הרהורים נפש האדם

מול המראה באמבטיה

מול המראה באמבטיה את מגלה עוד קו, עוד קמט, עוד שערה לבנה.
מתי החיוך הכובש התחלף במבט מודאג?
בשאלה לאן כל זה מוביל?
המבט פלוס השאלה מוציאים לך קמט אחד נוסף, לפחות.

מול המראה באמבטיה ספירת המלאי הופכת להיות ערומה מתמיד. מה יש, מה אין. מה חשבת שיהיה, היית בטוחה שיהיה, אבל אין בכל זאת.
מול המראה באמבטיה את יודעת בדיוק את מה שידעת כשהיית ילדה קטנה ופוגגת את האדים כדי שתוכלי להסתרק: אהבה היא התכלית היחידה.
וכל כך הרבה אנשים מבזבזים זמן על כל כך הרבה דברים חוץ מאהבה.
ולא נראה שהועילו השנים שחלפו, עם או ללא קמטים או שערות לבנות, או קרמים פלאיים, שמנים טבעיים ומיליארד שיטות קוסמטיות שמבטיחות לך את טעמם המתוק של הנעורים, היופי, הנצחיות או מי יודע מה שיוכל לעשות אותך מאושרת.

אבל ברור שזה לא בקרמים.
וגם לא בפרסומות, שאם היו יכולים היו מקרינים לך אותן גם כאן עכשיו על מראת האמבטיה.
זה במקום אחר.
גם היופי, גם הנצחיות וגם טעמה המדהים של האהבה המיוחדת הזו שאת יודעת שחייבת להיות כאן איפשהו.
איפה, זה עוד לא ברור לך. אבל איפשהו היא מסתתרת ובה נמצא הכול.

וכשהיא עולה ומציפה כובשת ומחייכת, היא מציפה את הכול בטוב.
וכבר לא צריך שום קרם או צבע כי הכול יפה, וגם את יפה בדיוק כמו שאת, כי האהבה מאירה אותך.
כן, האהבה הזו קיימת, כן כולם יכולים לחוות אותה, כן החלום שלך להביא אותה אל בן זוגך, אל ילדייך, אל חברותייך, אל כולם הוא החלום הנכון.
כן, היא תביא איתה בטחון, שמחה ושלווה.
כן, את מקסימה כמו שאת והיא מיועדת בשבילך.

כן.
רק תבואי.

– – –

בהשראת התוכנית ״חיים חדשים״ בנושא יופי נצחי