חגים ומועדים סיפורים קצרים

הדיאלוג הגנוב

הם ישבו בפינה של בית הקפה השכונתי תחת צל עץ הדקל. אני ישבתי בשולחן לידם. השולחנות הצטופפו בבית הקפה כך שאפשר היה שלשמוע כל מילה של הזוג המוזר הזה.
“…חייתי כמו בחלום בלהות, בציפייה מתמדת שאתעורר, והכל היה טוב ונכון. אמת לא כל כך ידעתי מה זה טוב ומה זה נכון, רק הייתי בטוחה שלא יכול להיות אמתי החיים האלו. הייתי בטוחה שעוד מאת ממש עוד מאת יתחילו חיים אחרים, אמתיים, היפים, ללא כל הכיעור הזה. חייתי בציפייה, בכל רגע, כל שנייה.” – בלונדינית דקה, נמוכת קומה עם שפתיים צבועים באדום צעקני, לגמה מה הקפה והמשיכה – “תמיד לפני ראש השנה הציפייה הזו מתגברת.
אני כאילו ממש בטוחה שהשנה זה יקרה והחיים שלי, החיים של כולנו ישתנו”

“למה, שישתנו? מה התאריך בלוח השנה ישנה משהו. זה שנשב במשפחה נוכל עד כאבי הבטן ונמשיך להאשים זו סיבה לתחילתו של השינוי? בלונדינית סתומה (ויסלחו לי כל הבלונדיניות, אבא, גם אתה תסלח שנאת הכללות וסטיגמות, אבל הפעם הרגיש לי מאוד מתאים). ” השטן האדום על כתף השמאלית שלי היה נראה מרוצה מעצמו.

“ואת, את במה את שונה? את לא מצפה כל הזמן שכולם שיתנו סביבך?” לחש לאוזן הימנית בעצבות השטן הלב שלי.
“תגידי, ואת נסית לשנות משהו בעצמך” – גבר עם פנים קפואות, שפם ענקי וחיי ורקחת מנצנצת בשמש, כאילו שמע את הדיאלוג הפנימי שלי – “איך ישתנה משהו סביבך אם את יושבת ומפצה?, חשבת”.

היא הביטה בו במבט חצי מופתע חצי מבוהל – “איך אני יכולה להשתנות?”
“או, יקירתי, זה כל הפואנטה” – צעקו שני השטנים שלי ביחד ספק לבלונדינית, ספק לי. והגבר המשופם חייך וכאילו המשיך “שינוי פנימי שלך, שינוי בראיה, בשמיעה וכיוון הדאגה. תנסי להסתכל קצת מעבר לעצמך, צאי קצת מדאגה למה שאת רוצה, תתחילי קצת לראות את האנשים שסביבך, מה הם רוצים, על מה הם חושבים, למה הם דואגים. שינוי פנימי זה המהות האמתית של ראש השנה. זה השינוי שאת כל כך מצפה לו”. הוא פשוט קם, נישק אותה על הלחי והלך. השאיר את שתינו עם חצי תשובה והרבה שאלות.

 

– – –

Photo by Rod Long on Unsplash