Left Sidebar Content

מדע ותפיסת המציאות

התפתחות התודעה האנושית

מהו השלב הבא באבולוציה אחרי מין האדם? האם בסוף תבוא מלחמה גרעינית שתחריב את העולם? אילו כוחות טמונים בטבע שיוכלו להציל אותנו מעצמנו? מחשבות על עתיד העולם ועל יצור תבונתי משופר.

כדי להבין איך המציאות מתפתחת צריך להכיר את המנוע הפנימי שמזיז הכול. בחכמת הקבלה מגדירים אותו כרצון ליהנות, מין כוח וירטואלי שכזה הבונה על עצמו כל מיני לבושים חומריים. הרצון ליהנות הקטן ביותר בונה את צורת הדומם באופן כללי, ובתוכה הרבה מאוד צורות פרטיות. אחר כך בא הצומח. טבוע בו רצון ליהנות מוגבר, שכבר מחייב התפתחות וצמיחה, ספיגה של מה שטוב, פליטה של מה שרע וכן הלאה. רצון ליהנות גדול עוד יותר בונה את צורת החי על מגוון מיניה, ולבסוף מתפתח האדם. אנחנו חלק מעולם החי, אבל נבדלים מבעלי החיים על ידי הכוח היצירתי שבנו. כוח זה נובע במקורו מהרצון להידמות לטבע, לכוח הכללי שפועל בו, אפשר לקרוא לו גם א-לוהים.

האדם משתמש בטבע מתוך רצון להיות בו כא-לוהים. הוא שואף ללמוד את הטבע, לקחת ממנו דוגמה, וליצור במו ידיו דברים דומים. כך הוא מתפתח ויוצא מדרגת בעלי החיים. במקום לצוד או ללקט את מזונו, הוא מפתח יכולות חדשות, כמו חקלאות, ביות חיות, בנייה וטכנולוגיה. הוא מפסיק להיות תלוי בטבע כביכול, ומנהל את חייו בעצמו. עם השתכללות היכולות מתהווים עודפים ומתפתחים המסחר והכלכלה. כל שלב התפתחותי חדש נובע מכך שהרצון ליהנות גדל ודוחף את האנושות לחפש הצלחות חדשות, הנאות חדשות.

כך התפתחנו לאורך ההיסטוריה אבל כיום מתחילים לראות את הסוף. למה? כי הכוח שדחף את האנושות קדימה היה מיוסד על אגואיזם צר. הוא גרם לבני אדם להזיק לאחרים, כדי לשאוב הנאה לעצמם. להשתמש בכול לטובתם. אם בתחילה בויתו החיות, אחר כך שועבדו אנשים ועמים שלמים. השאיפה הייתה לשלוט, להיות מעל כולם, הכי גדולים, הכי חזקים, קובעים הכול, בעלי כוח עליון ממש.

האם האדם יכול לעצור את עצמו? לא. הוא מופעל על ידי האגו שלו, אפילו כשאינו מודע לכך. בכל רגע, בכל פנייה, בכל מבט, בכל מה שהוא עושה או חושב, באופן הכרתי או תת הכרתי, תמיד נמצא שם החשבון האגואיסטי. מה יהיה טוב לי, מה לטובתי.

מה צופן לנו העתיד? אם לא נשתנה, נראה שבפנינו הכחדה עצמית. דרוש לנו שינוי מהותי, בתפיסה, באופי הפנימי, בטבע של האדם. וכאן אנו מוצאים את עצמנו מול קיר, מבוי סתום. איך נוכל לשנות את הטבע האגואיסטי שלנו? איך נוכל לשדרג את התוכנה הפנימית שמפעילה אותנו? את הרצונות שלנו, את המחשבות שלנו, כאלה אנחנו, בני אדם, כך נוצרנו מטבע בריאתנו. איננו יכולים להפוך את עצמנו למין אחר! האנושות מבינה זאת, ולכן מתמקדת בניסיונות להגביל את האדם כך שיגרום כמה שפחות נזק לאחרים, אבל מצב העולם מעיד על כך שאנחנו על פי תהום.

כאן באה חכמת הקבלה ומציעה גישה אחרת לפתרון הבעיה. אמנם "יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח, כא), אבל אנחנו יצורים מתפתחים. בהתפתחות שלנו מתעוררת כיום ההזדמנות להחליף את הטבע שלנו. לשדרג. אם נתעמק בתוך הטבע, בתוך תכנית ההתפתחות של הטבע, נגלה שם אפשרות לקבל מהטבע כוחות לשינוי טבעו האגואיסטי של האדם. כוחות שמשנים את האדם מבפנים ועושים אותו ההפך מהאגו שלו, מחליפים את תוכנת ההפעלה האגואיסטית שקיימת בו ומנהלת אותו בתוכנה הפוכה, אלטרואיסטית. תוכנה של נתינה, של אהבה, של השפעה טובה. לאחר היפוך פנימי שכזה, אנחנו נראה עולם הפוך, שונה ממה שהוא נראה לנו עכשיו. ואת עצמנו נראה הפוכים. הכול אפשרי, ותלוי בשינוי תוכנת ההפעלה.

מה תהיה מהות ההיפוך במודעות האנושית? כמו שהיום חשוב לנו לקבל וליהנות, מחר יהיה חשוב לנו לתת ולגרום הנאה לזולת. זהו כל העניין. ואנחנו נהנה מזה, כלומר התענוג יישאר, ועוד יותר מזה, הוא יהיה בלתי מוגבל, שלם. כל אחד יקבל הערכה גדולה מכולם, מכל העולם, וישאב תענוג מנתינה. זוהי רמת ההתפתחות הבאה שאליה מזמינה אותנו חכמת הקבלה, שגם מספקת שיטה מעשית לביצוע המהפך הזה.

מדובר בשינוי גדול מאוד, ממש מהפכה תפיסתית. זאת משום שבאופן טבעי האדם רואה את עצמו נבדל מכולם ומשתמש בעולם בצורה רכושנית, מה שטוב לו, לאגו הצר שלו, הוא מקבל ומה שלא אין הוא מקבל. במצב כזה הוא יכול להבין, להכיר, ליהנות מכל מה שיש בעולם, במידה קטנה בלבד. לעומת זאת, אם האדם יוצא מגדרי האגואיזם הצר שלו וכמו מצטרף לעולם, רוצה לגרום תוספת טובה לכולם, אז כל העולם נפתח בפניו.

אין הוא מגביל את עצמו בראייה של כמה אני אקבל וכמה לא, אלא הוא נכנס לעולם כולו בצורה חופשית, פתוחה. ואז, עם כלי תפיסה רחבים כאלה, עם רצונות, מחשבות ותחושות כאלו, הוא מתחיל להכיר את כל המציאות. הוא רוצה להשתייך לה, להיטמע בה, ולכן הוא כבר לא מוגבל בכלי התפיסה הקטנים שלו עצמו. הוא נמצא בתוך כל המציאות. כל העולם, כל החיים, כל הטבע - הכול שייך לו, מתוך השתייכותו לכללות המציאות.

הכוח היצירתי של האדם הולך ומשתכלל. הוא מגלה את כל הכוחות שטמונים בו, ומשייך אותם לטבע הכולל. הוא מוסיף מעצמו לכל הטבע, לומד את כל מערכת הטבע ורואה איך בכל חלק וחלק שלה הוא יכול להוסיף משלו ולהשלים.

אם כן, האדם של מחר ירגיש שהוא נמצא במערכת אחת שאין בה חיים ומוות, העולם הזה או עולמות עליונים, אלא הכול אחד. ואם הוא משתמש נכון בכל היוצרות שלו, במיוחד בכוח האגו שלו, ביכולתו לפתוח לעצמו עולם שלם ונצחי.

מן המקורות

"בביאת האדם אל אהבת זולתו, אז הוא נמצא ישר בבחינת הדבֵקות, שהוא השוואת הצורה ליוצרה, אשר עמה יחד, עובר האדם מתוך עולמו הצר, המלא מכאובים ואבני נגף, אל עולם נצחי רחב, של השפעה לבורא והשפעה לבריות".

בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, "מהות הדת ומטרתה"

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 1016 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

 

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content