מאמרים על הסיבה והפתרון לנגיף הקורונה

אור בקצה המגפה

המימוש בשתי מילים: דאגה לזולת. מעצם המחשבה על האחר, מתוך היציאה מעצמנו לטובת הזולת, אנחנו הופכים דומים לתכונת כוח הנתינה שבטבע, לכוח העליון. אז זורמים דרכנו כוחות חיוביים ונותנים סיבה לחיות, מרץ לפעול. לנו ולאחרים.

כדור הארץ עומד בפני נקודת רתיחה

האם איבדנו את השליטה בעולם? אני מקווה שכן, באמת מקווה. כי ברור שאין ולא הייתה לנו אף פעם שליטה. חשבנו שיש ועכשיו אנחנו מגלים שאין, וזו מסקנה טובה וחשובה, כי עכשיו כולנו נעמוד על הרגליים האחוריות, נהיה מוכנים לקבל מה שצריך, רק שיעבור מהר.

מפיצי-העל החדשים של הנגיף

והקורונה לא באה כדי להחליש ולהמית, אלא בעיקר כדי לחייב את המערכת לשוב לתפקודה, לכוון אותנו המין האנושי לאזן את היחסים בינינו, לנתב אותנו להתעלות מעל האגו, לדרבן אותנו להתקשר כחברה אנושית בהתאם לטבע שמצוי כולו בהרמוניה ואיזון.

שתי נשים בשעתיים

וזו לא הקורונה שהגיעה, היא בסך הכול משקפת לנו תמונה נאמנה של היחסים בינינו, מציפה את הקיים אל פני השטח, וכמו ביחסי החברה בכלל, גם במשפחה, היא מכאיבה בנקודת הפירוד בינינו, כדי שנדע איפה לרפא.

לא חוזרים לשגרה

והשנה הסגורה, הרדומה, השקטה שהורגלנו בה, לצד הטלטלות שליוו אותנו כמו מאות אלפי המובטלים, המוני העסקים הסגורים, המפעלים הנטושים והחברות שאין בהן יותר צורך – כל אלה ילמדו אותנו שלא במישור היחסים המוכר עלינו לפעול.

הקורונה היא רק ההקדמה למשבר האקלים הצפוי

התאוצה של מכות הטבע והתופעות השליליות שמאיימות על קיומנו מתרחשת לא כדי שנשמיע קולות צקצוק ונמלמל "איך הטבע יוצא מאיזון...", כאילו היקום הגלובלי חסר-אונים ואינו יודע היכן להניח את רגליו המגושמות.

דברי ימי הקורונה: גודל הריחוק כגודל ההזדמנות

כל הסימנים מראים שאנחנו בפתחו של עידן חדש שלא היה כמותו. גם המקובלים כתבו על כך, שלא לומר ייחלו לרגע יוצא הדופן הזה, אותו כינו בשם "הדור האחרון". האם נכנסנו בשערי העולם החדש, או שאנחנו בכלל מחוץ לשער?

שבט אחיות

אם המצב המחפיר יימשך כך, נראה שבשלב מסוים יפסיקו רוב האחיות לעבוד. מי אז יחייב אותן לעמול? מי יאלץ אותן לקום בבוקר ולחייך לחולים? הן לא צבא או משטרה, הן לא עובדות ממשל שאפשר להכריח. הן פועלות חופשיות – לא רוצות, לא באות.

הורים-מורים חסרי מנוח

מערכת החינוך חווה בתקופה זו גל מהפכה אדיר שסוחף בדרכו מורים, הורים וילדים. אין להתבייש ולומר שהורים רבים התרגלו לשגרת חיים שבה מערכת החינוך היא זו שמטפלת בילדיהם במהלך שעות היום, בעוד הם עובדים לפרנסתם.

נתנו לרופא לרפא

אחת ההחלטות שהפתיעו ביציאה מהסגר השני היא פתיחת מערכת החינוך לגיל הרך באופן רוחבי וכלל ארצי. גם באותן ערים אדומות בוהקות שהתחלואה שם גבוהה ומסוכנת. האם זו גישה נכונה? האם ישראל בדרך הבטוחה לסגר שלישי?

הבוס של העולם

כה אמר השבוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באירוע של בוחרים בפלורידה: "אם תעטו מסכות או לא תעטו, שום דבר לא יעזור לכם חוץ מהבוס של העולם". הוא הצביע כלפי השמיים, גלגל עיניים כלפי מעלה והמשיך: "שם למעלה נמצא האלוהים, הוא קובע הכול".

סוד הבריאות מקופל בסוד הבריאה

אז מה הטבע רוצה מאיתנו? שנעצור את המחשבה השלילית. שנבלום את רכבת השנאה לאחר. שנעשה כל שביכולתנו להקפיא את הרצון האגואיסטי הזה, את יצר הרע שנורה כחץ רעיל אל לב הזולת.

חמישה תנאים להבראה שאפשר להמיר בתנאי אחד

המחשבה היא הכוח הנסתר שקובע את כל מה שאנחנו רואים בעולם. המחשבה הטובה לא רק תוציא לנו את המחלה מהחיים, אלא תכניס לחיים תחושת חוזק וביטחון. שנהיה בריאים.

האם זמנים קשים מולידים אנשים חזקים?

למרות שהזמן טס והכול משתנה לבלי הכר, נדמה שהמחזור שגילו הסינים פועל בשלו כרגיל. ואם כך, מכיוון שאנחנו נמצאים עכשיו בזמנים קשים, האם אפשר לצפות שהתקופה תוליד אנשים חזקים?

אנושות בורחת מבשורה

הרפואה יודעת לתרץ מה קורה מבחינה ביולוגית ומאין הווירוס בא, אבל אף רופא אינו מצביע על הסיבה. כי הסיבה היא לא ביולוגית, היא נמצאת בדרגה עליונה מהגוף, בדרגה של מחשבה, ברמה של יחסים וקשרים רוחניים.

מעל לבחירות חיינו

העיקר העומד לפנינו עכשיו הוא המאבק בווירוס הקורונה, ואין לאף אחד משמאל ומימין את הכלים לנצח בו. לא יעזרו לנו בדיקות מהירות יותר או מערך חקירות אפידמיולוגיות משוכלל. לא בכוחנו לעצור את הווירוס הזה. הוא יישאר ויעבור על כל העולם, יכופף את כולם.

האנושות הנרדמת

העייפות הפנדמית היא שדרבנה לצאת לגל של מחאות מסביב לעולם. היא שעוררה באופן סמוי את הדרישה מהממשלות לפתוח את הסגר ולעזוב את העם בשקט. והתחושות הללו רק יצטברו ויחריפו.

דילמת שוכר-משכיר בעת משבר

זמנים לא פשוטים. היום יש לך עבודה, מחר אתה בחל"ת או פיטורים. אבל שכר הדירה והחובות הטופחים לא מחכים. איך נכון להתייחס למצב שבו השוכרים הנחמדים שלכם, פתאום נקלעו גם הם לקשיים? מבט אינטגרלי, להרחבת אופקים.

להמשיך מבראשית

עוד קודם הסגר הראשון בישראל, בטרם נשמעה המילה קורונה, כבר אמרתי וכתבתי שהווירוסים בטבע הם תוצאה ישירה מחוסר ההתאמה שלנו לחוק הכללי של הטבע, חוק האחדות. ולא רק וירוסים, אלא כל סוגי התחלואות והצרות.

ההפוגה האנושית הגדולה

ודאי שטוב אם נהיה קרובים לטבע ונתחשב בו, אם נפסיק לראות את עצמנו כבעלים עליו ונתחיל להרגיש שייכים לו, חלק אינטגרלי ממנו. אבל שינוי של ממש לא יכול לבוא אם לא נאזן את עצמנו מבפנים.

אם כבר לבד, אז שיהיה בקבוצה

מחקר השוואתי בינלאומי חדש שהתפרסם בין עשרות אלפי אזרחים מ-67 מדינות, ביניהם יותר מ-1,200 אזרחים ישראליים, בדק מה משפיע על הנכונות או על אי-הנכונות שלהם לציית להנחיות המרחק וההיגיינה בעקבות מגפת הקורונה.

שמיים פתוחים, לבבות סגורים

כמו תמיד היו מי שהתרעמו וצקצקו בלשונם, למה הם כן ואנחנו לא. אבל לא, זה פשוט לא מעורר שום דבר טוב, הרי כל אחד היה רוצה לברוח מהסבל של להיות כלוא בבית, ואם אפשר להיפטר מסבל, אז למה לא?

הקורונה של טראמפ: כולנו שווים בפני הטבע

הבית הלבן הפך אדום: הנשיא טראמפ בן ה-74 ורעייתו מלאניה נמצאו ביום שישי האחרון חיוביים לקורונה והעולם כמרקחה. כרגע טראמפ זוכה לטיפול הטוב ביותר בעולם – אפילו מקבל בהצלחה קוקטייל תרופות ניסיוני.

האם הקורונה היא רק ההתחלה?

אומנם הקורונה היא מכה גדולה מאוד עבור האנושות, אך נראה שזו רק ההתחלה. בכל העולם לא נראה זיק של הבנה למה קיבלנו את המכה הזאת, בשביל מה, אילו שינויים עלינו לעשות. האנושות לא מסכימה אפילו להתנזר מהחיים הקודמים.

לא מאבדים תקווה

הקורונה באה לטובתנו, כדי שנתקרב לראות את האמת ביחסים בינינו: אנחנו רחוקים איש מרעהו כרחוק מזרח ממערב. מוכנים להיות בקשר בתנאי שהוא מיטיב לנו – מספק ביטחון עצמי או גורף לנו רווחים.

הגירה בימי קורונה

והנה עוד תופעה של הקורונה, מכת האנושות: בחודשים האחרונים חצו כעשרים אלף איש מאורוגוואי לארגנטינה – תופעת הגירה מוכרת וצפויה נוכח מגפות ומכות טבע כמו הקורונה.

אפילו חליפות מגן לא יעצרו אותה, רק מחשבות טובות

בחורף תהיה קטסטרופה, מזהירים עובדי המעבדות. והלב כבר עמוס מרוב דאגה, מתי נראה איזה אור בקצה המנהרה?

זה בא בגלים

במקום להתקיים בחיבור ובהדדיות כמו כל חלקי הטבע, הפירוד בינינו גדל מיום ליום עד שאנחנו כבר לא מסוגלים להתייחס לשני אפילו בצורה אנושית מינימלית ולחוס על בריאותו וחייו.

עוד 33 מתים למניין המתים. כך נשמור על עצמנו

היה צפוי שביום הכיפורים מספר הבדיקות שיערך יהיה נמוך מאוד, אבל הנתונים שהתקבלו בצאת המועד היו בכלל לא צפויים ומאוד לא מעודדים. אתמול הגיע מספר חולי הקורונה שמצבם קשה לשיא של 772 חולים,

רב הנסתר על הגלוי: על נזקי הקורונה לטווח ארוך

כל הנוגע לנזקי הקורונה לטווח הארוך, רב הנסתר על הגלוי. מה שברור הוא שהנגיף הזה לא יודע לעזוב יפה את הגוף, אלא כמו סופת טורנדו, הוא משאיר אחריו הרס רב. האם הנזקים הללו הפיכים? כמה זמן הם יימשכו? עוד מוקדם לענות.

יום הדין 2020: מי באש ומי במים, מי ברעש ומי במגפה?

אם בסגר הראשון ארצות תבל נתנו כבוד לישראל ופנו אליה לקבל עצה איך לבלום את המגפה, כעת פונים אליה כדי להבין מה לא לעשות כדי להידרדר ולהיות מדינה חולה כמו ישראל.

חיים מהפגנה להפגנה

ערב כניסת סגר תשרי המהודק. בחסות הוויכוחים על הפגנות כן או לא, ובצל הדילמות אם הסגר מוצדק או לא, מתחלק העם בדעותיו, וכמוהו מתפצלת המנהיגות.

קמפיין של הדממה, התקווה של המדינה

בגל הראשון העולם בא ללמוד מה ישראל עושה, הגל השני עלול לעורר כלפינו שנאה גדולה. פתאום יצוצו עוד ועוד אנשים ברחבי העולם שיגידו "היהודים אשמים במגפה".

יום הכיפורים: איך מתפללים גם כשרחוקים?

מה יהיו ההשלכות של הגבלות ההתקהלויות על אופי התפילה? האם תפילה באמת תלויה בכמה קרובים ודחוסים אנחנו על מטר מרובע? האם לא תיתכן בינינו תפילה כשאנחנו מרוחקים זה מזה, נניח שני קילומטרים?

בחוץ משתוללת מגפה, בפנים נעורר רוח חדשה

מה הלאה? קשה להגדיר במדויק, אבל לטבע יש תוכנית מפורטת, שרטוט מדויק שמוביל את האנושות כולה לעבר תיקון עולם, לעבר אחדות כלל-עולמית בין בני האדם באשר הם.

כך נוודא שלא יהיה סגר שלישי

הסגר השני הופך מטורף. אפילו ראשי המדינה הודו שהוא לא יועיל הרבה. בהתחלה עוד נראה שהעם היה מוכן לנקוט צעדים קשים ולוחצים אם אלה יקדמו אותנו למגר את הקורונה אחת ולתמיד.

לדאוג למגזר של האחר

והאם זה נכון? האם יש מגזר אחד שאחראי להפצת הנגיף? ברור שלא. האויב החמקמק אינו מעשה ידי אדם ובהפצת הנגיף לא יכול להיות שמגזר מסוים אשם.

כמה הייתם משלמים כדי שיחזירו לנו את העולם של לפני הקורונה?

ומה אם הייתי מגלה לך, רק לך, בסוד, שזה בכלל לא קשור לחיסון ואפילו לא לקורונה. זה משהו הרבה יותר גדול. עוד תיאוריית קונספירציה? ממש לא. אני מדבר איתך על תהליך אבולוציוני.

הגיע הזמן להיפרד מהדובי

בשורה התחתונה: אדם צריך להחליף את הטבע שלו. כמה שורות קודם: הוא צריך למצוא אמצעי שיעזור לו להשתנות. ובאמצע, בתווך בין מצב אחד למשנהו, יש בני אדם, אזרחים מודאגים.

תשכחו מזה, העולם לא חוזר לקדמותו

אחרי שנת קורונה מטלטלת הכתיר המרכז הרפואי "איכילוב" את אנשי השנה שלו. בין הטובים והרבים ד"ר גיא חושן, מנהל רפואי של מחלקות הקורונה, שסיכם את שנת תש"ף במילים הבאות: "אז מה למדתי מהמגפה?

הכוח הנשי לחולל שינוי חברתי

מכאן עולה השאלה, למה שנשים לא יניעו כך את כלל החברה? אם במשפחה זה הולך לכל אחת יופי, למה שלא ידחפו קדימה את כל המדינה להתפתחות יותר טובה?

יש בעולם כוח אחד, כוח האהבה

קשה לשמוע את זה – שצריך לשייך הכול לכוח עליון ולא לאדם שעומד מולך – במיוחד לאדם במצב כל כך מורכב. אבל אין מה לעשות, חייבים לשמוע, מפני שזה מציל אדם משנאה, ושנאה היא הדבר הכי גרוע שיכול להיות.

למה אני רואה את "שנת הקורונה" כשינוי לטובה?

כי מיום ליום אני רואה עד כמה אנשים נמצאים בהכבדה גדולה. כל אדם בעולם: בין אם יהודי בארץ ישראל, מקסיקני או מרוקאי, סיני או איראני, מיום ליום כולם קמים בבוקר לעולם גרוע יותר, מפחיד ומאיים יותר.

קורונה בדבש: תחל שנה ומגבלותיה

ערב ראש השנה ואנחנו בכלל כמו לפני חג הפסח, חוטפים מכות מצרים אחת אחרי השנייה. ישראל מוכת הקורונה שוברת שיא במספר המאושפזים והחולים קשה, ונמצאת לפני סגר שני.

העיר האדומה הראשונה שתנצח את הסגר השני

בכל זאת משהו קטן מנדנד שם בפנים: מה פספסנו בסגר הראשון? מה לא עשינו בסדר? האם זה בגלל שצפצפנו על ההנחיות? שהלכנו עם מסכה על הסנטר ולא על הפה? שהתקהלנו כשאסור? שהתקרבנו יותר משני מטר?

לפרש נכון את המציאות

למה יש לנו נטייה לפרש את המציאות בצורה שלילית? מה יש לחכמת הקבלה ללמד אותנו בנוגע לפרשנות נכונה של מקרי החיים? האם אפשר לשנות את תמונת המציאות, לתכנת אותה כרצוננו?

עידן הקורונה: להודות על הרגע

רק תארו לעצמכם איך מרגיש הורה כשהוא מביט בעיני הילד היקר שלו שסובל, ויודע שזאת אשמתו. זאת תחושה בלתי נסבלת, והיא תרבוץ על מצפונינו כדי שנבין שיש לנו דבר אחד לעשות ואנחנו לא עושים: אנחנו לא מתחברים

נשיקות מבעד למסכות

המחלוקת סביב היחס למגפת הקורונה נמשכת מאז הגל הראשון: השבוע בדיון בוועדת הקורונה בכנסת הביעו 120 חוקרים ומומחים, רופאים ומדענים, התנגדות להטלת סגר.

קוד קורונה

כל התגליות של האדם התחילו מסקרנות, שבהמשך הפכה לגאווה וחמדנות. אפילו וירוסים במחשבים התחילו כך. וירוס המחשב הראשון לדוגמה נוצר כשסטודנט ערך ניסוי בהחדרת קוד בלתי נראה לרשת, והצליח מעל לתחזיותיו.

אדום בעיניים

תראו עכשיו את התגובה שלנו כשמתגלה כמה המשבר קשה, לא רק שאין בתגובה מוכנות להתחיל להקשיב, לנסות להבין למה זה קורה לנו, מי אנחנו ומה אנחנו עושים כאן, אלא להפך: השאננות מתגברת.

הקורונה, המוח ועולם המחשבים

חוקרים בבריטניה מצאו שנגיף הקורונה משפיע על המוח בצורות שלא הכרנו אצל נגיפים אחרים. מעבר לכך שהקורונה משבשת את תפקוד החושים, היא עלולה לגרום בעתיד לפגיעה במוח גם אצל חולים קלים.

מה שחסר לנו כדי לנקות את ישראל מקורונה

מקום ראשון בעולם בכמות ההדבקות למיליון איש, ובכל זאת החזרנו את הילדים למסגרות. להאמין שיהיה בסדר? כולם מרגישים שמשהו לא הגיוני בכל הסיטואציה הזו, ובכל זאת לא ברור איך לפעול נכון. מה קורה לנו?

התרופה ללב שתבלום גם את הקורונה

כדי שנוכל להתחיל להתקרב זה לזה בצורה נכונה, עלינו להכיר קודם בעובדה שכיום אנחנו מנוגדים זה לזה. שכל אחד חושב על האינטרס שלו בלבד, לא רואה ממטר, ולכן החברה מלאה בפילוג, ריחוק ושנאה.

איש ואישה, וקורונה ביניהם

אנחנו נמצאים בתקופת מעבר ומי יודע מתי היא תתבהר, תקופה שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד חדש, בחברה חדשה, בעולם חדש. אבל עד אז צפויות בעיות גדולות במשפחות, בין בני זוג, עם חינוך הילדים.

מדינה אדומה: מה פספסנו בחצי שנה של מגפה?

אנחנו אשמים בדבר אחד בלבד: באדישות שלנו להכיר ברע, באפתיות שלא מישירה מבט, אל עצמנו ועל האגואיזם הטבוע בנו – שחייבים להתעלות מעליו, להתחבר, להתלכד, להתגבש, להתאחד לאגודה אחת.

לחיות בכבוד

מכוח החיבור החברתי בינינו נזכה לכוחות ולהשראה עליונה שיובילו אותנו לרצון אחד, לכוונה אחת, לאהבת הזולת. מקשר הדוק כזה נדע לקבוע רמת חיים אחידה, דמי מחיה שיאפשרו לכל אדם לחיות בכבוד.

שנת ההכרה בכוח הטבע

ריחוק חברתי, מסכות, מניעת התקהלויות, חיפוש חיסונים ותרופות – אלה ואחרים הם אמצעים להקלת הבעיה, אבל אין בהם להוות עבודה נכונה עם התופעה הגלובלית שנתנה מכה לאנושות כולה.

להשתחרר מהמגבלות

אנחנו עוד חושבים: "הנה, נתקן פה, נעביר תקציבים מפה לשם, נחלק את הקופה הציבורית אחרת, ויהיה בסדר". ממשיכים משחק חדש-ישן שאף פעם לא עבד.

המתווה לפתיחת השמיים והארץ

התחזית לא יכולה להיות פשוטה, ויש בה מורכבות והתניה. בלי שינוי מהותי המצב יחריף, וישראל תיתפס לא רק כמדינה אדומה, אלא כאחראית להתפשטות הקורונה.

מה שנת הקורונה לימדה אותנו?

תיכף מסתיימת השנה, זמן טוב להתבוננות. מה בדיוק עובר עלינו? לא ברור. לאן הקורונה לוקחת אותנו? לא ידוע. בינתיים אנחנו במגננה. מנסים לתפוס מחסה משרשראות ההדבקה.

כמו שהיינו ילדים

האחד בספטמבר. תאריך מוכר לכל ילד ולכל הורה. זרם של התרגשות עומד באוויר, במיוחד השנה, כשאנחנו חוזרים ללימודים אחרי תקופה נמתחת כמו מסטיק – כמעט חצי שנה בבית.

וירוסים בין הסדקים

היום האחרון של הקיץ. ממחר נכנסים אל עונת הסתיו ובהמשך אל החורף הקר. מיום ליום הופכת הקורונה חלק בלתי נפרד מחיינו. לא המחלה עצמה, אלא השינויים וההשלכות שהיא מביאה עימה.

לו הייתי בזוס…

אז הגיליוטינה ממחישה את שנאת העם למי שכביכול גוזל ממנו את העושר, על כל פנים פתרון אין בה, רק פורקן לעצבים. ובסך הכול אף אחד לא נהנה מהמצב, גם לא המיליארדרים, אפילו לא הממשל.

עם היד על הלב

האם עזרה הדדית בחברה היא פתרון נכון? בטוח. אפילו אם אין לאנשים מה לתת מלבד רצון לעזור אחד לשני, זה כבר משפיע על המצב הכללי לטובה. השתתפות של אדם בצער השני עוזרת מאוד, ממתיקה את מרירות החיים.

אדם מבקש תפילה

בינינו, מה זה חשוב אם יש או אין כוח עליון? אם עצם קיומו עוזר לנו להרגיש בטוחים יותר בחיים הקצרים שלנו בעולם הזה, להימצא ברוגע בידיים נאמנות של כוח גדול שמנהל הכול ואנחנו שייכים לו, דיינו.

ימים נוראים, בין קורונה לאלוהים

אז השנה, במקום למלא את בתי הכנסת בשרשראות הדבקה, כדאי לשבת עם עצמנו ופשוט לבכות על המצב שאליו הגענו. לעשות תשובה אמיתית. שיהיה ברור מדוע הידרדרנו עד כדי כך, ומה עלינו לבקש עכשיו.

משדרגים את העולם

החיים מקדמים אותנו, ממש בכוח, לקשר חדש עם הסובבים אותנו ועם כל מערכת הטבע. איזון הוא שם המשחק – להרגיש סיפוק לא מכך ששאבנו מעוד מישהו רווחים, אלא מכך שיצרנו בינינו יחסים יותר טובים.

יום כיפור בצל הקורונה מאתחל את מושג הרחמים

ואם כבר אנחנו מתכוננים לחשבון נפש אז כדאי שנשאל את עצמנו: איך זה יכול להיות? איך יכול להיות שהתפילה בציבור, יסוד כל הקשר של עם ישראל עם הכוח העליון, ככה נלקחה מאיתנו על ידי איזה וירוס?

אמריקאי? קח פרי ותהיה לי בריא

ומי יודע, אולי דווקא העובדה שארה"ב משוחררת מכבלי תרבות, קרקע וחינוך, שאין בה כלום מלבד אגו פשוט, תהיה נקודה לטובתה, והיא תהיה מסוגלת כן להתעורר ולהבין שהגיע זמן לקיים חיבור אנושי

היהודים צוחקים

במה מקדמת אותנו ההחצנה הביקורתית מלבד דיכוי האחר? במה נקודת המבט הצינית והמזלזלת תורמת לנו? איזה סוג של הנאה אנחנו מפיקים מהשפלת הזולת?

אלימות מינית? הכתובת על הקיר

תסלחו לי, אבל בימים שבהם אדם מרים את עיניו בכביש סואן ורואה על שלטי חוצות תמונות מתוך קמפיין אופנה המשדר את ההפך הגמור מאיך שהיה רוצה שילדיו יתלבשו, יחקו ויתנהגו.

ערבות הדדית: חוק בל יעבור

מתוך הכרת הרע קל יחסית להבדיל, לברר ולהסיק מהו טוב. ומכיוון שהדברים מוכרים ומובנים מתוך היפוכם, אז מהמקום שבו אנחנו נמצאים היום, נוכל להכיר ולהבין את חוק הערבות.

תקלה בכלכלה

ההרעה במצב הכלכלי של אזרחים ומדינות כאחד, מאתגרת עד הקצה לא רק את תקציבי המדינות, אלא גם את התיאוריות הכלכליות, את האידאולוגיות משמאל ומימין שמלוות אותנו מאז ראשית המאה העשרים.

אחרי החגים יתחדש הכול?

בפנינו מהפכה חברתית, והיא דורשת כוחות משותפים. מהפכה בתוך הלבבות הסגורים, בדרישה שייפתחו לכיוון האחרים. שנהיה יותר אקטיביים בבניית חיבורים טובים, עד שנרגיש שינוי חיובי ביחסים בין אנשים.

אחריות אישית לשינוי חברתי

הרבה מאוד קושי מורגש באוויר, כלכלי, תעסוקתי, פילוג חברתי, איום בריאותי. כדי להתחיל לשפר את המצב ממש עכשיו, צריך להבין כיצד להתאים את עצמנו לכוחות הטבע שפועלים עלינו בעת הזאת.

בלי שינוי מהפכני, יהיה כאן רע יותר

אין ספק שיקומו מתנגדים ומוחים, שיתגבשו הפגנות ענק ותהלוכות זעם, אבל אם אין מה לתת, אז אין מה לתת. לא יעזרו לחצים מימין או משמאל – אם אין למדינה מה לתת אז אין מה לתת. נקודה.

דאגות מתוקות

הרבה דאגות מתרוצצות לנו בראש. החל מדאגות לילדים, לבריאות, לפרנסה, ועד לדאגות לקריירה והמימוש העצמי. בלי דאגות, אדם היה יושב על מקומו בלי לזוז, ומבחינה זו לפחות דאגות הן כוח מניע חיובי.

המשבר הכלכלי מול המוח היהודי

שיקום הכלכלה יכול לקרות על ידי פיתוח מיזם לאומי, בתחום החינוכי-חברתי-תרבותי. בכל הכלים העומדים לרשותנו יש לעצב באופן יומיומי אווירה שתעטוף כל אזרח במחשבה הנכונה, שעתידנו תלוי רק במידת הקשר הטוב בין כולם.

שאלה של חיים ומוות

בהתקשרויות בינינו חסר לב, וזו הסיבה להרגשת הבדידות לפחדים ולמקרי אובדנות. הקשר בינינו הוא לא לבבי, ואדם מטבעו הוא יצור הבנוי לחיות בחברה, כזו שאכפת לה ממנו ולו אכפת ממנה.

אמריקה זה כאן

הבחירות לנשיאות ארה"ב כבר מקבלות צורה ממשית, למרות שפתקי ההצבעה אולי יישלחו בדואר. ביידן נושף לטראמפ בעורף, הקרב נהיה צמוד, הפערים מצטמצמים. מי ינצח, ומי בכלל טוב לנו, היהודים?

שיקום הכלכלה מחייב חינוך לשיתוף

גם הוויכוח על אופן המימון של תקציבי הסיוע לאזרחים ולעסקים עקר מיסודו, כי בימין מציעים לקחת מהעובדים, ובשמאל מציעים לקחת מהעשירים, "צדק חלוקתי" – ולא זה ולא האחר צודקים.

למה הפוליטיקה כל כך חשובה לישראלים?

כבר מיסודה המדינה נבנתה בצורה כזו שמי שרוצה להשיג משהו, חייב להיות מקושר למערכת כלשהי בכנסת. ולכן החיים בארץ, רוצים או לא, קשורים למפלגות. לכל מגזר יש את המפלגה שדואגת לו.

אבולוציה רגשית: השלב הבא של האנושות החדשה

הטבע לא מחלק מדינות, לא תוחם עמים בגבולות, אלא מצידו הכול אחד, וכך גם עלינו לפעול כחברה גלובלית אחת.

השמיים הם לא הגבול

איפשהו באחורית הראש ברור שהחופשה לא באמת תספק מרגוע. המראה כמה קילומטרים מחוץ לישראל לא באמת מקנה תחושת שחרור, ולא מורידה את הלחץ הנפשי הכבד שרובץ על הכתפיים, אבל מה החלופה?

והזוכה בפיתוח החיסון הוא…

הנה הבשיל פרי ראשון מאז הוכרז על הסכם השלום בין ישראל והנסיכות: חברה מקומית באבו דאבי הכריזה על הסכם סחר משמעותי עם חברה ישראלית. שתי החברות יעבדו יחד בנושא חקר הקורונה,

נוסחת השלום של אברהם

מאז עברו עלינו הרבה גלגולים, הרבה פירודים נעשו בינינו, אבל גורל איחוד העולם לא זז מאיתנו. עד היום תפקידה הבלעדי של ישראל הוא למסור את נוסחת השלום לאנושות כולה, להיות "אור לגויים".

ביטול עסקה

ביטול האחר חדר עמוק לחברה המודרנית כך שאין סיכוי להסכמה, לביטוי נורמלי משותף, לשיח פורה ומעשיר. מצער מאוד להרגיש עד כמה התרחקנו מתרבות הדיון, איך נעשינו רחוקים מפתיחות וקרובים לעקשנות.

הקורונה עושה לנו אוניברסיטה

רוח המהפכה שבאה כתוצאה ממגפת הקורונה פורעת את סדרי החיים של החברה האוניברסלית והופכת הרבה מהם לתלושים מהמציאות, כמו למשל מוסדות ההשכלה הגבוהה בעולם.

שר עצות לשיפור מערכת החינוך

צעד קדימה – מאז ועד היום האנושות עשתה צעדים משמעותיים קדימה בהתפתחותה הפנימית, הרגשית, התרבותית והטכנולוגית, אולם מערכת החינוך לא השתנתה במהותה.

תשמור על העולם ילד

וכאן מגיעים לגרעין הקשה – ישיר וגלוי, אבל טבעי ואמיתי: לפי חכמת הקבלה, התנהגות מפלצתית שוכנת בכל אדם

כמעט זהב: על בעיית הבדידות בגיל השלישי

בני הגיל השלישי לא צריכים רק צלחת מרק חם, אלא בעיקר יחס טוב. להרגיש סביבם יחס אנושי, שדואגים להם, שמתנדבים מתוך אהבה ולא פעילים מתוקף משרה.

קֶצֶר חברתי

אותו הדבר בדיוק קורה בחברה האנושית. בעם, במדינה, בכל מקום בעולם. הבעיה לא נמצאת בחלקים השונים, אלא ביכולת שלהם להתקשר ביניהם נכון – דווקא על פני ההתנגדות.

אין מקום שהוא רחוק מדי

מאז ימי הקורונה נכנס לחיינו ביטוי חדש בשם "ריחוק חברתי" – מקבץ של פעולות התנהגותיות למניעת התפשטות הווירוס – מה שהוליד בין היתר את ההגבלה המוכרת של שמירה על מרחק של שני מטר.

לבחור בטובת העם

אנחנו מתקרבים למאבקים אלימים בין הפלגים, לאש באמצעות נשק חם, למלחמות מחלישות, יקרות ומיותרות. הן מזכירות את המלחמות שניהל הקיסר הרומי קליגולה.

במעגל סגור: הדרך ליישב מחלוקות

מחאות והפגנות, מחלוקות והתעמתויות הן חלק מהדנ"א של העם היהודי. קחו לנו את חילוקי הדעות ואיבדנו את הזהות שלנו, נטרלו אותנו מריבים וסכסוכים ושכחנו מי אנחנו.

המוכשרים לשלטון

הרעיון נשמע יפה, צודק, משכנע ומגביר יצרים של תחרות, אבל בימינו כמעט ואין אנשים שהגיעו להישגים גדולים בלי שמישהו סידר להם את ההצלחה.

בית ספר לוויתור

הקטסטרופה לא התחילה עם פרוץ הקורונה, אלא היא נמשכת עשרות שנים. מערכת החינוך כשלה בניסיון להפוך פרא אדם לאזרח מתחשב ודואג, אגואיסט מבטן ולידה לאדם חומל ואוהב.

תנו ללבנון את מה שהיא באמת מבקשת

היינו יכולים לזהות את הדפוס מיחסים קודמים שרצינו לכונן עם שכנות אחרות, כמו למשל ניסיונות התקרבות למצרים ולירדן, שלא הצלחנו לבסוף לסדר איתן יחסים טובים.

יש מקום לשנאה כמו לאהבה

בישראל של ימינו בלתי אפשרי להעריך את כמות המחלוקות – בין מחנות, מפלגות, מגזרים ושבטים; בין דתות, עדות ומגדרים; אפילו בלב אדם יחידי קיימות אינספור מחלוקות.

פראיירים בריבוע

ובין שניהם, האגואיזם והאלטרואיזם, מתחיל להיבנות השלב האבולוציוני הבא שלנו. בין שניהם ובעזרת שניהם נתחיל למלא את עצמנו בכל טוב, כדי לתת לזולת.

הישארו מעודכנים

רוצים להיות מחוברים לכל מה שמעניין? תוכן חדשני ומרתק ישירות לתיבת ההודעות שלכם. 
אל תפספסו את ההזדמנות להירשם עכשיו.


תנאי השימוש
x
בהתאם לסעיף 30א. לחוק התקשרות (בזק ושירותים תשמ"א-1982) אני מאשר בזה את הסכמתי לקבל מכם דברי פרסומת בכתב או בע"פ לכתובת המייל שלי

הסיפור שלנו

אנחנו קבוצת אנשים מקשת רחבה ומגוונת של החברה האנושית. חברים ב"קבלה לעם" – תנועה בינלאומית שבמסגרתה אנו לומדים את חכמת הקבלה – השיטה לחיבור בין בני האדם מעל הבדלי מין, גזע, דת ושפה.

מה שמדביק בינינו זה הרצון המשותף לבנות חברה טובה יותר, עתיד טוב יותר, על פי עצות המקובלים. דרכם אנחנו לומדים להתבונן על המציאות מנקודת מבט הרמונית, ורוכשים יכולת להתקשר זה עם זה מעל כל ההבדלים.

עיקר הפעילות שלנו היא בקרב החברה הישראלית המפולגת. שם אנחנו שואפים ליצור אווירה של חום ואחווה, שייכות וביטחון, איזון וערבות הדדית. מחוץ לישראל, הפעילות מתמקדת בעיקר במתן מענה הולם כנגד האנטישמיות שממנה סובלים יהודי העולם, וחכמת הקבלה עומדת כחומה בצורה כנגד כל שונאי ישראל.

אנו מאמינים כי שימוש בחשיבה פלורליסטית ופתוחה, תוך התבססות על החכמה העתיקה, ישמשו כסירה שעליה נחתור כולנו יחד לעולם טוב יותר. ומכל הלב, אנחנו מזמינים אתכם להצטרף ולכתוב יחד את הפרק הבא בהיסטוריה של עם ישראל.