Left Sidebar Content

אקטואליה

סוד נצחיותו של העם היהודי

"היהודי הוא סמל הנצחיות", כתב לב טולסטוי, "הוא שרדיפות וטבח במשך אלפי שנים לא הצליחו להשמידו, הוא שאש או חרב או אינקוויזיציה לא הצליחו למחותו מעל פני האדמה. הוא שהיה הראשון להביא לעולם את דבר האל... עם כזה לא ניתן להשמיד. היהודי הוא נצחי כמו הנצח עצמו". ומארק טווין תהה: "הכול הם בני תמותה, חוץ מהיהודי. עמי הגבורה חלפו ואינם עוד, ורק היהודי נשאר. מהו סוד נצחיותו?"

כדי לענות על השאלה הזו, עלינו להבין לעומק מה מסתתר בביטוי "אור לגויים". כתוב במקורות שאנחנו צריכים להביא את האנושות כולה אל מטרת ההתפתחות האנושית. להוביל את כל בני האדם אל שיא התפתחותם. משום כך, עמים אחרים יכולים להעלם מהמפה ואנחנו לא. לאמתו של דבר, עם ישראל איננו עם ככל העמים. אנחנו לא קבוצת אנשים שחיה במקום מסוים ועם הזמן גדלה לממדים של עם. אז מי אנחנו, עם ישראל?

אנחנו אוסף אנשים זרים שהתלכדו סביב האידיאה של אברהם. "גמילות חסדים לא היה נמצא כמו באברהם, והבאת שלום שבין אדם לחברו, שהרי היה אב המון גויים, מפני זה הוא מאחד ועושה שלום בין כל הנבראים" (המהר"ל מפראג, גבורות השם, פרק ו).

היה זה בימי בבל העתיקה, לפני כ-3800 שנה. אברהם גילה שאם אנשים משתדלים להתחבר זה לזה באהבה, למרות האגו שמפריד ומרחיק אותם איש מאחיו, אז הם יכולים לגלות ביניהם את הא-לוהות. את הכוח האחד שממלא את כל הבריאה, כוח האהבה והנתינה הטהורה, הכוח שנותן חיים. הגילוי הזה ממלא את בני האדם ב"אור העליון", כלומר מעלה אותם לרמת קיום גבוהה יותר, רמת קיום רוחנית, שלמה ונצחית.

אברהם הפיץ את הידיעה הזו ברבים, וסביב האידיאה הרוחנית שלו התקבצו כל מיני אנשים, כמו שכותב הרמב"ם. "וכיוון שהיו העם מתקבצים לו ושואלים לו על דבריו, היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת, עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות ע"ז, פרק א). מהם התווה לבסוף עם ישראל.

דבר נוסף שגילה אברהם הוא שלפי תכנית ההתפתחות שמוגדרת עבור המין האנושי, אל הגובה הרוחני הזה יהיו צריכים להעפיל בסופו של דבר כל בני האדם. עלינו מוטלת המשימה להוביל אותם לשם.

מבחינה רוחנית, יהודי זה לא סטטוס שנולדים עמו אלא משהו שמעל הטבע. משהו שצריך לבנות. יהודי זו אידיאולוגיה. למה הכוונה? כדי להיות יהודי אני צריך להתעלות מעל הטבע האגואיסטי שלי ולהיות מחובר עם כולם. חיבור בין בני אדם, שמוביל לאיחוד ביניהם ולייחוד עם הכוח העליון, הוא שהופך אותם לעם יהודי. בהשגת החיבור בין בני אדם מושג הקשר עם הכוח העליון שנקרא גם "בורא", מלשון בוא וראה. וכשהם באמת מגיעים לגילוי שלו ביניהם, אז הם ראויים לשם התואר "יהודים", עם ה', העם של הבורא. למה? מפני שברשת הקשרים המיוחדת שהם בנו זה עם זה, הם נתנו מקום לאור הבורא להתגלות.

אבותינו גילו את העיקרון הרוחני וחיו על פיו. מאז, לאורך הדורות, היה עם ישראל לפעמים קרוב יותר לחיבור מעל כל הפירוד שהתגלה, ולעיתים רחוק יותר ממנו. בהתאם לכך, האור העליון השפיע עליהם בצורה חזקה או חלשה יותר. כשהעם נמשך לחיבור ולאיחוד היה להם טוב, וכאשר הפירוד והפילוג שלט, באו עליהם צרות מבית ומחוץ. באופן תת הכרתי, אומות העולם היו מרגישות שהעם היהודי מביא להם משהו רע, והיו קמות להכות בו. איך המנגנון הזה עובד?

נצייר לעצמנו מעגל ובו שלושה גורמים: ספק האור, מעבירי האור, וצרכנים. ספק האור הוא הכוח העליון, מעבירי האור אמורים להיות עם ישראל, והצרכנים הם כל בני האדם. כאשר בינינו אין חיבור, האור לא עובר דרכנו אל כל הצרכנים שמחכים לו. במקרה כזה, הם מרגישים דחף בלתי נשלט לקום עלינו לכלותנו. ככל שאנו מזדרזים לתקן את היחסים בינינו, מצבנו משתפר, וככל שאנו מתעכבים, מצבנו מידרדר. האור לוחץ מלמעלה, הצרכנים מלמטה, ובתווך אנחנו נלחצים. מה יהיה?

בכל אחד מאתנו טבוע גֶן רוחני, שנקרא "נקודה שבלב". נקודה פנימית שמשתוקקת לקשר עם הכוח העליון. הנקודה הפנימית הזו מעוררת בנו כיום שאלות קיומיות כמו לשם מה אנחנו בכלל חיים? מה קורה בעולם הזה? מהי הסיבה לכל הסבל והייסורים? וכן הלאה. הנקודה הזו מושכת אותנו לגלות את קיומנו הנצחי והשלם, מעל גבולות החיים והמוות, מעל הזמן, התנועה והמקום.

כאשר נתחבר אל הנקודה הפנימית שבנו, היא תוביל אותנו ליצירת קשר הכרתי עם מקור האור. אנחנו נלמד להתקשר איש לאחיו באהבה מעל כל הריחוק והדחייה, והבורא יתגלה בתוך החיבור בינינו. השפע יזרום דרכנו לכל העולם. אנחנו נהיה מחוברים מצד אחד לבורא, ומצד שני לאנושות כולה. נשמש כצינור מעבר, ונרומם את האנושות אל תכלית הבריאה - אל כוח האהבה והנתינה הטהורה, אל חיים רוחניים בממד עליון, שלם ונצחי.

אז מהו סוד הנצחיות שלנו? העובדה הפשוטה שעלינו מוטלת המשימה להביא את כל באי עולם אל חיי הנצח. לא פחות.

מן המקורות

"מוטל על האומה הישראלית, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא הדבקות בבורא" (בעל הסולם, מאמר "הערבות", כתבי בעל הסולם, עמ' 393).

"וכך הם ישראל בין שאר האומות, כמו לב בין האיברים. וכמו שאיברי הגוף לא יכלו להתקיים בעולם אפילו רגע אחד בלי הלב, כך כל העמים אינם יכולים להתקיים בעולם בלא ישראל" (ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת פנחס, קנב)

"כל רעש עולמי... לא בא בעיקרו כי אם בשביל ישראל", ולכן "קרואים אנו כעת לתפקיד גדול... למלאותו ברצון ודעה, לבנות את עצמנו ואת כל העולם ההרוס עמנו יחד" (הראי"ה קוק, אגרות הראי"ה ב, ירושלים תש"ו, עמ' שכד).

"כל עוד שלא נגביה את מטרתנו מתוך החיים הגשמיים, לא תהיה לנו תקומה גשמית... כי אנו בני האידיאה" (בעל הסולם, מאמר "הגלות והגאולה", כתבי בעל הסולם, עמ' 470).

"וכאשר יושלמו בני ישראל עם דעת השלם, יתגברו מעיינות התבונה והדעת מעל לגבול ישראל, וישקו לכל אומות העולם" (בעל הסולם, "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", ד, כתבי בעל הסולם, עמ' 136). 

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 776 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".     

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>ערב מבוא נובמבר 2018</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content