Left Sidebar Content

זוגיות | נשים - זווית אישית

משמעות של עצמאות

מה המשמעות האמיתית שמעבר לחתימה על מגילה עשויה קלף? מה אומרת חכמת הקבלה על יום העצמאות ואיך כל זה קשור לקונדסון מהדרדסים

רק ליום אחד, רק ליום אחד הייתי רוצה להיות איזה תא מיקרוסקופי קטן בתוך המוח שלו. לדעת על מה לעזאזל הוא חושב כשהוא שוכב על הספה ובוהה בעשרים ושניים מיליונרים שרצים אחרי כדור. "קום!" אני צועקת לו "קום!" והוא לא שומע. איך אפשר להמשיך איתו ככה? "קום! בוא נעשה משהו" "מה את רוצה לעשות?" "לא יודעת, יום עצמאות היום, בוא נצא לאנשהו" הרי הכל עדיף מאשר הכדורגל האינפנטילי הזה, מלמלתי לעצמי.

"נראה לך? איפה תמצאי חניה בשעה כזאת? הכל מלא, אין איפה לשבת והחג הזה ממש לא שווה שאני אתאמץ בשבילו."

לקחתי את העיתון בהפגנתיות וסיבבתי לו את הגב. עכשיו אני כבר ממש עצבנית. זה הסופ"ש השלישי שאנחנו תקועים בבית, אין יוצא ואין נכנס. כל מה שהוא עושה זה לשכב על הספה כמו איזה ניאנדרטל ואני צריכה למצוא לעצמי תעסוקה כדי שלא אשתגע.

חצינו את הכביש ועלינו במדרגות אל ההורים שלו. כן, הם גרים ממש מולנו. הצלחתי לבסוף לשכנע אותו לזוז ממצב הצבירה שבו הוא היה נתון. להורים שלו הוא תמיד מוכן ללכת, כל עוד שהוא לא צריך לצאת מהטרנינג והכפכפים. על יד ההורים שלו הוא הופך להיות מלאך. "כן נשמה". "מה את צריכה מתוקה?". פתאום הכל נהיה ורוד. אמא שלו מהללת ומנשקת אותו בכל הזדמנות ואבא שלו מבסוט, מי ישמע כאילו הבן שלו המציא את גוגל.

ואז זה הגיע: "מה התוכניות שלכם למחר בבוקר?" בום! הפצצה נחתה ישירות בסלון. אין פצועים, רק נפגעת חרדה אחת - אני. "עדיין לא החלטנו" עניתי בחשש שהנה הולכת לי לאיבוד ההזדמנות היחידה שיש לי בחודש הקרוב לראות את בעלי באור יום. "חשבנו שאולי תבואו נעשה על האש כמו שנה שעברה " (ושנה לפני.. ושנה לפני..) "מה את אומרת?". המוח שלי קודח, מנסה למצוא מוצא. נזכרתי בקונדסון מהדרדסים. אל תשאלו אותי למה, זה מה שעלה לי בראש. התחלתי להשתעל מהשיעולים האלה של "אם את לא מביאה לי מים עכשיו, אני מתה לך על המקום וזה ישב לך על המצפון בחיים האלה ובגלגול הבא". כאמא פולנייה לדוגמה, היא ניגשה מיד להביא לי את כל הבקבוק. מה שסיפק לי עוד חמש עשרה שניות כדי ללחוש לו: "אם אתה לא משחרר אותנו מהעניין של מחר, כדאי שתבדוק אם החדר הישן שלך בסוף המסדרון פנוי. כי הביתה אתה לא חוזר..."

בזמן האחרון האיומים שלי משום מה משעשעים אותו, ככה שהוא גיחך לו קלות בין פיצוחי הגרעינים הלבנים והבהיר לי שהישועה לא תגיע מכיוונו. נשארתי אני, לבדי וקונדסון שבמוחי, נואשת להנדס לי מוצא משל עצמי.

"רבקה?" החלטתי לשנות אסטרטגיה, "את יודעת למה חוגגים את יום העצמאות?" ניסיתי לדבר איתה ברשמיות הדיפלומטית שהיא אוהבת, כי כמו כל חותנת גאה, בכל אירוע חתונה, ברית, בר-מצווה, בת-מצווה או כל מפגש משפחתי אחר, רבקה נוהגת להשוויץ בעובדה שהכלה שלה סטודנטית למדעי מי יודע מה, (היא תמיד ממציאה כי היא שוכחת), ובעיקר היא אוהבת להזכיר לכולם שאני גם לומדת קבלה.

"יום העצמאות? מה זאת אומרת? זה היום שבו הכריזו על קום המדינה. הייתי אז תינוקת ואני זוכרת את זה כאילו זה קרה אתמול" החלטתי לתת לה לסיים את אותו הסיפור ששמענו קרוב למאה פעם. "נכון רבקה, אבל מעבר לזה, מה המשמעות האמיתית שמעבר לחתימה על מגילה עשויה קלף?" היא מזגה לי עוד מים בכוס והאמת, שכחתי בכלל שביקשתי. "איזו משמעות מיוחדת? מה, הקבלה מדברת גם על יום העצמאות? חשבתי רק על החגים והתורה". "קבלה מדברת המון על יום העצמאות. היום הזה מסמל את הדרך שלנו לגרום לכל העולם להפסיק לשנוא אותנו". אבא שלו שמע אותי מהסלון והרים את הראש מהספה: "אנטישמים תמיד יהיו, כל העולם שונא אותנו, ותמיד ישנאו אותנו. אפילו באירוויזיון לא נותנים לנו לזכות".

הייתי צריכה לדעת שזה יפתח תיבת פנדורה. אבא של בעלי איבד חצי ממשפחתו בשואה. החלטתי להרים את הכפפה ולענות לו. "תאמין או לא יהודה, אבל יש דרך לעשות את זה. ועד כמה שזה ישמע לך מופרך, אבל זה מציאותי לחלוטין. והקטע הכי מפתיע? אנחנו אחראים לכך שזה יקרה.

אני אתן לך דוגמא - אם עכשיו מגיע לביקור בכדור הארץ איזה ייצור מכוכב אחר שנניח לא מכיר את חוק המשיכה. ואתה, שמכיר איך החוק הזה פועל, יודע שאם הוא יקפוץ מאדן החלון, הוא ייפול ויפגע. וככה כל פעם שהוא נמצא בסכנה כזו, אתה דואג להתריע לו עליה ולשמור שלא יקרה לו כלום, ולכן הוא יכול לשוטט לו חופשי, שמח ומאושר. עד שיום אחד, אתה פשוט נעלם לו. עוזב אותו ומשאיר אותו לבד. מה יוצא? כל חמש דקות הוא נופל, נופלים עליו דברים, הוא נופל מהעץ, מהחלון, מהשולחן, חוטף מכות על ימין ועל שמאל. ובכל פעם שזה קורה לו, את מי אתה חושב שהוא מאשים? אותך!" המחצית השנייה התחילה ויהודה עדיין מקשיב לי. הישג גדול גבירותיי ורבותיי.

"ואיפה עם ישראל נכנסים פה לסיפור?" "עם ישראל זה אתה, אותו אחד שתפקידו להכיר ראשון את החוק הכללי של הטבע, הלוא הוא חוק האהבה והנתינה. ורק אתה למעשה יכול ליישם אותו יחד עם כל עם ישראל ולשמש דוגמא לכל העולם. כך הם גם יפסיקו לקבל מכות, והכי חשוב - הם גם יפסיקו להאשים אותנו בזה."

"ויום העצמאות מה זה?" רבקה לא מוותרת עד שלא מקבלת תשובה מלאה. "אז כדי שיפסיקו לשנוא אותנו ולרצות להשמיד אותנו כל הזמן, אנחנו צריכים קודם כל לגלות את חוק האהבה בעצמנו. ויום העצמאות מסמל את היום שבו אנו מתאחדים בינינו כעם, מתחברים יחדיו באהבת אחים כאיש אחד בלב אחד, אל אותו החוק העליון שפועל עלינו, ומגלים אותו. רק בצורה הזאת נוכל להעביר את זה הלאה לכל העולם."

לגמתי מכוס המים והבטתי בבעלי שבינתיים נרדם על הספה. ביקשתי מרבקה שמיכה, נתתי לו נשיקה, אמרתי לילה טוב גם לקונדסון וסידרתי לעצמי מקום לידו על הספה. אחרי כל כך הרבה דיבורים על אחדות, חשבתי שזה דווקא יכול להיות נחמד אם גם השנה נבלה את יום העצמאות יחד עם כל המשפחה.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content