הרהורים

חזרה הביתה

ח.ב.ר, שורש של מה?!

כשאני אומרת על מישהו שהוא ”חבר”, למה בעצם אני מתכוונת?
מילה כל כך נפוצה כמעט כמו ”את” או ”ו” החיבור.
אבל ”חבר” מה זה, איזה תדר הוא מנענע בתוך הלב שלי???

יושבת מול הדף הריק ואין לי תשובה. אז החלטתי להתחיל מהשורש ח.ב.ר, שמשמעותו לחבר. לחבר חלקים זה לזה שיהיה להם משהו משותף, תנועה משותפת, התנהלות שכוללת תכונות משותפות, אולי יוצרים ביחד מוצר נוסף, כוח אחר, מהשילוב המיוחד ביניהם. פיזיקה.
תהיתי, מהי הפיזיקה בין אנשים שיוצרת מוצר שנקרא ”חבר\ה”, שילוב שנקרא ”חברים”? וחשבתי שנקודות החיבור הם הלבבות, חיבור של לבבות, ובחיוך פנימי משועשע משהו נתתי כותרת ”חיבור הלבבות”, שם מרגשששש, מבטיח, כמעט סוחף.

אבל כשאני מסתכלת על חיי, על אנשים שקראתי להם חבר\חברה, מה בעצם הלב שלי רצה, מה הוא הבין, מה היה לו מורגש טבעי לצפות מהם?
שהם יהיו שותפים למצבי שמחה וצער ויימצאו ברגעי מצוקה. בתחושה אפילו ללא דיבור וללא מילים רק מהרגשת החיבור המשותף. ויש בי הרצון ליצור מקום מיוחד בלב שלי שמרגיש אותו דבר לאדם שאני מגדירה כחבר. ולסמוך על המקום הזה.

כשאני מביטה לאחור על חיי, אודה על האמת, בכאב, שיש מעט כאלו שהחיבור הזה בין המקומות שבלב שהקדשנו אחד לשני, הם הדדיים.
ואמת נוספת, נשגבה, שהחברים האלה שהחיבור הזה עמם קיים, הם מעבר למקום ולזמן ועמידים לשינויים ולטלטלות החיים שלנו. והם, הם הדבר האמיתי עבורי, עמוד השדרה בחיי, ובעיקר נקודת האור שמאירה לי את הדרך.
כל כך מיוחד, כל כך חשוב, כל כך עוצמתי וכל כך…נדיר!!!

וצמח בי מעין הרהור, אם יש פיזיקה של חוקי חיבור של חלקים, אז קרוב לוודאי יש כללים דומים גם ל”חיבור הלבבות”, כללים שיכולים ללמוד אותם ביחד, לתרגל אותם בלבבות שלנו, ואז ליצור את נקודות האור שיאירו את עולמינו החשוך המנוכר, ותבנה חברה כזו כמו רשת שמוארת בהם, שתלך ותתרחב לעולם של אור.

נזכרתי במשפט הבנאלי: ”לצאת מחושך לאור”. זה נשמע לי כמעט כמו כרזה לסטיקר.
אבל אני ממש מאמינה עמוק בתוך הלב, שיש פיזיקה כזו, חוקיות שתהפוך משפט זה מרמה של סטיקר, למציאות אמיתית של ”חיבור לבבות”, האמת של האור בין חברים.