www.kab.co.il

חינוך לחשיבה קבוצתית

איך בונים כבר מגיל צעיר הרגשה שיש מקום לריבוי דעות, מפתחים יכולת לפתוח את הלב ואת האוזן לאחר, ויוצרים אפשרות להצלחה ברמה אחרת לחלוטין בכל דבר שנעשה בחיים? מספר עקרונות ותרגילים לעבודה עם ילדים, שיוכלו לעזור מאוד גם לנו, המבוגרים.

חינוך לחשיבה קבוצתית

מצד הטבע, כל אדם מרגיש שהדעה שלו היא אמיתית ומוצקה, וקשה לו לקבל דעות של אחרים. כתוצאה מכך, החיים שלנו מלאים מאבקים בלתי פוסקים. כדי לבנות עולם משופר, חשוב לפתח את ההבנה שכמו שאנחנו עצמנו משתנים לעיתים, כך גם כדאי להתייחס בגמישות לאחרים. לתת מקום לדעות אחרות, למחשבות אחרות, לטעמים שונים, למספר גישות, וכן הלאה.

אחד הכלים שיכולים לעזור לנו בפיתוח הסתכלות בריאה כזו על החיים, הוא דיונים קבוצתיים. לכלי הזה יש מגוון צורות יישומיות, ונתבונן פה באחת מהן לעומק, מנקודת המבט של מי שרוצים להוביל תהליך כזה בקבוצה בת מספר פרטים.

כמובילי התהליך, אנחנו נציג בפני כולם סיפור מקרה של קונפליקט מסוים, שאותו נרצה לברר יחד בדיון משותף. אחר כך נחלק את המשתתפים לשתי קבוצות. קבוצה אחת תדון בינה לבין עצמה, מדוע צד מסוים בקונפליקט הוא הצודק. באותו הזמן הקבוצה השנייה תדון בינה לבין עצמה, מדוע הצדק הוא עם הצד השני.

אחרי שכל אחת מהקבוצות תגבש את טיעוניה ואת הוכחותיה, כל אחד מהמשתתפים יציג את הדעה של קבוצתו בפני הפורום הכללי, כמו עורך דין בבית משפט.

בשלב הבא, כל קבוצה תחזור לדון בינה לבין עצמה, והפעם המשימה תהיה להחליף את הצד שאותו היא מייצגת בקונפליקט. חברי הקבוצה יחפשו טיעונים והוכחות שמראים מדוע הצדק איתם, ולאחר שכל קבוצה התיישבה בדעתה החדשה, היא תצטרך להציג את דבריה בפני הפורום הכללי. עתה יהיה על כל אחד להילחם על דעתו העדכנית, עוד יותר ממה שנלחם בפעם הראשונה.

כדי להעשיר את התרגיל אפשר לצלם את שני השלבים של הצגת הטיעונים, ולהציג למשתתפים כיצד הם התבטאו קודם לכן, בהשוואה לעכשיו.

מטרת התרגיל היא לפתח באדם את היכולת לבקר את עצמו מן הצד, להיווכח בכך שאפשר להחליף דעה, שיכולה להיות צורת מחשבה אחרת מזו שראיתי בתחילה. כשאתה שייך לקבוצה שמכוונת לחשיבה מסוימת אתה חושב דבר אחד, וכשאתה שייך לקבוצה שמכוונת לחשיבה מנוגדת דעתך יכולה להשתנות במהרה. ובכל אחד מהמצבים אתה בטוח שהצדק עימך.

אז איפה באמת שוכן הצדק? נקודה למחשבה. כנראה שהכול יחסי, תלוי בנקודת המוצא.

דרך נוספת לבצע תרגיל מסוג זה היא להציג בפני המשתתפים תמונה של גרף מסוים, ולבקש מהם לנתח את הממצאים וגם לנמק מדוע לדעתם זה כך. בשלב הבא, אנחנו נסובב את התמונה ב-180 מעלות, כך שהצירים בגרף יראו מגמה הפוכה בדיוק. כעת הקבוצה תצטרך לנתח את הממצאים החדשים, ולנמק מדוע הגיוני מאוד שכך היא תמונת המציאות.

על ידי תרגילים כאלה ואחרים, אפשר בהדרגה לבנות במשתתפים הרגשה שאין בעולם אמת מוחלטת. אנשים מעריכים, מודדים ומגדירים דברים לפי מגוון רחב של נקודות מבט, אינטרסים ושיקולים. לכן לכל דעה יש מקום בפאזל הגדול של החיים, וחבל לפסול את האחרים.

בדיונים קבוצתיים מהסוג שתיארנו, כמו גם רבים אחרים, הכי חשוב זו הגישה המכילה. אם נביט סביב נראה שהחיים מלמדים שאנשים לא יודעים להקשיב. לכל אחד חשוב מאוד להביע את דעתו ולעמוד עליה בתקיפות, והוא בקושי מסוגל לשמוע את האחרים, מכל שכן להבין את המקום שממנו הם מדברים. עוד לפני שמישהו אומר משהו, כולם כבר במצב הכן לסתור את דבריו, להתעלות מעליו.

לכן, כמובילי התהליך הקבוצתי, אנחנו נרצה להתוות קו התפתחותי שמעודד כל אחד מהמשתתפים לנסות לפתוח את הלב ואת האוזניים כלפי האחרים, להשתדל לשמוע אותם בצורה נקייה, בלי נגיעה עצמית. אנחנו נדגיש שיחס כזה מהווה תנאי מקדים לקליטת הדעות של האחרים בתוכנו ולחיבור פנימי אליהם שיכול להעצים את ההישגים שלנו כקבוצה וכפרטים פי כמה וכמה.

ככל שיעמיקו החיבור הקבוצתי והקשר החיובי בין המשתתפים, אפשר יהיה ללכת לשלב מתקדם יותר של הולדת דעה משותפת. לשם כך, כל אחד יצטרך להתעלות מעל האגו שלו, להקטין את עצמו בפני האחרים, לשים בצד את ההתעקשות על דעתו ואת ההתייחסות אליה כאל אמת לאמיתה. אם כולנו נעשה מאמצים פנימיים כאלה, אנחנו נרגיש איך מתחיל להתוות בינינו מין "מרכז קבוצה", ובו תופיע דעה שתהיה האמת האחת שלנו, של הקבוצה כולה.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1061 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".

Skip to content