היום הבינלאומי להפחתת הסיכון מאסונות טבע שחל היום הוא הזדמנות להביט אחרת על משבר האקלים, מעיניהם של הדור הצעיר. זה יכול להפתיע את חלקנו, אבל צעירים רבים חווים את ההצפות והשרפות המתגברות, את גלי החום והקור המקצינים ואת הדלדול המתפשט במשאבי כדור הארץ, באופן מוחשי יותר מהמבוגרים.
“שמיכה של עשן מכסה את סיביר” נכתב באחת הכותרות של העיתונות הזרה המדווחת על שריפת הענק בארץ הקרח. שריפה גדולה שכזו עוד לא נראתה מעולם. מיליוני דונמים של עצים נשרפים ושמורות אקולוגיות עולות בלהבות.
המפלצת המטאורולוגית המכונה “פלורנס” היא אחת מסופות ההוריקן החזקות והמאיימות על עשרה מיליון מתושבי חופה הדרום-מזרחי של ארה”ב. אומנם מעת לעת מדווחים החזאים על היחלשות עוצמתה, אך ככל שהסופה מתקרבת אל קו החוף מתגבר החשש כי היא תתחזק ותכה בעוצמה.
אחת לזמן מה נראה שהטבע כאילו משתגע, אבל האמת היא שזה לא הטבע משתגע. זה אנחנו השתגענו. הגיע הזמן להביט במראה, להבין איפה טעינו ולחשב מסלול מחדש בדרך לאיזון מערכות כולל
סופת ההוריקן “הארווי”, שהכתה בטקסס, הותירה חורבן כבד וגבתה מחיר בנפש. אז מה הסיבה לאסונות הטבע לפי חכמת הקבלה? ומה בכוחנו לעשות כדי להביא לשינוי האקלים?
“יציאת מצרים” ההמונית מפלורידה, שיירות הרכבים שנעים לאיטם בפקקי ענק, בורחים בהיסטריה מהוריקן “אירמה” האימתני, ממחישים לכל בר דעת מה עלול לקרות איתו בעתיד כתוצאה מתופעות טבע שונות. לטבע יש מגוון דרכים לזמן שינויים.
אם ההצפות והשרפות ברחבי העולם היו מתרחשות בתקופה קדומה, היינו רואים אנשים נדחקים בהמוניהם לבתי תפילה, או מצטופפים בכיכרות ערים לבקש על נפשם. היום אנחנו לא רואים תגובות כאלו למקרי הטבע. האנושות השתנתה, היא כבר לא קושרת בין מכות הטבע לעונש משמיים.
בלב האוקיינוס השקט, בין הוואי לאוסטרליה, שוכנת מדינת איים קטנה בשם טוּבָאלוּ, הנמצאת בסכנת הצפה במקרה של עליית גובה פני הים.
