Left Sidebar Content

חגים ומועדים | יום כיפור

רגע לפני יום כיפור – חשבון נפש כלכלי

בימים אלו רבים מנסים לסכם את השנה הסוערת שעברנו מאז קריסת הליהמן ברד'רס, ובעיקר להסיק מסקנות לעתיד. מהן המסקנות החשובות, ובעיקר מה ניתן לעשות כדי למנוע את המשבר הבא?
מאת: חנה דומר

חלפה לה עוד שנה, והחגים כבר כאן. היורה הגיע, החצב פורח, 1,600 טון דבש נרכשו על ידי עם ישראל לקראת החגים, ואנחנו מתחילים להתכונן לקראת יום כיפור, ולחשוב ממי לבקש סליחה השנה.

יחד איתנו, גם טובי הכלכלנים בארץ ובעולם חושבים שהגיע הזמן לחשבון נפש. לא בגלל יום כיפור, אלא כי במקרה עברה בדיוק שנה מאז קרס בנק ההשקעות ליהמן בראד'רס ואיתו המערכת הפיננסית העולמית. בימים אלה, יו"ר הפדרל רזרב, בן ברננקי, הכריז שהמשבר הכלכלי הסתיים. הכרזה אופטימית זו היא סיבה מצוינת לבדוק האם למדנו משהו משיעור הכלכלה הקטן שעברנו בשנה האחרונה.

ישנם כאלה שמצהירים בגאווה, כי ישראל נתנה לאמריקאים, לבריטים וליפנים שיעור בכלכלה. נהגנו באחריות לפני המשבר, ואכן נפגענו פחות. איתן רף, יו"ר בנק לאומי, אמנם משבח את המדיניות המאופקת של מדינת ישראל, אבל מזהיר ואומר: "יש לזכור כי בעולם שהוא כפר גלובלי אין אפשרות למנוע לחלוטין את "אפקט ההידבקות". כולם מייצאים, כולם מייבאים, כולם קשורים בחבל טבור כלכלי אחד". לעומתו, ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, אינו מרוצה מהתנהלות העניינים בארץ, ואומר שלא למדנו הרבה, ואף שכחנו לא מעט. "קשה לומר שלמדנו להישמר מהפרחת בועות", טוען זליכה.

אולם אין ספק שנביא הזעם של השנה האחרונה היה יו"ר הפדרל רזרב לשעבר, אלן גרינספן, שטוען בימים אילו, כי לא ניתן יהיה להימנע ממשבר כלכלי עולמי נוסף. אולם בניגוד לשאר הכלכלנים, גרינספן לא מסתפק באינפלציה, ריבית או ניפוח בועות כדי להסביר את המשבר הכלכלי, אלא טוען כי בבסיס המשבר נמצא הטבע האנושי, ואם לא נמצא שיטה לשנות אותו, צפויים לנו משברים נוספים. מילים אלו כבר קצת יותר רלוונטיות ליום כיפור הממשמש ובא, ולחשבון הנפש שאותו העולם מנסה לעשות, עם או בלי קשר ל יום כיפור.

הרי מהו אותו טבע אנושי, שעליו מדבר גרינספן? טבע אגואיסטי, שמנסה ליהנות כמה שיותר גם אם זה בא על חשבו אחרים. אבל אם נזכר בדברי יו"ר בנק לאומי, כולנו קשורים בחבל טבור אחד, כולנו משפיעים האחד על השני ותלוים אחד בשני. הבעיה היא שכל אחד מאיתנו מנסה למשוך את השמיכה לכיוון שלו, מבלי לחשוב כלל על האחרים.

אז מצד אחד העולם הפך לגלובלי, זאת אומרת שכולנו מחוברים ותלוים האחד בשני, מצד שני כל אחד חושב על עצמו. המצב הזה קצת מזכיר סיטואציה שבה כל התאים בגוף חי מחוברים ביניהם, ופתאום תא אחד מחליט לחשוב רק על עצמו, ומתחיל לגדול על חשבון התאים האחרים. לא צריך להיות מומחה כדי לקרוא לתא כזה תא סרטני. זה המצב שבו מצאנו את עצמנו בתחילת המאה ה-21. גוף חי שבו כל תא הוא תא סרטני. עכשיו ברור מאוד מאיפה עלולים להגיע אותם משברים עתידיים, שעליהם מדבר אלן גרינספן.

בדרך כלל נהוג ביום כיפור להיזכר בכל ה"חטאים" של השנה שעברה, אולם אין טעם להתרכז בפעולות העבר, אלא כדאי להכיר במצבנו בהווה ולתכנן את מעשינו לעתיד. וההווה מראה לנו שאנו קשורים ומשפיעים אחד על שני כמו במשפחה, ולכן צעדנו לעתיד צריכים להיות להשתדל להרגיש שכל אדם בעולם הוא כחלק מהמשפחה שלי, ומתוך דאגה לכלל המערכת - להתחבר בינינו. נשמע אוטופי, אבל כרגע, לא נראה לנו שיש ברירה אחרת. בכל מקרה, שווה לנסות, לא?

חנה דומר, סטודנטית לתואר שני בכלכלה באוניברסיטת בר-אילן

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content