Left Sidebar Content

חגים ומועדים | סוכות

סוכות של מעלה

אם נתבונן לרגע מהצד על כל ההמולה סביב הסוכה, נגלה שרוב המנהגים המוכרים של סוכות עשויים להיראות לא הגיוניים ואפילו מוזרים. למה התכוונו המקובלים שקבעו את סימני החג?

יש תקופות במעגל השנה שבהן הרבה יותר מעניין לצאת לטייל ברחוב, מאשר לשבת בבית ולהתלבט על איזה כפתור ללחוץ - זה על שלט הטלוויזיה או זה על מקלדת המחשב. תקופה כזו פוקדת אותנו עם חג סוכות הבא עלינו לטובה. נקישות פטישים נשמעות מכל עבר, ו"מבנים מוזרים" צצים לפתע בכל פינה. הילדים מתרוצצים נלהבים, מכינים קישוטים מנצנצים, גוררים עצים וכלי עבודה ורואים בכל התהליך הזדמנות ל"בניית מחנה" לשבוע או לפחות בית קטן בערבה.

אך עבור המתבונן מהצד, מרבית מנהגים אלו עשויים להיראות לא הגיוניים עד מוזרים. מעבר למסורת, נשאלת השאלה: מדוע קבעו חכמינו דווקא את הסימנים הללו? למה סוכה ולא מאהל בדואי? מדוע אתרוג ולא על עגבנייה? בקיצור, על מה באמת מרמזים לנו מנהגי חג הסוכות?

מנהגים ומושגים בראי חכמת הקבלה

 בסוכות תשבו שבעת ימים
 שבעה ימים כנגד שבע הספירות המציינות את חלקי הרצון הדורשים תיקון: חסד, גבורה,   תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. שלוש הספירות הראשונות - כתר, חכמה ובינה - נחשבות   לחלק הבורא שבנברא, ואין צורך לתקנן.

 אושפיזין
 שבע הארות מיוחדות שמתקנות את הרצון ומאירות בו בכל אחד מימי החג: אברהם, יצחק,   יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד - כל אחד מהם הוא הארה מיוחדת באחד מימי החג.

 

סכך
הסכך עשוי מ"פסולת גורן ויקב", מענפים שאין לנו צורך בהם. כשם שאנחנו מעלים את הפסולת כגג (סכך) מעל לראשינו, כך עלינו להעלות את החשיבות של הנתינה, החמלה והאהבה לזולת מעל לאהבה העצמית.

 ארבעת המינים
 ארבעה מינים כנגד ארבעת חלקי הנשמה, המתוארים גם בשם י-ה-ו-ה. ארבעה מצבים שהאדם   מרגיש בדרכו הרוחנית:

 

  • ערבה - אין בה טעם (רגש, לפי הקבלה) ואין בה ריח (שכל). חשיבות הרוחניות אינה מובחנת לא בשכל ולא ברגש. 
  • הדס - אין בו טעם ויש בו ריח. חשיבות הרוחניות מובחנת בשכל ולא ברגש.
  • לולב - יש בו טעם ואין בו ריח. חשיבות הרוחניות מובחנת ברגש ולא בשכל. 
  • אתרוג - יש בו טעם ויש בו ריח. חשיבות הרוחניות מובחנת הן בשכל והן ברגש.

 מידות הסוכה
 סוכה מעל עשרים אמה, פסולה. הרצון של האדם מורכב מעשרה חלקים, עשר ספירות. עשרים   אמה כנגד עשר הספירות שבהן האדם מרגיש את היחס של הבורא כלפיו, ועשר הספירות שבהן   הוא מביע חזרה את אהבתו לבורא.

 שמחת תורה
 תורה מלשון "אורה", אור. כתוב, "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". התורה היא האור  שמתקן את הרצון. בשמחת תורה מגיע תיקון הרצון לסופו. כל הרצון מתוקן, ומכאן השמחה.

 

 הקפות
 כל עוד הרצון אינו מוכן לקבלת השפע הרוחני, האורות מקיפים אותו. מנהג ההקפות מסמל את   האורות המקיפים את הרצון בשעה שאינו מוכן עדיין לקבלת השפע הרוחני.

 

 

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
1.

מרי, 7.10.14 17:28
מקסים
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content