מאמרים על הסיבה והפתרון לנגיף הקורונה

הראשונים בחוסן

זה לא סוד שמדינת ישראל נמצאת במקום הראשון במבצע החיסונים העולמי. מצידו האחד של המטבע זה מעורר הערכה בעולם, מצידו השני, כצפוי מעורר את השד האנטישמי.

למה אנחנו אדישים למיליוני מתים מקורונה?

העובדה שאנחנו כלואים בסגר מבלי לנוע חופשי במרחב הפתוח הוא שמדאיג אותנו יותר ממניין המתים. הטבע, בעזרת הקורונה זרועו הארוכה, מפריע לאגו שלנו לעשות כרצונו. לא נותן לנו לחיות, לבלות ולעשות כל העולה על רוחנו.

לומדים בדרך הקשה

הקורונה השתלטה על מערכת החינוך, החליאה והחלישה אותה, פוררה ופירקה אותה מבפנים, והעצימה בתלמידים את הרגשת המיאוס מהלימודים, מהסדרים, מהתבנית המיושנת, מחומרי הלימוד, עד שהם לא מחשיבים את האחרים – לא את המורים ולא המנהלים.

תחילת הסוף או סוף ההתחלה?

ההתקדמות שלנו תמיד מתחילה מדברים מגושמים ומכאניים ועוברת לדברים עדינים ומתוחכמים, ולכן אני חושב שהאנושות מתחילה להבין בהדרגה שההתפתחות שלנו מובילה לכיוון עדין עוד יותר, נעלם, חסר חומר; לכיוון רוחני.

שנה לא קלה בפתח

שנת 2021 התחילה ומגפת הקורונה עדיין מדממת. מצד אחד מבצע חיסונים חסר תקדים, מצד שני אין התאוששות באופק. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה אנחנו עדיין לא מבינים את הנגיף הזה?

ללמוד מהמוטציה הבריטית

עם כל מת ומת עלינו להתעורר ולראות בו תמרור אזהרה מצד חוקי הטבע. להראות באצבע ולומר זה לזה: "תראו, זאת התוצאה של חוסר החיבור בינינו. זאת התוצאה של התקשרות לא נכונה בינינו, אתם קולטים?".

חצי סגר שלישי: מה למדנו על היחסים בינינו?

מעניין להתבונן על התהליך המרתק שעברנו השנה: הגבילו אותנו במסכות ובשמירת מרחק של שני מטר, ואנחנו מורדים בשקט בהגבלות. פתאום מתעורר בנו דחף להתקהל יחד, להיפגש בבתי קפה או בחצרות, להתחבק ולהסתחבק.

לעלות על הגל

ישראל נכנסה הערב לסגר שלישי מפרוץ המגפה, להתמודדות שלישית עם גל הקורונה. לא סתם גל רודף גל. הטבע מתייחס אלינו בגלים, ולא רק אלינו. אלא אל כל חלקי הטבע – החל מהדומם והצומח, וכלה בבעלי החיים ובמין האנושי כולו.

מגפה אהובה שלי

2020 הייתה שנה שבמרכזה מגפה שהמיתה כ-1.7 מיליון בני אדם וגרמה למיליונים לחלות. המגפה השביתה את המשק, הזניקה את האבטלה, השתיקה את חיי התרבות, השמידה את התיירות הבינלאומית, ובעיקר ניתקה קשרים חברתיים ותעסוקתיים.

בתוך עמי אנוכי מתחסן

לא ארוץ ראשון ולא אהיה אחרון, אבל אהיה במרכז העם ואלך כמו כולם. אחרי הכול כולנו באותה סירה, וגם אם הסירה תשקע בגלל שמשיטים אותה בעלי אינטרס או מנווטים אותה בעל ממון חורשי מזימות, אז אשקע עם כולם. בתוך עמי אנוכי יושב. זו כוונה רוחנית.

עוד חוזר הניגון: "קורונה 2" היא תזכורת למה ששכחנו

סוגרים את לונדון, מקרקעים את המטוסים ונועלים את השערים מפני "קורונה 2" – המוטציה הוויראלית החדשה. נדמה לנו שהווירוס גורם למשבר באנושות, אבל כמה קשה למקד את העיניים ולראות שההפך הוא הנכון: הווירוס הוא תוצאה של משבר אנושי.

למה אלך להתחסן?

אם כולנו כאחד, כתף אל כתף, ניגש בהסכמה להתחסן – רק כי חשוב לנו להיות יחד – אז הרגשת החוסן תשמור עלינו מכל פגע, והקללה תהפוך לברכה. כי מלכתחילה המגפה העולמית הזאת באה לאחד בינינו – להרחיק פיזית אבל לקרב נפשית.

היום שאחרי החיסון

כרגע מוקדם מדי לדבר על שלבים מתקדמים ביחסים החברתיים בינינו. ההאטה והקירור שבאים מצד הטבע נוחים לנו ומכתיבים את רוח התקופה. אבל אם לרמוז הלאה, המצב הזה לא יספק אותנו. חלל חדש עוד ייפער בנו ונרגיש צימאון לקשר רוחני עם הזולת.

להתחבק כמו בני אדם

תגידו, למה להרחיק? מה כל כך נורא להתקרב, להתחבק, לצחוק, לשתות ולאכול ביחד? כשלעצמו זה לא רע, זה דחף טבעי שקיים בכל בעל חי, כמו פרה שמלקקת את העגל הקטן שלה.

ללמוד לעבוד יחד

אנחנו נמצאים בתקופת מעבר והיא לא תיגמר תוך שנה-שנתיים, לכן קשה לקבוע בביטחון גמור איך ייראו המודלים העתידיים. כל תפיסות החיים שלנו על האדם, על המשפחה, על החינוך, על העבודה, וגם על המדינות ועל הקשר ביניהן, הולכות להשתנות.

עסקים קטנים, חלומות גדולים

אנחנו נכנסים לעולם חדש, לצורת התקשרות מתקדמת, וכל סוגי היחסים בחברה האנושית עתידים להביא לשינויים מרחיקי לכת במוקדם או במאוחר. הרוח שנשבה באנושות במאה השנים האחרונות, זו שדרבנה להיאבק ולהילחם, עומדת לעזוב אותנו, להיעלם.

אל תסתכלו לאחור

אותה נטייה "לוטית" דוחפת אותנו היום בכוח להצטופף בשדות התעופה, לנסות לשחזר תמונות מוכרות של הנאה: מסעדות, הצגות, אופנה אכזרית, משחקי תחרות; תמונות של ניתוק רגשי בין אנשים ואטימות לב לטבע.

האם אנחנו נפרדים מהקורונה לשלום?

עכשיו זה רשמי: יש חיסון לקורונה. אבל האם אנחנו יכולים להיפרד לשלום מהמגפה שליוותה אותנו כל כך יפה בשנה האחרונה? שאלה קשה, עוד לא פתחתי קלפים היום אז לא יודע להגיד מה צופן העתיד.

השנה הגרועה ביותר אי-פעם?

סטפני זאצ'ארק, מבקרת הקולנוע של המגזין "טיים", כתבה במאמרה העלילתי המסכם את שנת 2020, שכותרתו "השנה הגרועה ביותר אי-פעם": "אם 2020 הייתה סרט דיסטופי, כנראה שהיית מכבה אותו אחרי עשרים דקות.

שנת 2020: לידת האנושות החדשה

אוטוטו מסתיימת שנת 2020. זו הייתה שנה מוצלחת מכל השנים שזכורות לי. האנושות התחילה להתנער מאורח החיים שכלל ריצה אחרי כסף, בילויים ונשנושים, מלזלול ולקבל בלי חשבון. הגיעה מכה מהטבע ואמרה: עצרו! ולנו לא הייתה ברירה אלא להאט.

שאלות של צעירים

ממרום גילי הייתי ממליץ לכם, הצעירים, לשכוח מהכול, לא להישען על דור העבר, אלא לברר בעצמכם מה אתם רוצים באמת? לעורר את הרצון הזך והטהור ששוכן בכם ולענות בתום מה אתם רוצים מהחיים?

למה חיסון נגד קורונה לא ימגר לחלוטין את המגפה?

לטבע יש תוכנית מדוקדקת ומכוונת עד הפרט האחרון, הוא בא לסדר בינינו יחסים נוחים וטובים, בריאים וידידותיים. תוכניתו היא להביא לאיזון ולחיבור בינינו, להשלמה הדדית בין כל בני האדם המפולגים והמנוכרים זה לזה.

שכחו אותם בבית

מבנה הנעורים בדורות אחרים היה דומה. על פי רוב הוא כלל התרחקות מבית ההורים, נדידה ומעברים, חלקם אחר כך חוזרים, בדרך מוצאים בן זוג, מתחתנים ולפעמים מתגרשים. אבל היום אווירת הנעורים משתנה בצורה טוטלית ולא במקרה.

היום בקניון, מחר בבית קברות

הביטו בתמונות ההמונים השועטים לקניונים, נוהרים למבצעי הבלאק פריידי. ראו כיצד אלפים מתקהלים בהפגנות בכיכרות, ועשרות מארגנים בסתר חתונות מרובות משתתפים. אפילו הפתיחה הבלתי מבוקרת של התיכונים היום סוללת בגאון את הדרך להתפרצות גל שלישי.

מה בוער לסין?

למה פתאום בוער לסינים להשתלט על העולם דווקא עכשיו? מאין הדחף שלהם להציב שלוחות כמעט בכל מדינה? כי הגיעה שעתם. כמו ילד שמתפתח והופך נער ואז גבר, כך גם כל מדינה מתפתחת וצומחת, מתבגרת אל רצונות חדשים.

אולי צריך לתת לנו עוד זמן

לא הייתי ממהר לחזור למצב שהיה לפני התפרצות הקורונה, אלא הייתי רוצה שתישאר ועוד יותר תסגור אותנו. הייתי רוצה שתמשיך לאלץ אותנו להשתנות עד שנצעק: "די! זהו, אנחנו מוכנים". אנחנו מוכנים להתחיל להתקרב זה לזה, להתחבר, לתקן את היחסים האיומים בינינו.

אחוזי אחדות

הקורונה לא תעבור לפני שהעם יתאחד, ואיחוד העם לא יקרה אלא אם נבין שההתמודדות עם הקורונה היא חלק מעבודת החיבור בינינו. אבל אנחנו בדרך לשם, אחוז ועוד אחוז. אנחנו בדרך להבין את הקשר בין איחוד העם למיגור המגפה.

המשבר מצחיק, אז צוחקים

זה ידוע לכל חוקר: הצחוק תורם לבריאות. הוא משפיע לטובה על מערכת הלב, מגן על המערכת החיסונית, מאזן את ההורמונים, משחרר אנדורפינים, משפר זיכרון וזהו קצה הקרחון.

לכבוד שמונה מיליארד חולמים

הרי מי אנחנו בסך הכול? חתיכת בשר עם מערכת עצבים פנימית, שמעוררת אותנו ולא נותנת לנו מנוחה אפילו בזמן השינה, כשהמוח כבר לא עובד על כוח מלא. כך שאין מה לדמיין שהחלומות מגיעים מאיזה עולם אחר, נוחתים מיקום מקביל ונסתר.

רוצים להפחית מתח ולחץ? התנתקו מכלי התקשורת

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחד מכל שלושה ישראלים חווה לחץ באופן יומיומי. הלחץ נובע מגורמים רבים, כאלו שנובעים מתקופת הקורונה הנוכחית וכאלו שליוו אותנו עוד לפניה, והוא משפיע על כולנו ברמה כזו או אחרת.

עובדים עד צאת הנשמה

לא סתם התופעה נפוצה ביפן ובעוד מדינות אסייתיות. לרוב אזרח יפני נוסע כשעה הלוך לעבודה, שעה חזור, ובין לבין עובד עד 12 שעות בממוצע, כי מה לעשות, ביפן נהוג לספק פריון בלתי פוסק.

עצלנות מצילה חיים

המסר "עצלות מצילה חיים" של הממשלה הגרמנית הוא מסר לא רע, שכן הגישה של "שב ואל תעשה עדיף" היא נכונה. ככל שאנשים פחות יקפצו ממקום למקום וייחפזו לעשות ולפעול, כך יהיה טוב להם וטוב לעולם.

טונות של שמחה: העבודה החדשה ששווה הון

תכלית האדם היא לא עבודת פרך, למכור ולהחליף, לייצר ולזרוק, אלא להשיג את מהות החיים, ליהנות מהחיים, לגלות את הכוח הטוב שקיים ביחסים בינינו. לכן העבודה החדשה תהיה לעבוד על שינוי עצמנו כדי לספק לזולת טונות של שמחה.

לאומנות כזו אני מוכן לקום ולמחוא כפיים

בעיניי אופרות מובחרות, יצירות מופת מספרות העולם, קונצרטים של מוזיקה קלאסית ועוד – מעוררות רגשות ומחשבות שמעלות את האדם מדרגה בהמית לדרגת אדם, מתפיסה אגואיסטית לנטייה אלטרואיסטית רגעית, מגישה חומרנית לגישה רוחנית.

זריקת עידוד רוחני

גל אופטימיות סחף השבוע את העולם בעקבות ההודעה של חברת התרופות האמריקאית "פייזר", שהחיסון שהיא מפתחת נגד נגיף הקורונה יעיל ב-90% מהמקרים. אבל בזה בדיוק מתחיל ומסתיים הסיפור של החיסון, בזריקת עידוד ותו לא.

בין שתי מלחמות

ואז קיבלנו פנדמיה, מגפה כלל-עולמית. ובהקבלה להתפתחות שאחרי מלחמת העולם השנייה, עוד לא הייתה פנדמיה כזו בתולדות האנושות, הן מבחינת הגלובליות שלה והן מבחינת השיתוק שכפתה על כל תחומי חיינו.

ברית בין המסכות

מאיפה נולדה ההרגשה השקרית הזאת שאנחנו עושים למען עצמנו? איזה כוח נטע אותה בראשנו? הטבע כמו אבא טוב שמכיר היטב את נבראיו ויודע עם מי יש לו עסק, הכניס בנו את המחשבה הזאת.

שום מסכה לא תפריד בינינו

מומחים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל מסבירים ש"המסכה נועדה להגן על אחרים, לא על עצמך". ואם מתעוררת שאלה, האם מסכת פנים מגינה עליי, או רק על האנשים סביבי?

חברה בריאה, עיר בריאה

ולמה? כי אני חושב שלראשונה בתולדות האנושות הקורונה מבררת וחושפת את עוצמת הקשר הגלובלי בינינו, את התלות ההדדית שקיימת בין איש לרעהו. זה מצב מעניין ומרתק כאחד.

למה המגפה חוזרת בארץ המגף?

ובינתיים גלי הקורונה עולים ויורדים, ושום תרופה לא עוזרת, שלא לדבר על קיימת. כל מספר ימים יש איזו התרעת שווא ש"הנה, יש חיסון כמעט מוכן", ואז "לא לא, עוד לא".

מתארגנים מחדש

מה היא לא ניערה, הקורונה? גם את צורת החשיבה הארגונית המקובלת היא הצליחה לנער במקצת. והנה מבליחה ההבנה שאין ברירה, שצריך להתארגן מחדש כראוי לעידן החדש. איך יראה עולם העסקים החדש? מה יהיה הסוד של ארגון מצליח?

תכלית התשישות

היורה הגיע השבוע. טפטוף סתווי כיסה את ירושלים וההרים סביב לה, וגשם המטיר לפרקי זמן קצרים ברוב חלקי הארץ. תחילת עונת החורף מורגשת בשלביה הראשונים, ועימה מורגשים שורשים של מצב עתידי נוסף שמתגלה לאיטו. מזג אחר, נפשי.

המגפה השקטה: האמצעי שיהפוך דיכאון וחרדה לשמחה וביטחון

אותו פרופ' ויילנט ערך את אחד המחקרים הבולטים בתחום: מחקר האושר של אוניברסיטת הרווארד שהחל בשנת 1938. אחת המסקנות העיקריות ממחקרו הממושך היא שקיים קשר מובהק בין יחסים חברתיים טובים לבין הבריאות שלנו.

אור בקצה המגפה

המימוש בשתי מילים: דאגה לזולת. מעצם המחשבה על האחר, מתוך היציאה מעצמנו לטובת הזולת, אנחנו הופכים דומים לתכונת כוח הנתינה שבטבע, לכוח העליון. אז זורמים דרכנו כוחות חיוביים ונותנים סיבה לחיות, מרץ לפעול. לנו ולאחרים.

כדור הארץ עומד בפני נקודת רתיחה

האם איבדנו את השליטה בעולם? אני מקווה שכן, באמת מקווה. כי ברור שאין ולא הייתה לנו אף פעם שליטה. חשבנו שיש ועכשיו אנחנו מגלים שאין, וזו מסקנה טובה וחשובה, כי עכשיו כולנו נעמוד על הרגליים האחוריות, נהיה מוכנים לקבל מה שצריך, רק שיעבור מהר.

מפיצי-העל החדשים של הנגיף

והקורונה לא באה כדי להחליש ולהמית, אלא בעיקר כדי לחייב את המערכת לשוב לתפקודה, לכוון אותנו המין האנושי לאזן את היחסים בינינו, לנתב אותנו להתעלות מעל האגו, לדרבן אותנו להתקשר כחברה אנושית בהתאם לטבע שמצוי כולו בהרמוניה ואיזון.

שתי נשים בשעתיים

וזו לא הקורונה שהגיעה, היא בסך הכול משקפת לנו תמונה נאמנה של היחסים בינינו, מציפה את הקיים אל פני השטח, וכמו ביחסי החברה בכלל, גם במשפחה, היא מכאיבה בנקודת הפירוד בינינו, כדי שנדע איפה לרפא.

לא חוזרים לשגרה

והשנה הסגורה, הרדומה, השקטה שהורגלנו בה, לצד הטלטלות שליוו אותנו כמו מאות אלפי המובטלים, המוני העסקים הסגורים, המפעלים הנטושים והחברות שאין בהן יותר צורך – כל אלה ילמדו אותנו שלא במישור היחסים המוכר עלינו לפעול.

הקורונה היא רק ההקדמה למשבר האקלים הצפוי

התאוצה של מכות הטבע והתופעות השליליות שמאיימות על קיומנו מתרחשת לא כדי שנשמיע קולות צקצוק ונמלמל "איך הטבע יוצא מאיזון...", כאילו היקום הגלובלי חסר-אונים ואינו יודע היכן להניח את רגליו המגושמות.

דברי ימי הקורונה: גודל הריחוק כגודל ההזדמנות

כל הסימנים מראים שאנחנו בפתחו של עידן חדש שלא היה כמותו. גם המקובלים כתבו על כך, שלא לומר ייחלו לרגע יוצא הדופן הזה, אותו כינו בשם "הדור האחרון". האם נכנסנו בשערי העולם החדש, או שאנחנו בכלל מחוץ לשער?

שבט אחיות

אם המצב המחפיר יימשך כך, נראה שבשלב מסוים יפסיקו רוב האחיות לעבוד. מי אז יחייב אותן לעמול? מי יאלץ אותן לקום בבוקר ולחייך לחולים? הן לא צבא או משטרה, הן לא עובדות ממשל שאפשר להכריח. הן פועלות חופשיות – לא רוצות, לא באות.

הורים-מורים חסרי מנוח

מערכת החינוך חווה בתקופה זו גל מהפכה אדיר שסוחף בדרכו מורים, הורים וילדים. אין להתבייש ולומר שהורים רבים התרגלו לשגרת חיים שבה מערכת החינוך היא זו שמטפלת בילדיהם במהלך שעות היום, בעוד הם עובדים לפרנסתם.

נתנו לרופא לרפא

אחת ההחלטות שהפתיעו ביציאה מהסגר השני היא פתיחת מערכת החינוך לגיל הרך באופן רוחבי וכלל ארצי. גם באותן ערים אדומות בוהקות שהתחלואה שם גבוהה ומסוכנת. האם זו גישה נכונה? האם ישראל בדרך הבטוחה לסגר שלישי?

הבוס של העולם

כה אמר השבוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באירוע של בוחרים בפלורידה: "אם תעטו מסכות או לא תעטו, שום דבר לא יעזור לכם חוץ מהבוס של העולם". הוא הצביע כלפי השמיים, גלגל עיניים כלפי מעלה והמשיך: "שם למעלה נמצא האלוהים, הוא קובע הכול".

סוד הבריאות מקופל בסוד הבריאה

אז מה הטבע רוצה מאיתנו? שנעצור את המחשבה השלילית. שנבלום את רכבת השנאה לאחר. שנעשה כל שביכולתנו להקפיא את הרצון האגואיסטי הזה, את יצר הרע שנורה כחץ רעיל אל לב הזולת.

חמישה תנאים להבראה שאפשר להמיר בתנאי אחד

המחשבה היא הכוח הנסתר שקובע את כל מה שאנחנו רואים בעולם. המחשבה הטובה לא רק תוציא לנו את המחלה מהחיים, אלא תכניס לחיים תחושת חוזק וביטחון. שנהיה בריאים.

האם זמנים קשים מולידים אנשים חזקים?

למרות שהזמן טס והכול משתנה לבלי הכר, נדמה שהמחזור שגילו הסינים פועל בשלו כרגיל. ואם כך, מכיוון שאנחנו נמצאים עכשיו בזמנים קשים, האם אפשר לצפות שהתקופה תוליד אנשים חזקים?

אנושות בורחת מבשורה

הרפואה יודעת לתרץ מה קורה מבחינה ביולוגית ומאין הווירוס בא, אבל אף רופא אינו מצביע על הסיבה. כי הסיבה היא לא ביולוגית, היא נמצאת בדרגה עליונה מהגוף, בדרגה של מחשבה, ברמה של יחסים וקשרים רוחניים.

מעל לבחירות חיינו

העיקר העומד לפנינו עכשיו הוא המאבק בווירוס הקורונה, ואין לאף אחד משמאל ומימין את הכלים לנצח בו. לא יעזרו לנו בדיקות מהירות יותר או מערך חקירות אפידמיולוגיות משוכלל. לא בכוחנו לעצור את הווירוס הזה. הוא יישאר ויעבור על כל העולם, יכופף את כולם.

האנושות הנרדמת

העייפות הפנדמית היא שדרבנה לצאת לגל של מחאות מסביב לעולם. היא שעוררה באופן סמוי את הדרישה מהממשלות לפתוח את הסגר ולעזוב את העם בשקט. והתחושות הללו רק יצטברו ויחריפו.

דילמת שוכר-משכיר בעת משבר

זמנים לא פשוטים. היום יש לך עבודה, מחר אתה בחל"ת או פיטורים. אבל שכר הדירה והחובות הטופחים לא מחכים. איך נכון להתייחס למצב שבו השוכרים הנחמדים שלכם, פתאום נקלעו גם הם לקשיים? מבט אינטגרלי, להרחבת אופקים.

להמשיך מבראשית

עוד קודם הסגר הראשון בישראל, בטרם נשמעה המילה קורונה, כבר אמרתי וכתבתי שהווירוסים בטבע הם תוצאה ישירה מחוסר ההתאמה שלנו לחוק הכללי של הטבע, חוק האחדות. ולא רק וירוסים, אלא כל סוגי התחלואות והצרות.

ההפוגה האנושית הגדולה

ודאי שטוב אם נהיה קרובים לטבע ונתחשב בו, אם נפסיק לראות את עצמנו כבעלים עליו ונתחיל להרגיש שייכים לו, חלק אינטגרלי ממנו. אבל שינוי של ממש לא יכול לבוא אם לא נאזן את עצמנו מבפנים.

אם כבר לבד, אז שיהיה בקבוצה

מחקר השוואתי בינלאומי חדש שהתפרסם בין עשרות אלפי אזרחים מ-67 מדינות, ביניהם יותר מ-1,200 אזרחים ישראליים, בדק מה משפיע על הנכונות או על אי-הנכונות שלהם לציית להנחיות המרחק וההיגיינה בעקבות מגפת הקורונה.

שמיים פתוחים, לבבות סגורים

כמו תמיד היו מי שהתרעמו וצקצקו בלשונם, למה הם כן ואנחנו לא. אבל לא, זה פשוט לא מעורר שום דבר טוב, הרי כל אחד היה רוצה לברוח מהסבל של להיות כלוא בבית, ואם אפשר להיפטר מסבל, אז למה לא?

הקורונה של טראמפ: כולנו שווים בפני הטבע

הבית הלבן הפך אדום: הנשיא טראמפ בן ה-74 ורעייתו מלאניה נמצאו ביום שישי האחרון חיוביים לקורונה והעולם כמרקחה. כרגע טראמפ זוכה לטיפול הטוב ביותר בעולם – אפילו מקבל בהצלחה קוקטייל תרופות ניסיוני.

האם הקורונה היא רק ההתחלה?

אומנם הקורונה היא מכה גדולה מאוד עבור האנושות, אך נראה שזו רק ההתחלה. בכל העולם לא נראה זיק של הבנה למה קיבלנו את המכה הזאת, בשביל מה, אילו שינויים עלינו לעשות. האנושות לא מסכימה אפילו להתנזר מהחיים הקודמים.

לא מאבדים תקווה

הקורונה באה לטובתנו, כדי שנתקרב לראות את האמת ביחסים בינינו: אנחנו רחוקים איש מרעהו כרחוק מזרח ממערב. מוכנים להיות בקשר בתנאי שהוא מיטיב לנו – מספק ביטחון עצמי או גורף לנו רווחים.

הגירה בימי קורונה

והנה עוד תופעה של הקורונה, מכת האנושות: בחודשים האחרונים חצו כעשרים אלף איש מאורוגוואי לארגנטינה – תופעת הגירה מוכרת וצפויה נוכח מגפות ומכות טבע כמו הקורונה.

אפילו חליפות מגן לא יעצרו אותה, רק מחשבות טובות

בחורף תהיה קטסטרופה, מזהירים עובדי המעבדות. והלב כבר עמוס מרוב דאגה, מתי נראה איזה אור בקצה המנהרה?

זה בא בגלים

במקום להתקיים בחיבור ובהדדיות כמו כל חלקי הטבע, הפירוד בינינו גדל מיום ליום עד שאנחנו כבר לא מסוגלים להתייחס לשני אפילו בצורה אנושית מינימלית ולחוס על בריאותו וחייו.

עוד 33 מתים למניין המתים. כך נשמור על עצמנו

היה צפוי שביום הכיפורים מספר הבדיקות שיערך יהיה נמוך מאוד, אבל הנתונים שהתקבלו בצאת המועד היו בכלל לא צפויים ומאוד לא מעודדים. אתמול הגיע מספר חולי הקורונה שמצבם קשה לשיא של 772 חולים,

רב הנסתר על הגלוי: על נזקי הקורונה לטווח ארוך

כל הנוגע לנזקי הקורונה לטווח הארוך, רב הנסתר על הגלוי. מה שברור הוא שהנגיף הזה לא יודע לעזוב יפה את הגוף, אלא כמו סופת טורנדו, הוא משאיר אחריו הרס רב. האם הנזקים הללו הפיכים? כמה זמן הם יימשכו? עוד מוקדם לענות.

יום הדין 2020: מי באש ומי במים, מי ברעש ומי במגפה?

אם בסגר הראשון ארצות תבל נתנו כבוד לישראל ופנו אליה לקבל עצה איך לבלום את המגפה, כעת פונים אליה כדי להבין מה לא לעשות כדי להידרדר ולהיות מדינה חולה כמו ישראל.

חיים מהפגנה להפגנה

ערב כניסת סגר תשרי המהודק. בחסות הוויכוחים על הפגנות כן או לא, ובצל הדילמות אם הסגר מוצדק או לא, מתחלק העם בדעותיו, וכמוהו מתפצלת המנהיגות.

קמפיין של הדממה, התקווה של המדינה

בגל הראשון העולם בא ללמוד מה ישראל עושה, הגל השני עלול לעורר כלפינו שנאה גדולה. פתאום יצוצו עוד ועוד אנשים ברחבי העולם שיגידו "היהודים אשמים במגפה".

יום הכיפורים: איך מתפללים גם כשרחוקים?

מה יהיו ההשלכות של הגבלות ההתקהלויות על אופי התפילה? האם תפילה באמת תלויה בכמה קרובים ודחוסים אנחנו על מטר מרובע? האם לא תיתכן בינינו תפילה כשאנחנו מרוחקים זה מזה, נניח שני קילומטרים?

בחוץ משתוללת מגפה, בפנים נעורר רוח חדשה

מה הלאה? קשה להגדיר במדויק, אבל לטבע יש תוכנית מפורטת, שרטוט מדויק שמוביל את האנושות כולה לעבר תיקון עולם, לעבר אחדות כלל-עולמית בין בני האדם באשר הם.

כך נוודא שלא יהיה סגר שלישי

הסגר השני הופך מטורף. אפילו ראשי המדינה הודו שהוא לא יועיל הרבה. בהתחלה עוד נראה שהעם היה מוכן לנקוט צעדים קשים ולוחצים אם אלה יקדמו אותנו למגר את הקורונה אחת ולתמיד.

לדאוג למגזר של האחר

והאם זה נכון? האם יש מגזר אחד שאחראי להפצת הנגיף? ברור שלא. האויב החמקמק אינו מעשה ידי אדם ובהפצת הנגיף לא יכול להיות שמגזר מסוים אשם.

כמה הייתם משלמים כדי שיחזירו לנו את העולם של לפני הקורונה?

ומה אם הייתי מגלה לך, רק לך, בסוד, שזה בכלל לא קשור לחיסון ואפילו לא לקורונה. זה משהו הרבה יותר גדול. עוד תיאוריית קונספירציה? ממש לא. אני מדבר איתך על תהליך אבולוציוני.

הגיע הזמן להיפרד מהדובי

בשורה התחתונה: אדם צריך להחליף את הטבע שלו. כמה שורות קודם: הוא צריך למצוא אמצעי שיעזור לו להשתנות. ובאמצע, בתווך בין מצב אחד למשנהו, יש בני אדם, אזרחים מודאגים.

תשכחו מזה, העולם לא חוזר לקדמותו

אחרי שנת קורונה מטלטלת הכתיר המרכז הרפואי "איכילוב" את אנשי השנה שלו. בין הטובים והרבים ד"ר גיא חושן, מנהל רפואי של מחלקות הקורונה, שסיכם את שנת תש"ף במילים הבאות: "אז מה למדתי מהמגפה?

הכוח הנשי לחולל שינוי חברתי

מכאן עולה השאלה, למה שנשים לא יניעו כך את כלל החברה? אם במשפחה זה הולך לכל אחת יופי, למה שלא ידחפו קדימה את כל המדינה להתפתחות יותר טובה?

יש בעולם כוח אחד, כוח האהבה

קשה לשמוע את זה – שצריך לשייך הכול לכוח עליון ולא לאדם שעומד מולך – במיוחד לאדם במצב כל כך מורכב. אבל אין מה לעשות, חייבים לשמוע, מפני שזה מציל אדם משנאה, ושנאה היא הדבר הכי גרוע שיכול להיות.

למה אני רואה את "שנת הקורונה" כשינוי לטובה?

כי מיום ליום אני רואה עד כמה אנשים נמצאים בהכבדה גדולה. כל אדם בעולם: בין אם יהודי בארץ ישראל, מקסיקני או מרוקאי, סיני או איראני, מיום ליום כולם קמים בבוקר לעולם גרוע יותר, מפחיד ומאיים יותר.

קורונה בדבש: תחל שנה ומגבלותיה

ערב ראש השנה ואנחנו בכלל כמו לפני חג הפסח, חוטפים מכות מצרים אחת אחרי השנייה. ישראל מוכת הקורונה שוברת שיא במספר המאושפזים והחולים קשה, ונמצאת לפני סגר שני.

העיר האדומה הראשונה שתנצח את הסגר השני

בכל זאת משהו קטן מנדנד שם בפנים: מה פספסנו בסגר הראשון? מה לא עשינו בסדר? האם זה בגלל שצפצפנו על ההנחיות? שהלכנו עם מסכה על הסנטר ולא על הפה? שהתקהלנו כשאסור? שהתקרבנו יותר משני מטר?

לפרש נכון את המציאות

למה יש לנו נטייה לפרש את המציאות בצורה שלילית? מה יש לחכמת הקבלה ללמד אותנו בנוגע לפרשנות נכונה של מקרי החיים? האם אפשר לשנות את תמונת המציאות, לתכנת אותה כרצוננו?

עידן הקורונה: להודות על הרגע

רק תארו לעצמכם איך מרגיש הורה כשהוא מביט בעיני הילד היקר שלו שסובל, ויודע שזאת אשמתו. זאת תחושה בלתי נסבלת, והיא תרבוץ על מצפונינו כדי שנבין שיש לנו דבר אחד לעשות ואנחנו לא עושים: אנחנו לא מתחברים

נשיקות מבעד למסכות

המחלוקת סביב היחס למגפת הקורונה נמשכת מאז הגל הראשון: השבוע בדיון בוועדת הקורונה בכנסת הביעו 120 חוקרים ומומחים, רופאים ומדענים, התנגדות להטלת סגר.

קוד קורונה

כל התגליות של האדם התחילו מסקרנות, שבהמשך הפכה לגאווה וחמדנות. אפילו וירוסים במחשבים התחילו כך. וירוס המחשב הראשון לדוגמה נוצר כשסטודנט ערך ניסוי בהחדרת קוד בלתי נראה לרשת, והצליח מעל לתחזיותיו.

אדום בעיניים

תראו עכשיו את התגובה שלנו כשמתגלה כמה המשבר קשה, לא רק שאין בתגובה מוכנות להתחיל להקשיב, לנסות להבין למה זה קורה לנו, מי אנחנו ומה אנחנו עושים כאן, אלא להפך: השאננות מתגברת.

הקורונה, המוח ועולם המחשבים

חוקרים בבריטניה מצאו שנגיף הקורונה משפיע על המוח בצורות שלא הכרנו אצל נגיפים אחרים. מעבר לכך שהקורונה משבשת את תפקוד החושים, היא עלולה לגרום בעתיד לפגיעה במוח גם אצל חולים קלים.

מה שחסר לנו כדי לנקות את ישראל מקורונה

מקום ראשון בעולם בכמות ההדבקות למיליון איש, ובכל זאת החזרנו את הילדים למסגרות. להאמין שיהיה בסדר? כולם מרגישים שמשהו לא הגיוני בכל הסיטואציה הזו, ובכל זאת לא ברור איך לפעול נכון. מה קורה לנו?

התרופה ללב שתבלום גם את הקורונה

כדי שנוכל להתחיל להתקרב זה לזה בצורה נכונה, עלינו להכיר קודם בעובדה שכיום אנחנו מנוגדים זה לזה. שכל אחד חושב על האינטרס שלו בלבד, לא רואה ממטר, ולכן החברה מלאה בפילוג, ריחוק ושנאה.

איש ואישה, וקורונה ביניהם

אנחנו נמצאים בתקופת מעבר ומי יודע מתי היא תתבהר, תקופה שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד חדש, בחברה חדשה, בעולם חדש. אבל עד אז צפויות בעיות גדולות במשפחות, בין בני זוג, עם חינוך הילדים.

מדינה אדומה: מה פספסנו בחצי שנה של מגפה?

אנחנו אשמים בדבר אחד בלבד: באדישות שלנו להכיר ברע, באפתיות שלא מישירה מבט, אל עצמנו ועל האגואיזם הטבוע בנו – שחייבים להתעלות מעליו, להתחבר, להתלכד, להתגבש, להתאחד לאגודה אחת.

לחיות בכבוד

מכוח החיבור החברתי בינינו נזכה לכוחות ולהשראה עליונה שיובילו אותנו לרצון אחד, לכוונה אחת, לאהבת הזולת. מקשר הדוק כזה נדע לקבוע רמת חיים אחידה, דמי מחיה שיאפשרו לכל אדם לחיות בכבוד.

שנת ההכרה בכוח הטבע

ריחוק חברתי, מסכות, מניעת התקהלויות, חיפוש חיסונים ותרופות – אלה ואחרים הם אמצעים להקלת הבעיה, אבל אין בהם להוות עבודה נכונה עם התופעה הגלובלית שנתנה מכה לאנושות כולה.

הישארו מעודכנים

רוצים להיות מחוברים לכל מה שמעניין? תוכן חדשני ומרתק ישירות לתיבת ההודעות שלכם. 
אל תפספסו את ההזדמנות להירשם עכשיו.


תנאי השימוש
x
בהתאם לסעיף 30א. לחוק התקשרות (בזק ושירותים תשמ"א-1982) אני מאשר בזה את הסכמתי לקבל מכם דברי פרסומת בכתב או בע"פ לכתובת המייל שלי

הסיפור שלנו

אנחנו קבוצת אנשים מקשת רחבה ומגוונת של החברה האנושית. חברים ב"קבלה לעם" – תנועה בינלאומית שבמסגרתה אנו לומדים את חכמת הקבלה – השיטה לחיבור בין בני האדם מעל הבדלי מין, גזע, דת ושפה.

מה שמדביק בינינו זה הרצון המשותף לבנות חברה טובה יותר, עתיד טוב יותר, על פי עצות המקובלים. דרכם אנחנו לומדים להתבונן על המציאות מנקודת מבט הרמונית, ורוכשים יכולת להתקשר זה עם זה מעל כל ההבדלים.

עיקר הפעילות שלנו היא בקרב החברה הישראלית המפולגת. שם אנחנו שואפים ליצור אווירה של חום ואחווה, שייכות וביטחון, איזון וערבות הדדית. מחוץ לישראל, הפעילות מתמקדת בעיקר במתן מענה הולם כנגד האנטישמיות שממנה סובלים יהודי העולם, וחכמת הקבלה עומדת כחומה בצורה כנגד כל שונאי ישראל.

אנו מאמינים כי שימוש בחשיבה פלורליסטית ופתוחה, תוך התבססות על החכמה העתיקה, ישמשו כסירה שעליה נחתור כולנו יחד לעולם טוב יותר. ומכל הלב, אנחנו מזמינים אתכם להצטרף ולכתוב יחד את הפרק הבא בהיסטוריה של עם ישראל.