליהו הנביא, שפוך חמתך על הגויים, שלוש מצות ואפיקומן. מה כל זה ועל שום מה?

ראשית, בגדול. ליל פסח מסמל את סיכום השעבוד שלנו במצרים. כשירדו בני ישראל מצרימה בהתחלה היה טוב, שבע שנות שובע, אחר כך התחילו בעיות. תהליך דומה עברה האנושות בזמן המודרני.המאה העשרים הביאה קידמה מדעית וטכנולוגית, שפע חומרי ורווחה כלכלית.חשבנו שכולם יזכו ליהנות מהפירות והעולם יהפוך גן עדן אבל המציאות רחוקה מזה מאוד. חצי עולם מת מרעב, חצי עולם משמין את עצמו לדעת. אלה שיש להם אמורים להיות מאושרים, אבל גם הם לא ממש. עידן האגו, כל אחד והאינטרס שלו, כולם נלחמים בכולם. יציאת מצרים מסמלת יציאה לחיים חדשים, שבהם האושר יגיע לא מאגו נפוח, דריסת אחרים, סמלי סטטוס והישגים חומריים, אלא מחיבור טוב עם אנשים.

ליל הסדר מציג את סדר המעבר לשיטת החיים החדשה. נתחיל בקערת הסדר.חכמת הקבלה, שחוקרת את התפתחות האדם והעולם, מלמדת כי האגו בנוי מעשרה חלקים פנימיים שאותם צריך לתקן בכל שלב בדרכנו. החלקים האלה מכונים "עשר הספירות". שלוש המצות כנגד שלוש הספירות כתר, חכמה ובינה. הזרוע, הביצה, המרור, החרוסת, הכרפס והחזרת, כנגד הספירות חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד, בהתאמה. הקערה עצמה כנגד ספירת המלכות.

ארבע כוסות היין מסמלות ארבעה שלבים עיקריים שבהם מתפתח האגו האנושי, שנקרא בשפת הקבלה "הרצון לקבל". לכן יש גם ארבע גלויות וכנגדן ארבע גאולות. היין עצמו מסמל את "אור החכמה", כוח מיוחד בטבע שמפתח את הרצון לקבל. כל כוס שאנו שותים מסמלת שלב נוסף בהתפתחותנו - האגו גדל לרמה חדשה, עלינו להכיר בו מחדש כגורם שממרר את חיינו ולהתעלות מעליו.

אורח הכבוד של ליל הסדר, אליהו הנביא, מסמל את הכוח שיכול להוציא אותנו מעבדות האגו אל החירות. אנו מצפים לכך שהכוח הזה ישפיע עלינו לטובה, שייתן לנו כיוון נכון בחיים. שיפתח לנו קצת את הלב ואת המוח, כך שנוכל להתקדם אל עבר חיבור ואהבת הזולת. וכשבאמת רוצים ללמוד לאהוב, אנו מגלים את אליהו הנביא ככוח שמצוי בתוכנו, חי, קיים, פועל. מקדם אותנו לפסגת התפתחותנו כבני אדם. כשאנחנו משאירים לו כוס בליל הסדר, זה סימן לכך שאנחנו רוצים שהכוח הזה יבוא אלינו. השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא, האם באמת אנחנו רוצים שאליהו יבוא?

שימו לב, אליהו זה כוח שבא לגאול את מי שרוצה להיגאל מהשעבוד לאגו שלו. כל עוד הגאולה שאליה אנו מייחלים היא בעצם אגואיסטית, כלומר שיפור מצבנו האישי או המעמד שלנו ביחס לאחרים, שכולם יראו כמה אני באמת גדול וכמה הם קטנים, או שאר משאלות ריאליטי - אז אליהו לא בא. למימוש שאיפות כאלה כדאי להזמין את מנהל הבנק, את הבוס בעבודה או בעלי שררה אחרים. אליהו לא עוסק במשאלות אגואיסטיות, זה התחום של פרעה.

הגאולה שמוזכרת בהגדה של פסח וגילוי של אליהו, זו הרגשה של כוח האהבה שבא ושורה בינינו. שכל אחד מוכן לאהוב את האחר, רוצה להתחבר, להתעלות מעל האינטרס האישי שלו ולפעול לטובת הזולת. כדי להתחיל להתקדם בכיוון הזה אנו זקוקים למהלך חינוכי כלל-חברתי, עלינו לפעול יחד בכל דרך אפשרית לקידום שיטת החיים החדשה. ואז נגלה שמתעורר בנו כוח כנגד, שלא מאפשר לנו להתחבר, שמרחיק בינינו. קוראים לו פרעה. המצב שלנו ייחשב אז לעבדות מצרים, למצב של גלות. נגלה כמה אגו טמון בכל אחד מאתנו, כמה זלזול וגאווה שלא מאפשרים לנו להתקרב לאחרים. אבל אז גם תיוולד בנו זעקה משותפת לעזרה. "וייאנחו בני ישראל מן העבודה", נאמר על כך במקרא.

מתוך ההתייחסות אל ליל הסדר כאל סדר התיקון של האגו שטמון בנו, נתבונן במנהגים נוספים של החג.העיקרון "אדם עולם קטן" אומר שכל מנהג חיצון מצביע על תהליך פנימי שעלינו לבצע בתוכנו. לדוגמה, בליל הסדר אנו מבקשים "שפוך חמתך על הגויים". לכאורה לא פוליטקלי קורקט, אבל באמת זה ממש בסדר. במה מדובר? בתוך לבו של כל אדם יש כל מיני רצונות שנאבקים זה בזה, בגדול הם מחולקים לישראל ואומות העולם. הרצון שנקרא ישראלי מכוון ישר אל אהבת הזולת, שאר הרצונות אגואיסטים. שפוך חמתך על הגויים, פירושו, שאנו מבקשים עזרה להכיר בכך שהרצונות האגואיסטים שבנו מעבידים אותנו עבודת פרך, הורסים אותנו, מייבשים אותנו, הורגים אותנו, עד כמה אנו סובלים בגללם.

שלוש מצות יש בקערת הסדר, כאמור. חצי מהמצה האמצעית הולך לאפיקומן שמוטמן וחייבים לאוכלו עד חצות. מצה, מלשון "מצה ומריבה", מצביעה על המריבה הפנימית שאדם צריך לעשות עם האגו שלו, עם היצר הרע שבו. על כך נאמר:"לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע". שלוש המצות מסמלות כוחות מיוחדים שעל ידם מבררים כיצד לברוח ממצרים. האפיקומן מסמל את האור הגדול שמקבלים לקראת חצות הלילה ובעזרתו בורחים. דווקא בחושך הגדול ביותר, כשמרגישיםסופית שבמצרים אנחנו ממש מתים ומה שחסר לנו זה רק אהבת אחים - אנחנו נגאלים.

זהו סיפורו האמתי של פסח, על רגל אחת. פוסחים ממצב למצב, עוברים מעידן משחקי האגו אל חיים חדשים מתוך חיבור ואהבה. כך עושים את החג כשר ושמח.

מן המקורות

"יציאת מצרים - שיצאו לחירות מגלות מצרים, שהיו משועבדים לאהבה עצמית".

"אין אדם מקבל עזרה אלא רק בזמן שהוא זקוק לעזרה, היינו שהוא רואה שאין בידו לעשות לבד... לכן, סדר ההתחלה הוא בבחינת מצה, שהוא מלשון מצה ומריבה, כמו שכתוב: "בהצותם על ה'". וכמו שאמרו חז"ל: "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר: רגזו ואל תחטאו", ופירש רש"י: "שיעשה מלחמה עם יצר הרע".ובזמן שהאדם עושה עמו מלחמה בכל יום, והוא רואה שבכל זאת אין הוא זז ממקומו כמלוא נימא, אלא אדרבה הוא נעשה יותר גרוע, אז הוא מתחיל להרגיש מרירות - זה נקרא מרור. וזה על דרך שכתב האר"י הקדוש שישראל בזמן הגאולה עמדו כבר במ"ט שערי טומאה ואז נגלה עליהם הקב"ה וגאלם".

הרב"ש - הרב ברוך שלום אשלג

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 714 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content