www.kab.co.il

משבר האקלים לא מחכה לאף אחד

לפני שלושים שנה היה לי חבר ברחובות שהתחיל לעסוק באנרגיה ירוקה וניסה למשוך אותי לעסוק עימו בטיפול בבעיות האקלים – עוד לפני שגרטה נולדה. אמרתי לו "למה? הרי זה לא עיסוק רציני", והוא ענה "אתה לא יודע כמה כסף משקיעים בזה! כולם רוצים להשתתף בזה: פוליטיקאים, כלכלנים, אנשי עסקים…". 

הוא צדק. היום בעיר גלזגו בסקוטלנד נפתחה ועידת האקלים של האו"ם שמטרתה היא לתת קריאה אחרונה לשינוי הכיוון שכדור הארץ צועד אליו: עולם חם ומסוכן יותר. מאות המנהיגים שיגיעו לוועידה היום מצטיירים באור יפה ומתחשב, אבל בפועל הם משתכנים בבתי מלון מפוארים, מלהגים כמה שעות וחוזרים למכור לאזרחיהם את הדבר הירוק הבא. פרט להצהרות יפות, הם לא משוחחים ברצינות על ויתורים למען יציאה ממשבר האקלים, והרי ויתור הדדי הוא כל שנדרש כדי לצאת מהמשבר. בעלי האינטרס לא יוותרו על נוחיותם ולא על כספם. כשם שפעם ההסקה הביתית פעלה על עצים ועל פחם, מאוחר יותר על גז ועל חשמל, והיום אנחנו מעדיפים שההסקה תגיע ממערכת הנמצאת מחוץ לבית, כך המכונית החשמלית היא עניין של התפתחות טכנולוגית שמוכרים לנו אותה, ואין לה כלום עם דאגה לאוזון.
משבר האקלים לא מחכה לאף אחד

אז למראית עין הם צועקים ומתרגשים, אבל מאחורי הגב הם ממשיכים להעביר ביניהם מיליארדים. זו דוגמה אחת מיני רבות המשרטטת את הקווים לדמותה של האנוכיות. אם לא נוותר ולא נתחשב זה בזה ובכדור הארץ, האנוכיות תפוצץ את כולנו יחד עם הכדור ונעוף עם ההדף לכל הכיוונים. במילים אחרות: האגו הוא הסיבה למשבר.

במאבק על עתיד טוב ועל אקלים מאוזן, אנחנו צריכים להגיע לרגישות כזו שאם אדם יוצא לנשום אוויר צח, הוא לוקח לעצמו רק חצי ממה ששאף, ואת החצי השני הוא נותן למי שנמצא לידו. כך אנחנו צריכים להרגיש את עצמנו, כמו בצוללת שבה כולנו תלויים זה בזה, החמצן של האחד בידיים של האחר ולהיפך. זאת המציאות, זאת האמת.

אבל האנוכיות מסתירה מאיתנו את הקשר ההדוק בינינו, את המערכת האחת שאנחנו מהווים, כך שאף אחד לא חושב על האחר ולא אכפת לו ממנו. עוד יותר גרוע – האחד חושב איך יצליח לשלוט באחר על ידי המחסור שלו באוויר. כלומר אין לנו סיכוי להתגבר על בעיות האקלים לפני שנתגבר על בעיית האנוכיות שגורמת לנו לנצל זה את זה. לכן כל המאבק הנוכחי במשבר האקלים הוא בזבוז כספים לריק.

מה לעשות? אם הייתי יכול הייתי מצמיד שומר לכל אדם, שידאג להזכיר לו שאנחנו אחד, שלא יאמין לשקרים של האנוכיות כי היא רק מאמללת אותנו, ויעודד אותו שנדאג יחד לבית המשותף שלנו. רעיון נחמד אבל היפותטי, אז כנראה שאסונות הטבע ימקדו אותנו ויעזרו לנו להבין שאנחנו חיים על כדור ארץ אחד וכך לאט לאט יובילו אותנו לצאת מכל המשברים.

Skip to content