www.kab.co.il

בעל הסולם – הרב יהודה לייב אשלג

הרב יהודה אשלג (1954-1885) מכונה "בעל הסולם" על שם פירוש "הסולם", שכתב לספר הזוהר.

בעל הסולם נולד בעיר לוקוב בפולין, בגיל 19 הוסמך כרב על ידי גדולי הרבנים, ושימש במשך 16 שנה כדיין וכמורה בוורשה. ב-1921 עלה בעל הסולם ארצה ושמו החל לעבור מפה לאוזן. עד מהרה הלך שמו לפניו והוא התפרסם כבעל ידע רב בחכמת הקבלה.

יצירותיו

שתי יצירותיו העיקריות, פרי עמל של שנים ארוכות, הן "תלמוד עשר הספירות" המיוסד על כתבי האר"י ופירוש "הסולם" לספר הזוהר, שהוא הפירוש המלא והמקיף ביותר שנכתב על ספר הזוהר עד כה. לצד פירושים אלה פרסם בעל הסולם קונטרסים בשם "מתן תורה" שלימים הפכו לספר מופלא בשם זה.

כמו כן, פרסם אשלג מאמרים רבים על משנתו החברתית-רוחנית ובהם ניתח משטרים חברתיים שונים ואף התווה תוכנית מפורטת לבניין חברה עתידית מתוקנת הפועלת על פי חוקי ההשפעה ההדדית. לאחר מותו פורסמו ספר מאמריו "פרי חכם" ואיגרות שכתב לתלמידיו בעת ששהה בחו"ל בשם זהה.

בעל הסולם

שינוי חברתי

בעל הסולם לא הסתפק בהעלאת רעיונותיו על הכתב אלא פעל רבות לקידומם, ואף נפגש לשם כך עם מנהיגי תנועות הפועלים ועם אישי ציבור, ובהם זלמן שזר, משה שרת, חיים ארלוזרוב וחיים נחמן ביאליק. מספר ביומנו דוד בן-גוריון, שהופתע בפגישותיהם: "אני רציתי לדבר איתו על קבלה, והוא איתי על סוציאליזם". לכאורה מפתיע לראות כי בעל הסולם חפץ להתקרב אל תנועת הפועלים העברית ואל ראשיה, הרי בינם לבינו היה הבדל חיצוני ומנטאלי גדול. אולם עיון מעמיק בכתביו חושף דמות מורכבת ומרתקת של איש משכיל ורחב-אופקים הבקי בחוכמות רבות, המעורה היטב במתרחש בארץ ובעולם ובעל דעות מהפכניות ומרחיקות-לכת בתעוזתן.

כל ימיו עסק בעל הסולם בפירוש חכמת הקבלה, בחידושה ובהפצתה בשדרות העם. הוא פיתח שיטה ייחודית ללימוד קבלה, המאפשרת לכל אדם באשר הוא לחקור את המציאות שבה אנו חיים ולהתוודע אל שורשיה ואל מטרתה.

• אוסף כתבי בעל הסולם לעיון >>

• כתבי בעל הסולם לרכישה >>

"היות, שעומק החכמה שבספר זוהר הקדוש סגור ומסוגר באלף מפתחות, ושפתנו האנושית דלה ביותר מלהמציא לנו ביטוי נאמן ומספיק כדי לפרש דבר אחד שבספר הזה עד סופו, והביאור שעשיתי, אינו אלא סולם לעזור להמעיין לעלות לגובהם של הדברים, ולהסתכל ולעיין בדברי הספר עצמו"

האיש והנשמה: על חייו של הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם"

בעל הסולם (1884–1954) היה אחד מגדולי המקובלים בתולדות האנושות. נשמה מיוחדת שירדה לעולם, כדי להביא לנו את חכמת הקבלה ולקרב אותנו לחיים של אושר, שלום ואחדות.
“מצאתי לי צורך גדול לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה”, כתב בעל הסולם ב”הקדמה לתלמוד עשר הספירות”. ואכן הוא היה הראשון שפירש את כל ספר הזוהר ואת כתבי האר”י, הראשון שהתאים את החכמה העתיקה של הקבלה לכל אדם, הראשון שהוציא לאור עיתון קבלי והפיץ אותו ברחבי העם. בליבו פעמה דאגה לגורל העם שלנו, דאגה שהכתיבה באופן מוחלט את כל מהלך חייו.

בעל הסולם

בעל הסולם הכיר את מהותו הפנימית ואת ייחודו של עמנו. הוא ידע שעם ישראל יכול להתקיים רק על בסיס החוק הרוחני של אהבת הזולת. בפגישותיו עם בן גוריון הוא חזר והדגיש שכדי להצליח במשימתנו המשותפת ולבנות כאן חברה מאושרת, אנו צריכים לעורר בתוכנו את ניצוץ האהבה לזולת, אחרת במוקדם או במאוחר לא יהיה לנו יסוד משותף.

אולם בן גוריון לא היה היחיד. הרב יהודה אשלג נפגש עם כל ראשי היישוב דאז, משה שרת וזלמן שזר, משה ארם וחיים ארלוזורוב. הבדלים חיצוניים ומנטאליים לא הטרידו אותו, דאגה אחת בלבד דחפה אותו, הדאגה לעתידו של עם ישראל. הוא ראה חשיבות כה גדולה בהקמת המדינה, עד שאפילו על הסכין שעימה פרס את החלות לאחר הקידוש בשבת חרת את אשר היה על ליבו: “מדינת ישראל”.

חכמת הקבלה

“שמח אני שנבראתי בדור כזה שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת”, כתב בעל הסולם, במאמרו “תורת הקבלה ומהותה”. המקובל העצום לא מסתפק במפגשים עם ראשי היישוב. מרגע שהגיע לארץ הוא מקדיש את כל זמנו להפצת השיטה לאהבת הזולת. כבר בשנת 1933 הוא מחליט להוציא לאור סדרת מאמרים שסוללים את הדרך לאיחוד אמיתי של העם.

“עת לעשות” היה מאמרו הראשון, וכותרתו העידה יותר מכול על כוונתו החד-משמעית של בעל הסולם – הגיעה העת להתאים את חכמת הקבלה לדורנו. עד כה הייתה החכמה סגורה ומסוגרת באלפי מנעולים, אך לא עוד. האנושות זקוקה לחכמת הקבלה, ובעל הסולם מגיש את החכמה לעולם.

סדרת המאמרים הייתה רק החוליה הראשונה בשרשרת; בעל הסולם מפרש את כתבי האר”י ויוצר מהם חיבור מופלא בשם “תלמוד עשר הספירות”. בהקדמתו לספר כותב בעל הסולם, שהוא נועד לאפשר לכל אדם בימינו למצוא את התשובה לשאלה “לשם מה אני חי?”.
“אך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם נזכה לגאולה השלמה”, קובע בעל הסולם באמירה שאינה משתמעת לשתי פנים, ולא רק לציבור שכבר מכיר אותה ועוסק בה, אלא לכלל העם, לכולם! “וכיוון שכן הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה”.

בחמישה ביוני 1940 מחליט בעל הסולם לעשות צעד מהפכני. הוא מקבץ את הרעיונות המרכזיים ביותר בחכמת הקבלה, משכתב אותם לשפה פשוטה ומוציא אותם לאור בעיתון הקבלי הראשון בהיסטוריה, עיתון “האומה”.
באמצעות העיתון יוצא בעל הסולם בקריאה נרגשת לבני דורו: “מוכרחים להתאחד! אין לנו ברירה, רק ביחד נצליח!”. קמים לו מתנגדים רבים, אולם הוא אינו נרתע מהניסיונות לעצור בעדו, להיפך! זה רק מחזק אותו. הוא מחליט לעשות כל שביכולתו כדי להביא את הקבלה לכולם, ומתחיל לכתוב את מפעל חייו – פירוש “הסולם” לספר הזוהר.

פירוש לספר הזוהר

שני התקפי לב, בזה אחר זה, כמעט ומפילים אותו מרגליו. בקושי רב הוא קם ממיטת חוליו, מתעלם מהמנוחה שקבע לו הרופא, וממשיך במלאכת הכתיבה. שמונה-עשרה שעות הוא עובד בכל יום. כשהוא נרדם, אשתו פותחת את אצבעותיו כדי להוציא את העיפרון מידו המכווצת מדלקת פרקים קשה. הוא מגייס את כוחותיו האחרונים כדי לעמוד במשימה שהציב לעצמו; אות אחר אות הוא מסדר ומכין בעצמו את ספר הזוהר לדפוס. כוס קפה רודפת כוס קפה, הוא חייב להישאר ער ולסיים את המלאכה.

הרב יהודה אשלג השלים את תפקידו. הוא השאיר בידינו את מפעל חייו, את פירוש “הסולם” לספר הזוהר, ואת “תלמוד עשר הספירות”, פירושו המקיף לכתבי האר”י. הוא סלל עבורנו את הדרך להשגת האושר, השלמות והנצחיות. כעת כל שנותר לנו כדי להגיע לכך הוא להעפיל במעלה הסולם הרוחני שהוא הציב עבורנו, “סולם שראשו מגיע עד השמיים”, כלשונו.

בעל הסולם מסביר למה אהבה היא תמצית התורה?

בשנת 1937 קיבל המקובל הרב יהודה אשלג מכתב מאדם שהזדהה בשם מ.ל. מפתח תקווה (לא מיכאל לייטמן). המכתב הגיע כתגובה לפרסום המאמר “מתן תורה”, שבו הרב אשלג, המכונה “בעל הסולם”, מרחיב על מצוות “ואהבת לרעך כמוך” ומסביר שהיא עיקר התורה.

מ.ל. כתב כך: “אם עיקר התורה לדאוג בעד אנשים ולא יותר, למה כל התורה והמחברים, התלמוד והפוסקים כמעט שאינם מדברים כלל מזה, וכי כולם הניחו את העיקר ועסקו רק בטפלים? ולדעתי כל דבריו בדבר ההוא הם בניגוד לכל הדת המקובל בישראל וכמו שנתפשט בינינו, ולדעתי כוח הדרוש הזה, הוא בניין חדש ושיטה חדשה, אשר המציא על דעת עצמו. כתבתי כמובן רק את דעתי”.

בתשובה ענה לו בעל הסולם: “כנראה שלא עיין כל צורכו בדבריי, כי כתבתי רק שהיה תנאי מותנה מתחילת קבלת התורה. אולם אחר כך, מעת עשיית העגל נתפרדה החבילה, כי נעשה מלחמות, ובני לוי הרגו בדבר ה’ שלושת אלפי איש, ואחר כך התלונות על משה ואהרון והמרגלים, וכמובן שכל אלה לא הוסיפו אהבה ואחדות. ואחר כך בביאת הארץ, גם כן לא שקטה זאת, ולפיכך לא היה אפילו מקום לרצות ממי שיקיים המצווה העיקרית הזאת”.

וממשיך בעל הסולם להסביר למ.ל. ולכל מי שאולי תתגלגל התשובה לעיניו: “אולם כדי שלא תשכח התורה מישראל, התחילו לעסוק בשאר מצוות, אף על פי שהניחו את העיקר, כי לא היה להם עצה אחרת. ואולי על זה כיוונו חז”ל, שהקשו על חורבן בית שני, שלא היה שם עבודה זרה והיו בקיאים בתורה, ועל מה נחרב? ואמרו בשביל שנאת חינם. יכול להיות שהכוונה, על שלא יכלו לעסוק בעיקר בניין התורה שהוא “ואהבת לרעך כמוך””.

מה חשב מ.ל. על תשובתו של בעל הסולם, האם קיבל את דבריו והשתכנע או לא? אנחנו לא יודעים. אבל ברור שגם היום, שנת 2023, זאת הדעה הרווחת. רוב היהודים, מתונים ומקרבי אדם ככל שיהיו, כששומעים על החיוב המוחלט מצד הטבע, שהוא האלוהים, לאחדות ישראל כתנאי ותכלית היחידה לקיומו, יגידו, “אבל איפה ראית פעם אחדות בעם הזה? ובכלל, ייתכן שעלינו לאהוב איש את רעהו כמוהו, אכן יש כזו מצווה בתורה, אלא שהיא רק אחת מתוך 613 ויש לנו דברים יותר דחופים לקיים ולעסוק בהם”. 

כנראה חושבים רבים מישראל שזו גזרת גורל שהיהודים ילחמו אחד בשני לנצח, ורק צריך להשתדל לנהל את המלחמה כך שלא יהרגו זה על זה. ואולי חושבים חלקם שכן צריך להידבר, אבל יש בינינו כל כך הרבה שלא מוכנים לדבר, אז מה יש לדבר? ודאי גם רבים חושבים שמדובר בעניין דתי, כך שמה להם ולזה.

ובגלל שזה המצב, והוא עוד הרבה יותר גרוע מאשר בזמנו של בעל הסולם, כי היום לא רק שלא מוכנים לשמוע על אהבה, אלא נכנעים ומתמסרים בזרועות פתוחות לשנאה, אנחנו עתידים לפנות זה נגד זה בצורה חדה ביותר. הרבה יותר מאירועים פיזיים שיתרחשו, יבוא מעמד רוחני שבו שני הכוחות הכי חזקים שישנם בטבע, שנאת חינם ואהבה ללא תנאי, יסתובבו זה נגד זה במאבק אימים, ופחד לחשוב איך תיראה המערכה ביניהם. 

ולמרות שנדמה שאפסו הסיכויים ואין מי שישמע, מי שמבין שלא עסק פוליטי ורפורמה כזו או אחרת גורמים לאירועים הקשים, כי הם רק לבושים למלחמה הפנימית בין פירוד לאיחוד חייב לנסות לדבר אל לב כל אדם מישראל ולהסביר שבאהבת הזולת תלויים החיים של כולנו. מי שילך עד הסוף ויתאמץ להסביר בכל לשון ולהתפלל על האחדות בינינו, שכרו יהיה גדול מאוד.

פרופ' אליעזר שביד על בעל הסולם

לא היה מי שכתב על פועלו של בעל הסולם, הרב המקובל יהודה אשלג, כמו פרופ’ אליעזר שביד ז”ל, חתן פרס ישראל למחשבת ישראל. פרופ’ שביד היה חוקר ענק שניחן ביכולת ראייה חדה וזיהה את הניצוץ הייחודי של הנשמה הגדולה של דורנו, בעל הסולם. וכך הביע את דבריו העמוקים, העוצמתיים והמרשימים בהקדמה שכתב לספרי “הדור האחרון”:

”הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, היה מגדולי הפילוסופים האנושיים-יהודיים בזמנו. בקשת האמת לשמה הייתה שליחות-חייו, מטרתה ודרך הגשמתה, לאורה של תורה שזו דרכה. נראה כי משום כך היה ידוע למעטים בלבד. לא הקושי להבין את עומק רעיונותיו ולא כבדות הביטוי גרמו לכך. להפך – הרב אשלג ניחן בסגולה נדירה של מפענח סודות ומנהיר-עמוקות. דבריו צלולים וברורים, עד שכל קורא משיג בעזרתם את האמת שהוא מראה מתוך שהוא תופס את הלימתה לניסיון חייו.

כפילוסוף חדור תודעת שליחות התאמץ הרב אשלג להיות ידוע לרבים כדי להביא גאולה לעולם, אולם הוא דיבר כאיש יחיד, אדם יהודי היושב בתוך עמו הנדכא והנרדף, סובל, מתייסר עימו ומייחל איתו לגאולתו. הוא פנה היישר אל כל בני עמו כיחידים באשר היו, מעבר למפלגותיהם ובלי תיווך של מפלגה, של תנועה או של אסכולה מסוימת. שייכותו לקהילה יהודית מסוימת לא עשתה אותו למייצג האינטרסים של שום ממסד, ועל כן שום ממסד לא עמד מאחוריו. זה היה אפוא המחיר ששילם הרב אשלג בגין יושרו, פתיחותו, חירות מחשבתו ועוז רוחו. 

אך בזכות כל אלה דבריו לא השתעבדו לקוצר הראות של אידאולוגיות ממסדיות בנות זמנן, והם נראים שייכים ומשכנעים כפי שהיו בזמנם, ואולי עוד יותר, כי הרבה ממה שצפה מראש מתקיים בזמננו והסבריו עדיין עומדים בתוקפם ככלי נאות להתמודדות עם אתגרי העתיד של האנושות, של העם היהודי ושל מדינת ישראל”.

אהוד בנאי מקריא את כתביו של בעל הסולם

קולו החם של אהוד בנאי מעורר נוסטלגיה וצביטה לא ברורה; כתיבתו החדה של בעל הסולם מעוררת השראה ויצייבות; ניגוני בעל הסולם של דני ויצפלד ואבי מזור מחממים את הלב. המיזוג בין השלושה מחבר עולמות. וכשצוללים פנימה – זה גם הופך עולמות (מתוך: "זה המקום עם אהוד בנאי", גל"צ, 4.5.18).

בעל הסולם - גדול מקובלי המאה ה- 20

כיצד ניתן לסכם את מפעל חייו אדיר הממדים של בעל הסולם, מה מיוחד בכתבים שהשאיר אחריו ומדוע הוא נחשב לדמות המשמעותית ביותר בדורנו? צפו בקליפים וקבלו הצצה לעולמו של גדול מקובלי המאה ה-20.

האיש והנשמה: על חייו של הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם"

כיצד ניתן לסכם את מפעל חייו אדיר הממדים של בעל הסולם, מה מיוחד בכתבים שהשאיר אחריו ומדוע הוא נחשב לדמות המשמעותית ביותר בדורנו? צפו בקליפים וקבלו הצצה לעולמו של גדול מקובלי המאה ה-20.

< לכל קטעי הוידאו

אבל צריך להכיר בנפשו, אשר הבורא רודף אחרי, ממש באותו השיעור שהוא רודף את הבורא.