מהו “תלמוד עשר הספירות”?

מהו ”תלמוד עשר הספירות”? במשפט אחד, זהו אחד הספרים החשובים ביותר על כתבי האר”י, שכתב גדול המקובלים של המאה ה-20, הרב יהודה לייב הלוי אשלג, ”בעל הסולם”. 

בתחילת ההקדמה לספר, כותב הרב אשלג על חשיבותו של הספר דווקא בתקופה שבה אנחנו חיים, “בריש מילים מצאתי לי צורך גדול לפוצץ מחיצת ברזל המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במידה חמורה מאד ומעוררת פחד שלא תשתכח חס ושלום מישראל¹”. בעל הסולם מפרט בספר את מבנה המציאות הרוחנית מתחילתה ועד סופה, אומנם לא ניתן לספר על כל המערכת הרוחנית, אלא רק על חלקים ממנה או על חלק מפעולותיה, אבל חשיבותו של הספר אינה מסתכמת רק בעמקות מבנה המציאות, אלא גם בכוח המיוחד שנקרא “המאור המחזיר למוטב” שהלימוד בספר מסוגל לעורר כלפי הלומד, וכך להוביל אותו להשגה רוחנית.

בקצרה, ניתן לומר ש”תלמוד עשר הספירות” מדבר על מערכת היחסים בין הבורא לנברא שעוברת דרך עשר ספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. הכוח העליון הנקרא “בורא” הוא טוב ומיטיב, הוא אוהב את הנברא ובורא אותו מתוך רצונו להיטיב, לתת, להעניק לו. בדומה לרצון של אם לתת לילד שלה כל טוב. ואילו הילד מצידו יודע היטב איך לנצל את רצון האם כלפיו. לכן ניתן לומר שרצונו של הבורא לתת לנברא הוא מעין חולשה של הכוח העליון.

ומה רצונו לתת לנברא? מפני שהוא טוב ומיטיב, רצונו לתת לנברא רק טוב. איזה טוב? אותו הטוב שקיים בו. כלומר להעניק לנברא את מצבו הנצחי והשלם, המצב היחיד שקיים במציאות ומלבדו לא קיים דבר. לכן כל פעולה שעושה הבורא נועדה להפוך את הנברא לשווה לו, ובכך לספק לנברא את מצבו המושלם, וזה נקרא “מימוש מחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו”.

אבל כדי להיות שווה ודומה לבורא ולהימצא באותן התכונות כמו אלו של הכוח העליון, צריך הנברא שיהיה לו רצון דומה לרצון הבורא. זאת אומרת, עליו לרצות להגיע לדרגתו של הבורא. אם הבורא היה מספק לנברא את הרצון הזה באופן אוטומטי, הנברא לא היה מרגיש בעצמו את הרצון, כי לא היה זה הרצון שלו, והיה נותר חסר מודעות כמו תינוק שנולד, ולמרות שהוא חי וקיים אין לו תפיסה ברורה לגבי קיומו, הוא אינו מרגיש ואינו מבין היכן הוא נמצא מפני שכל הפוטנציאל שקיים בו עדיין לא התפתח. רק החיפוש של האדם, השאלות, המאמצים להתפתח, יולידו בו רצון ברור ומוגדר. אם אין באדם עבודה קודמת של בירור, חיפוש והחלטה, הוא אומנם מגיע לרצון מסוים, אבל מבלי לזהות שהרצון הזה קיים בו. הוא מוסיף להימצא בחוסר הכרה מוחלט כלפי אותו רצון.