www.kab.co.il

מהי קבלה?

  • האמת מאחורי חכמת הקבלה

מהי חכמת הקבלה?

חכמת הקבלה היא שיטה בת יותר מ-4,000 שנה, המציעה לכל אדם באשר הוא את הדרך להגיע לאיזון עם העולם הסובב אותנו, ומתוך כך לחיות את חיינו באושר, בביטחון ובשלמות.

חכמת הקבלה היא לא מיסטיקה, דת, נומרולוגיה, קמעות וניסים, מאגיה וכישופים, חוטים אדומים, מים קדושים, קלפי טארוט, אסטרולוגיה ועוד… לא צריך להגיע לגיל 40 כדי ללמוד אותה, וגם לא נדרש ידע מקדים.

חכמת הקבלה מלמדת אותנו את חוקי הטבע המנהלים את המציאות שאנו חווים, חוקים הפועלים עלינו בדרגת האדם, ולעת עתה נסתרים מהבנתנו.

לימוד החוקים והתהליכים האלה מְפַתח בנו את אותו חוש רוחני מיוחד – ה"נשמה" – שבעזרתו נוכל לתפקד בצורה הנכונה והטובה ביותר ולהגיע לאושר ולשלמות.

מי יכול ללמוד?

כשנשאל הרב הקוק, מקובל בעל שיעור קומה, ששימש כרב הראשי הראשון של ישראל, מי יכול ללמוד קבלה, הוא השיב ללא היסוס: “כל מי שרוצה”. כוונתו הייתה: כל מי שרוצה לגלות לשם מה הוא חי.

למעשה, זוהי הבדיקה העצמית היחידה שצריך לערוך אדם לפני שהוא ניגש ללימוד החכמה – האם יש בו רצון לגלות את תכלית החיים?

אדם מגיע לקבלה מתוך חיפוש אחר נקודת מבט חדשה על החיים. בתת-הכרתו הוא מרגיש שהתשובות לשאלות שמטרידות אותו נמצאות ברובד עמוק יותר ממה שמציעים החיים השגרתיים בעולם הזה.

מדוע, אם כן, אסרו המקובלים בדורות הקודמים ללמוד את החכמה? כי הדור עדיין לא היה בשל. ואילו עתה, אותם מקובלים מסבירים כי הגיעה העת, ועכשיו הוא הזמן המתאים לגילוי וללימוד החכמה.

כדי להגיע לרמת הבשלות הדרושה להתגלות חכמת הקבלה ברבים, האנושות צריכה הייתה לעבור מספר שלבי התפתחות, שהאחרון בהם מסתיים ממש בימינו.

בתום תהליך התפתחות אגואיסטי בן אלפי שנים, שבמהלכו התקדמנו בחמישה שלבים: החל מסיפוק הרצונות הבסיסיים ביותר שלנו – למזון, למין, למשפחה ולקורת גג, דרך הרצונות להתעשר (או פשוט לעשות קצת כסף), בהמשך התפתחו הרצונות לכבוד, לשליטה, לתהילה ולפרסום, ולבסוף השלב שבו האדם התחיל לתור אחר ידע, אנו מגיעים כיום לנקודת שיא, או נכון יותר לומר – למבוי סתום. דווקא על רקע השפע החומרי שגודש את העולם המודרני, הטכנולוגיה המפותחת, תרבות הפנאי ותעשיית הבידור – מרגישים יותר ויותר אנשים שמשהו חסר. יש לנו הכול, ובכל זאת לא פעם נדמה, שבעצם, אין לנו כלום.

כבר לפני אלפיים שנה צפו המקובלים את השלב הזה, שבו יתחילו בני האדם לשאול שאלות ולנסות להבין האם קיים “עוד משהו” מעבר למה שיש לעולם הזה להציע. אז, ורק אז, הם כתבו, תתגלה הקבלה ברבים, כדי למלא את הצורך הזה.

“שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת”, כתב הרב יהודה אשלג, בעל הסולם. וכאמור, הוא לא היה היחיד.

כבר בספר הזוהר (וירא, דף קי”ז) נכתב, שמשנת 1840 תתחיל החכמה להתפשט ברוב עם. ואילו הרב קוק כתב: “השאלות הרוחניות הגדולות, שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו, בהדרגות שונות, לכלל העם…” ואף ציין כי עלינו להשתדל “להביע הדברים היותר עמוקים בסגנון קל ופופולרי להשיב נפשות צמאות” (הרב קוק, עקבי הצאן, עמ’ קמ”ד).

את אחד מכללי היסוד של החכמה אומר, כי ברוחניות אין כפייה. כאשר מגיע הזמן הנכון, האדם מתעורר ומתחיל לחפש בעצמו. הוא יתעניין, יקנה ספר, ייכנס לאתר האינטרנט או יצפה בהרצאה. חז”ל אמרו כי “אין אדם לומד, אלא היכן שליבו חפץ” (עבודה זרה י”ט, ע”א) ואכן, הלב הוא המצפן היחיד שעוזר לאדם להבין האם הספר שלקח לידיו יספק לו את התשובה שהוא מחפש.

תולדות חכמת הקבלה

על פי הקבלה, מהות הטבע האנושי היא הרצון ליהנות. רצון זה טבוע בכל בני האדם ומניע אותם לעשות ה-כ-ו-ל כדי לספק את הדרישה, גם כאשר הדבר בא על חשבון אחרים. למעשה, כל פעולה שמבצע האדם, מהקטנה והפשוטה ביותר ועד הגדולה והמורכבת ביותר, נועדה אך ורק כדי להגביר את ההנאה שהוא חש, או לחלופין, להמעיט את סבלו.

הרצון ליהנות (האגו) הוא שהניע את גלגלי ההתפתחות של האנושות לכל אורך ההיסטוריה. הרצון הגָדֵל של האדם ליהנות הוא זה שגורם לו לרוץ ללא הרף מתענוג לתענוג, ולחפש דרכים חדשות לספק את עצמו.

הרצון המתפתח הביא לפיתוח של מערכות היררכיות ששינו את המבנה החברתי-כלכלי, ובמקרים רבים היוו סיבה מרכזית למלחמות ולמהפכות שנחרטו בבשרה של האנושות לאורך ההיסטוריה.

הרצון לידע ולהשכלה, שהחל להתפתח בעקבות הרצונות לעושר, כבוד ושליטה, דחף אותנו לפתח את המדע, את מערכות ההשכלה, את החינוך ואת התרבות, והותיר את רשמיו המשמעותיים ביותר מתקופת הרנסנס ועד לימינו.

מתוך הבנה זו, נוהגים המקובלים לחלק את ההיסטוריה האנושית לחמש נקודות ציון מרכזיות, שבכל אחת מהן חלה "קפיצה" משמעותית בהתפתחות האגו:

אברהם – הסימן הראשון

התפתחותו הראשונה של האגו האנושי התרחשה לפני כ-4,000 שנה, באזור בבל העתיקה (עיראק של ימינו).

החיים במסופוטמיה של אותם הימים התנהלו על מי מנוחות. תושבי המקום חשו קִרבה טבעית זה לזה וחיו כמשפחה אחת גדולה, אך בוקר בהיר אחד השתנו פני הדברים באופן מוחלט – לפתע החיים הפשוטים במרעה, במערה או מתחת לעץ, הפכו אפורים ובלתי מספקים בעליל. הם החלו לרצות יותר. הרבה יותר.

במהירות הבזק קרמה החקלאות המודרנית עור וגידים, והונחו היסודות הראשונים לשיטות המסחר ולשימוש בכסף ובמיסוי. לצידן התפתחו שיטות משטר ושלטון, שהשתיתו לראשונה הליכי סדר וניהול קלאסיים. התמורות החברתיות הולידו גם פערי מעמדות בקרב האוכלוסייה, ועל פני השטח החלו לצוץ ניצניה הראשונים של תופעה שלא הייתה מוכרת עד אז – ניצול הזולת. האגו שדחף את הבבלים להתפתח, הפך אותם למרוכזים בעצמם, וגם הפריד ביניהם כסכין.

מגדל בבל המפורסם מסמל יותר מכול את הדחף האגואיסטי הזה. הבבלים החדשים חשבו שבכוחם להגיע "עד לשמיים" ולשלוט אפילו על הטבע – הכוח העליון. בפרק זמן קצר האגו התגבר עד כדי כך, שהם הפסיקו להבין זה את זה, והשפה המשותפת שבה דיברו עד אז, התפצלה לשלל הלשונות הקיימות בעולם גם כיום.

אברהם, שהיה אז בבלי עובד אלילים ככל הבבלים, ראה את התהליך עוד בראשיתו. אולם בניגוד לרֵעיו, הוא סירב להשלים עם המצב החדש, והחליט לחקור לעומק את הסיבות למתרחש סביבו. מתוך מחקרו את המציאות "הכיר אברהם את בוראו" (הרמב"ם, הלכות עבודה זרה, פרק א). כתוצאה מאותה היכרות עם הכוח העליון הוא הבין שני דברים מרכזיים:

הכוח הכללי שמפעיל ומנהל את המציאות הוא כוח של אהבה טהורה ונתינה. מטרתו להביא את כל בני האדם להשתוות ולאיזון עימו, על פי עיקרון ההומאוסטזיס (הומו=דומה, סטאזיס=מצב) בטבע. חוסר האיזון עם הכוח הזה גורר תגובות לוואי, שבאות לידי ביטוי בגוונים שונים של סבל שאנו חווים.

האגו המתגבר מנוגד לאותו כוח של אהבה ונתינה, ולכן הוא עתיד להוביל את הבבלים לחורבן. מתוך הכרת העולם הרוחני פיתח אברהם שיטה סדורה להתעלות מעל האגו. אברהם ניסה להסביר לבבלים שהאגו לא נועד להפריד ביניהם, אלא דווקא לגרום להם להתאחד בקשר אמיתי וחזק. התפרצותו טומנת בחובה הזדמנות לשינוי חיובי, ואם רק ישכילו להתחבר באהבת הזולת ולהתאזן עם הכוח העליון, יוכלו לטפס לדרגת קיום גבוהה יותר ולשגשג כאומה.

אולם רק חלק קטן מתושבי בבל הקשיבו למשנתו של המקובל הראשון בהיסטוריה. אותם מעטים, שמימשו על עצמם את השיטה שגילה אברהם והגיעו לקיום אהבת הזולת ביניהם, הפכו ברבות הימים ל-"עם ישראל".

משה – יציאה משליטת האגואיזם

הימים ימי תור הזהב של מצרים. מלחמות עקובות מדם, שגשוג כלכלי ומפעלי בנייה אדירים שחלקם קיימים עד עצם היום הזה, מסמלים שלב חדש בצמיחתו של האגואיזם האנושי. שטחים עצומים נקרעים בין האימפריות ששלטו באותן שנים, ועמים שלמים נלקחים לעבדות. עם ישראל, שירד לשבור מעט לחם בשטחה של מצרים, הפך גם הוא למשועבד לממלכה המצרית (שמייצגת את האגואיזם הגובר באנושות באותן השנים).

כדי להוציא את העם מהשעבוד הפנימי והחיצוני למצרים, נדרש מנהיג חזק שיוביל את העם למצב נעלה יותר. ואכן כך קורה. משה, המקובל הגדול הבא בתולדות האנושות, מתגלה.

הוא נעמד אל מול פרעה כשבליבו אש בוערת, ומנהל עימו מאבק עיקש על עתידו הרוחני של עם ישראל. אולם לא די בכך. כדי לצאת ממצרים נדרש איחוד של העם כולו. מתוך הבנת הנחיצות באחדות העם, לוקח משה את השיטה שפיתח לראשונה אברהם, ומתאים אותה לדרגת האגואיזם החדשה שפרצה בעולם. בעזרת הכוח העליון שעומד לצידו, הוא סוחף את העם אחריו, מוציא אותו ממצרים וכותב עבורו את המדריך השלם ליציאה משליטת האגואיזם – את ספר ה"תורה".

מאז ומתמיד היוותה אהבת הזולת את המפתח להצלחתו ולשגשוגו של עמנו. כל עוד הצלחנו להחזיק בחיבור ובאהבה בינינו, עמד עם ישראל במלוא תפארתו הרוחנית והגשמית. שיא הפריחה היה בימי ממלכת ישראל המאוחדת, שבה נבנה בית המקדש הראשון וכל שבטי ישראל חיו באהבת הזולת.

אלא שאז התפרץ האגו פעם נוספת. האחדות נקטעה כשקבוצה קטנה מתוך עם ישראל החלה לדאוג לעצמה בלבד. והתוצאות לא איחרו לבוא – הפילוג הרוחני הוביל לחורבן גשמי. הבית הראשון נחרב והעם התפזר לכל עבר. רק לאחר שהכיר בכך שהפילוג הוא שנגס ביסודות האומה וגרם לחורבן, הצליח עם ישראל לחדש את אהבת הזולת. כתוצאה מכך הוא שב לארצו והקים בה את בית המקדש השני.

אולם התגברות האגו לא עצרה באותה נקודה. האגו פרץ פעם נוספת והתבטא בפירוד עמוק עוד יותר, שהתפשט בקרב העם כולו.

הכלל הידוע של "ואהבת לרעך כמוך", שעל אדניו נשען עד אז עם ישראל, הפך לשנאת חינם, וההידרדרות הרוחנית הייתה עמוקה עד כדי כך שהובילה לחורבן בית המקדש השני.

השסע החברתי שנפער לא פסח הפעם אפילו על גדולי המקובלים – 24,000 התלמידים של רבי עקיבא מצאו את מותם במגפה נוראית שפרצה באזור.

רבי שמעון בר יוחאי – הזוהר הגנוז

כדי להביא לעם היהודי הגולֶה שיטה שתסייע לו לשוב למצב הרוחני שהיה נחלתו בזמן בית המקדש, מופיע מקובל חדש על בימת ההיסטוריה – גדול תלמידיו של רבי עקיבא, רבי שמעון בר-יוחאי (רשב"י).

שלוש עשרה שנה יושבים רשב"י ובנו, רבי אלעזר, במערה קטנה בפקיעין ומכינים עצמם לכתיבת הספר שעתיד לשנות את פני ההיסטוריה.

כשהם חשים שהגיעה העת, הם יוצאים מן המערה שבה הסתתרו ומקבצים סביבם תשעה מגדולי המקובלים באותה התקופה. וכך, עשרה מקובלים כנגד עשר ספירות, מתיישבים במערה קטנה בגליל, המשקיפה על הנוף ההררי של העיר צפת.

בשעה שמלחמות עקובות מדם מתרחשות ברחבי העולם וחיי האדם מאבדים כל ערך, עת שליטה, כבוד ורכוש הופכים לערך עליון – במערה חשוכה וצפופה בצפון הארץ יושבים עשרה מקובלים ומחברים ספר על נצחיות ועל אהבה חובקת עולם – "ספר הזוהר".

"הזוהר", ספר הספרים של הקבלה, מתגלה בפעם הראשונה לעולם ונגנז מיד על ידי מחבריו. לטענתם, הדור עדיין לא ראוי להתגלותו ברבים. הוא יתגלה רק בדור שבו האנשים יתייאשו מההתפתחות האגואיסטית ויבקשו לגלות את משמעות החיים. תפקידו יהיה לסיים את תקופת החשיכה הרוחנית – את תקופת הגלות.

השיטה להתעלות רוחנית כבר פותחה, אך היא מחכה לתקופה מיוחדת שבה יהיו בני האדם מוכשרים לבצע אותה. התקופה הזו מתחילה בצפת של המאה השש-עשרה, בימיו של המקובל רבי יצחק לוריא אשכנזי, האר"י הקדוש.

האר"י – תקופת התפתחות חדשה

למן המאה השש-עשרה העולם נכנס לסחרור שלא היה כדוגמתו בעבר – מהפכה מדעית ותעשייתית, סדרה של מרידות אזרחים ומלחמות שהתחוללו באירופה, הן רק חלק מהשינויים הקיצוניים שיתרחשו במאתיים השנים הבאות.

כדי למנוע את הסבל הרב ולקדם את האנושות לעבר רוחניות כבר עכשיו, יורדת לעולמנו נשמה מיוחדת ומתלבשת בגופו של האר"י הקדוש. תפקידו של האר"י, כמו תפקידי קודמיו, הוא להתאים את הקבלה לראשיתה של תקופת התפתחות חדשה, תקופה שבה האגואיזם האנושי גדל, והפעם בצורה אכזרית מבעבר.

אחרי השנים הרבות שבהן הוסתרה חכמת הקבלה על ידי המקובלים בחדרי חדרים, הגיעה העת לגלותה לעולם. יריית הפתיחה בתהליך ההיסטורי המרתק הזה מסתמנת עם בואו של האר"י לצפת.

במהלך שנה וחצי שבהן התגורר האר"י בצפת, הוא הפך את חכמת הקבלה משיטה המתאימה ליחידי סגולה, לשיטה המיועדת לכל האנושות. אולם באותם ימים מעטים בלבד חשו צורך לעשות שימוש רציני בשיטתו. על האנושות היה להבשיל עוד מעט, ולעבור "שדרוג" התפתחותי נוסף.

בעל הסולם – הנשמה המיוחדת השלימה את תפקידה

המאה העשרים הייתה התקופה המיוחדת והגדושה ביותר בהיסטוריה. היא נפתחה עם בניית מסילת הרכבת, המשיכה בשיגור אנשים לחלל, והסתיימה עם רשת האינטרנט שהפכה את העולם לכפר גלובלי קטן. מנגד, למעלה ממאה ועשרים מיליון חללים נהרגו בשתי מלחמות עולם ובמהפכות שהתרחשו בסין ובברית המועצות.

וכעת, בתחילתה של המאה העשרים ואחת, עוטפת את האנושות תחושת ריקנות שאת השפעותיה ניתן לראות במשבר הגלובלי שתוקף את כל תחומי החיים. ודווקא מתוך המשבר אנחנו צריכים לצמוח. משבר שכזה מבשר על התעוררותו של צורך חדש באנושות, ומהווה סימן כי הגיע הזמן שבו כל אדם יוכל לגשת לכתבי הקבלה המקוריים ולשאוב מהם את ההדרכה הנחוצה לו כדי לעלות על נתיב התפתחות חדש.

את התהליך שתחילתו בראשית המאה הקודמת, מובילה נשמה חדשה שהתגלגלה לעולמנו – הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם".

בעל הסולם לוקח את הספר החשוב ביותר שחיבר רבי שמעון בר-יוחאי, "ספר הזוהר", וכותב לו את פירוש הסולם המקיף. את כתבי האר"י הוא מקבץ יחדיו, מפשט, מבאר והופך אותם נגישים עבור הדור החדש.

הוא מחבר ספרים ומאמרים, מוציא לאור עיתון, נפגש עם ראשי היישוב, וביניהם דוד בן גוריון. הוא מוכן להסביר את חכמת הקבלה לכל אדם ברחוב, שהיה מוכן להקשיב ולשמוע. רעיונותיו, שנתפסו על ידי רבים מהסובבים אותו כמהפכניים, הולכים וקורמים עור וגידים. הוא נדרש למלאכה לא פשוטה כלל; עליו להסיר את המחיצות, לבער את הבורות ולהפריך את האמונות התפלות והמיתוסים שדבקו בחכמת הקבלה לאורך שנים. אך מעל הכול, עליו לפתח שיטה להתפתחות רוחנית שתתאים לכל אדם בימינו.

הוא דבק במשימתו עד אחרית כוחותיו, ובזכות מסירותו מצליח להגשים את חלום המקובלים – הקבלה נעשית נגישה לכל אדם שחפץ בה, ללא כל תנאי מוקדם.

האיש הגדול הזה הוביל מהפכה רוחנית שאת פירותיה אנו קוצרים היום. בזכותו נשלם המעגל שנפתח עוד בתקופת אברהם. ספרי הקבלה שהיו מסוגרים בעבר באלפי מנעולים, נפתחים כיום עבור כולם בעזרת מפתח אחד ויחיד – רצון האדם.

בעל הסולם התאים במאמריו ובספריו את השיטה שמלמדת איך לאהוב באמת, במיוחד עבור דור שסובל יותר מקודמיו מניכור ושנאה, דור ששואל על משמעות החיים ודורש לקבל מענה אמיתי.

מקורות הלימוד

הספר הקבלי הראשון בהיסטוריה, "ספר היצירה", נכתב על ידי אברהם אבינו לפני קרוב לארבעת אלפים שנה.

אלפיים שנה אחריו, במאה השנייה לספירה, כתב רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), את "ספר הזוהר", ששינה את פני האנושות.

במאה השש-עשרה היה זה האר"י הקדוש שפתח לראשונה את חכמת הקבלה לרבים באמצעות הספרים שרשם מפיו תלמידו, רבי חיים ויטאל.

ואילו באמצע המאה העשרים המשיך את דרכם הרב יהודה אשלג, שמכונה גם "בעל הסולם", על שם פירוש "הסולם" שכתב לספר הזוהר.

בעל הסולם פירש, פישט והתאים את הספרים שכתבו גדולי המקובלים לשפה המתאימה לכל אדם בדורנו. ספריו מוגשים כמדריך מקצועי ללומד ובכך ייחודם. ניתן למצוא בהם שאלות ותשובות, סיכומים, שרטוטים והסברים מקיפים.

"תלמוד עשר הספירות", החיבור המרכזי שכתב הרב אשלג, נחשב ל"פיזיקה של העולמות העליונים". חיבוריו מהווים כעין סולם, שרגליו מוצבות איתן על הארץ, וראשו מגיע עד לשמיים. בהקדמה לספר הזוהר הוא כותב: "תפקיד ביאורי הוא כתפקיד כל סולם, שאם יש לך עליה מלאה כל טוב, אינך חסר אלא ‘סולם’ לעלות בו, ואז כל טוב העולם בידיך" (אות נ"ח).

מימי אברהם ועד דורנו נכתבו ספרי קבלה רבים על ידי מקובלים ענקי רוח נוספים, ביניהם משה רבנו, רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), האר"י הקדוש, הבעל שם טוב, רבי משה חיים לוצטו (הרמח"ל), הגאון מוילנא (הגר"א), הרב קוק, הרב יהודה אשלג, הרב ברוך שלום אשלג ואחרים. הספרים של רשב"י, של האר"י ושל בעל הסולם נכתבו במיוחד לדור שלנו, כדי שנוכל באמצעותם, לעלות אל פסגת הסולם הרוחני.

מהי רוחניות?

רבים בעולם תוהים "מהי רוחניות?" חלק מרגישים שרוחניות היא משהו נעלה, שנמצא מעבר למה שאנו חווים בחיים הרגילים שלנו. חלק חושבים שאין דבר כזה, אחרים חושבים שרוחניות קשורה לדת ויש כאלה שמבחינתם רוחניות קשורה לשירה וספרות גבוהה. אז מהי רוחניות?

חכמת הקבלה מגדירה את המילה רוחניות כהשפעה ואהבה, כלומר נתינת שפע ללא שום מחשבה לתועלת אישית. עוד היא קובעת כי על אף שאיננו יכולים להרגיש רוחניות דרך חמשת החושים, כל אחד יכול לפתח בתוכו את התכונה הרוחנית ולגלות בעזרתה מציאות חדשה.

איך מרגישים רוחניות?

בתוך כל אחד מאיתנו קיימת "הנקודה שבלב" – מעין חוש שישי שבאמצעותו ניתן להרגיש את המציאות הרוחנית. אך אותו כלי חישה עדיין רדום בתוכנו. כדי לפתח אותו, עלינו לקרוא בכתבי הקבלה המקוריים, שבהם מתואר בפרטי פרטים המצב המושלם שלנו.

נתחיל דווקא במה שלא צריך לעשות – לא צריך לעשות שום פעולה חיצונית. אז מה כן עושים? קוראים בספרי הקבלה ורוצים להרגיש את המציאות הרוחנית.

שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת. ואם תשאלוני, מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות

ציטוטים

בסוד האותיות

לפי ספר הזוהר, לכל אות יש כוח, משמעות וייצוג של מצב רוחני מיוחד. בואו נטפס בסולם האותיות עד שתתגלה לנו המציאות הרוחנית בשלמותה

< קרא עוד
איך לאהוב נכון

לאהוב נכון את הילדים

איך לאהוב נכון את הילדים? איך זה קורה לפעמים שאהבה כל כך גדולה מצדנו זוכה לתגובה כה שלילית, לשנאה, לפרצי זעם ולהאשמות מצד הילדים?

< קרא עוד

< לכל קטעי האודיו

< לכל קטעי האודיו

לפרוט על המיתר הנבון

לפרוט על המיתר הנכון

צלילים הם האמצעי הקצר ביותר, הישיר ביותר והפשוט ביותר לחוות את המציאות העליונה. על הקשר בין מקובלים למוזיקה

מוזיקה מעולם אחר

יוצרי מוזיקה ניהלו מאז ומתמיד יחסי אהבה-שנאה עם אלוהים. התוצאה בדרך כלל הייתה שיר מוצלח וקליט. אך האם זכו יוצרים אלו להכיר באמת את מושא תשוקתם? רובם לא, חוץ מכמה בודדים…

הסוד הגדול של ספר הזוהר

קטע אודיו

שאלות נפוצות

אם לתמצת אלפי מילים וספרים למשפט אחד, חכמת הקבלה היא השיטה לגילוי הכוח העליון שמנהל את חיינו. "כל חכמת הקבלה - לדעת הנהגתו של הרצון העליון, על מה ברא כל הבריות האלה, ומה הוא רוצה בהם, ומה יהיה סוף כל סיבובי העולם" (הרמח"ל, "קל"ח פתחי חכמה", פתח ל').

המקובלים גילו שהמציאות שבה אנחנו חיים מנוהלת על ידי מערכת הנקראת "הטבע" או "א-לֺהים" - שני מושגים שהערך שלהם בגימטריה הוא 86, דבר המעיד על כך שאין הבדל בין הכוח העליון, הטבע או א-להים. מדובר בכוח הכולל בתוכו את כל כוחות הטבע האחרים שכבר גילינו, או שאנו עתידים לגלות.

חכמת הקבלה מאפשרת לנו להכיר את המערכת שמנהלת את המציאות, וללמוד כיצד נוכל לשנות את הגורל שלנו לטובה. היא מעניקה לנו כלים להתמודדות מוצלחת עם בעיות היומיום במגוון תחומי החיים, כמו: כלכלה, בריאות, חינוך, זוגיות, ביטחון, אקולוגיה ועוד.

המטרה של חכמת הקבלה היא לבסס בעם ישראל ובחברה האנושית כולה מערכת קשרים טובה ונכונה בין אדם לחברו, עד לרמת יחסים של "ואהבת לרעך כמוך". כתוצאה מהחיבור שנשיג בינינו באמצעות לימוד חכמת הקבלה, אנחנו מתקשרים למערכת המנהלת אותנו, מזַמְנים עלינו שפע, וכך בהדרגה ביכולתנו להשפיע. לטובה על גורלנו

חכמת הקבלה התגלתה לראשונה בבבל העתיקה לפני כ-3,800 שנה, על רקע המשבר החברתי שפרץ בחברה הבבלית והגיע עד כדי שנאה תהומית בין חבריה. אברהם אבינו, כהן בבלי גדול, קיבץ את תושבי בבל וחינך אותם לחיבור ולאהבת הזולת. "ואהבת לרעך כמוך – כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך. זהו החוק שחקק אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה" (הרמב"ם, "משנה תורה", ספר שופטים, הלכות אבל, פרק י"ד). הקבלה היא החכמה שחיברה ביניהם והובילה אותם לחיות "כאיש אחד בלב אחד", בדומה לטבע האחד והשלם.

מאז ועד היום אהבת הזולת היא הערך העליון, ובאמצעותו בלבד אפשר לאזן את האגו האנושי – הכוח שעלול להביא לפירוד כשהוא יוצא מאיזון ברבות הימים הפכה אותה קבוצה לעם ישראל, ישר-אל, על שום רצונם לגלות את ה"אל" - את כוח האחדות שקיים בטבע.

חכמת הקבלה מיועדת לכל אדם אשר שאלת מהות החיים בוערת בקרבו. היא מתאימה לכל מי שחש צורך בהתפתחות רוחנית, ללא הבדל גיל, מין, לאום, דת או גזע.

לא. כל מי שיש רצון בלבו, מוזמן. "התורה ניתנה ללמוד וללמד, בכדי שכולם יֵדעו, מקטנים עד גדולים. וגם בהרבה ספרי מקובלים, מזהירים על לימוד חכמה זו, שכל אדם חייב ללמוד אותה" (רבי יצחק בן צבי אשכנזי, "טהרת הקודש", קמ"ז).

בחכמת הקבלה האותנטית אין מיסטיקה, נומרולוגיה, קמעות ונסים, מגיה וכישופים, חוטים אדומים, מים קדושים, קלפי טארוט, אסטרולוגיה ועוד… "אין הקבלה משתמשת בשמות ובכינויים, זולת מבחינת הריאליות והממשיות שבהם. וזה כלל ברזל אצל כל חכמי הקבלה: כל מה שלא נשיג, לא נגדירהו בשם ומילה" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "מהותה של חכמת הקבלה").

חכמת הקבלה היא מחקר מדעי המבוסס על ניסיון שבו האדם חוקר את טבעו האגואיסטי. בעזרת לימוד החכמה והעיסוק בה הוא רוכש בהדרגה את תכונת הנתינה ומשנה את טבעו האגואיסטי לאהבת הזולת.

"במקום שמסתיימת חכמתם של המחקרים – שם מתחילה חכמת הקבלה" (רבי נחמן מברסלב, "שיחות מוהר"ן", רכ"ה).

חכמת הקבלה היא מדע לגילוי של הכוח העליון, בעזרתה נוכל לדעת כיצד להשתמש בו לטובתנו. בשונה ממדעים החוקרים את הכוחות, שיוצרים את העולם ופועלים בתוכו, חכמת הקבלה היא מדע שחוקר את הכוח הכללי של הבריאה כולה, את הכוח שיוצר ומניע את כל הבריאה, כולל החלק הנסתר מאיתנו.

חכמת הקבלה היא שיטה המלמדת אותנו כיצד להשתנות כדי להידמות לכוח העליון, הוא מקור הטוב והשפע. כך בהדרגה ובהתאם לשינוי שלנו, אנחנו מתקדמים ומשיגים מצב שלם ונצחי.

מקובל הוא אדם שמתוך לימוד חכמת הקבלה הגיע לאהבת הזולת ודרכה לאהבת ה"בורא" – הכוח הכללי שקיים במציאות. מתוך החיבור עם הכוח העליון הוא גילה את חוקי הטבע הנסתרים, וכעת ביכולתו לעזור לאחרים לשנות את היחס שלהם לחיים באותה הדרך. "חכמת האמת מותנה מכל החכמות, וכן כל החכמות מותנים ממנה, ומשום זה אין אנו מוצאים מקובל אמיתי, שלא תהיה לו ידיעה מקיפה בכל חכמות העולם" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "תורת הקבלה ומהותה").

מאז גילוי חכמת הקבלה על ידי אברהם אבינו ועד לחורבן בית המקדש, עם ישראל קיים את מצוות אהבת הזולת, הכוללת בתוכה תרי"ג (613) מצוות – אלה תיקונים של היחסים ה"מקולקלים" בינינו. עם זאת, בהעתקה ובהתאמה מושלמת לתיקונים הללו, העם ביצע גם פעולות מעשיות הנובעות מאותן תרי"ג מצוות. כתוצאה מחורבן בית המקדש "נפל" העם מאהבת אחים לשנאת חינם, זנח את תיקון הלב ונותר ממוקד רק בקיום מעשי של תרי"ג המנהגים. "ועתה שים לבך ודע, כי כל המצוות הכתובות בתורה או המקובלות שתיקנו האבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, הכול הם כדי לתקן הלב" (רבי אברהם אבן עזרא, "יסוד מורא", דף ח', ע"ב). וגם אמרו חז"ל: "לא ניתנו תורה ומצוות, אלא לצרף בהם את ישראל", ומבאר "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג במאמר "מתן תורה": "עד שקונה טבע שני המוגדר באהבת זולתו, כלומר, המצווה האחת של 'ואהבת לרעך כמוך', שהיא המטרה הסופית בתורה".

החל מתקופתו של האר"י הקדוש במאה ה-16 ואילך, קבעו המקובלים כי הדור ראוי לשוב ללמוד את חכמת הקבלה ולשקם את היחסים בין אדם לזולתו. כלומר, לעסוק בתיקון "יצר הרע" - אותם 613 רצונות "מקולקלים", בעזרת "התורה", המאור המחזיר למוטב. התורה ניתנה לנו רק לשם בניית קשרים של אהבה מוחלטת, אחרת אין לנו שום שייכות אל הכוח העליון. מאז המאה ה-16 הוסרו המגבלות על לימוד חכמת הקבלה, עקב התפתחות האנושות, וכיום החכמה זמינה לכל אדם באשר הוא: חילוני, דתי, יהודי ושאינו יהודי. "מה שנגזר למעלה, שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי, היה לזמן קצוב, עד שתושלם שנת 1490. ומשם ואילך ייקרא דור אחרון, והותרה הגזרה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר. ומשנת 1540, מצווה מן המובחר שיתעסקו ברבים, גדולים וקטנים" (רבי אברהם אזולאי, הקדמת ספר "אור החמה", פ"א).

האר"י הקדוש, הבעל שם טוב וכל גדולי המקובלים בחמש מאות השנים האחרונות, סוברים שתיקון העולם יתחולל באמצעות לימוד חכמת הקבלה והפצתה בישראל, ודרכה בעולם כולו. המתנגדים לחכמת הקבלה אוחזים בדעה מנוגדת. לטענתם, אסור ללמוד את חכמת הקבלה עד שיבוא הגילוי מפי המשיח.

במשך שנים ארוכות מתנהלת מחלוקת בין החסידים והמתנגדים בנוגע ליחס לחכמת הקבלה, מחלוקת שתחילתה בימי הבעל שם טוב, במאה ה-18, והיא נמשכת עד ימינו. על אף המאבק שמתעורר מעת לעת, כולנו תקווה שאותם חוגים המתנגדים ללימוד חכמת הקבלה, יבינו את הטעות המרה ואת הסיבה לפילוג בעם ישראל הנעוצה דווקא ביסודו. כי "ידוע ומפורסם הוא גודל החיוב המוטל על האדם ללמוד חכמת האמת, שהיא חכמת הקבלה וסתרי התורה, כמבואר בספרים קדמונים. ותמהתי על אנשי דורנו, שהצנועים שבהם מושכים ידיהם מללמוד חכמת האמת!" (רבי ברוך בן אברהם מקוסוב, "עמוד העבודה", דף א').

עם ישראל נוסד סביב חכמת הקבלה וסביב הערך "ואהבת לרעך כמוך". הוא חי ומתקיים בזכותה, וכל תפקידו ומהותו להפיץ לעולם את כוח החיבור הטמון בלבה של החכמה, כמו שכותב הרב קוק: "בישראל שורה סוד האחדות של העולם" ("אורות הקודש ב'", תט"ו), ו"תכלית ישראל היא לאחד את העולם כולו למשפחה אחת" (הראי"ה קוק, "תלחש לי סוד ההויה").

הטבע האגואיסטי של האדם הוביל את האנושות להקים מערכות חיים שביסודן טבוע ניצול הזולת, תהליך שמגיע לשיאו בימינו. אחרי אלפי שנות קידמה והתפתחות, רוב מערכות החיים שבנינו נמצאות בעיצומו של משבר קשה: המערכת הכלכלית ב"גסיסה" מתמשכת, התרבות והאומנות גוועות, מערכות החינוך הולכות וקורסות, התא המשפחתי מתפורר, ומעל לכל בולט מצבה העגום של המערכת האקולוגית, שנדמה כי יצאה לחלוטין מאיזון.

הגענו לנקודת הכרעה אשר ממנה לא נוכל עוד להמשיך ולנהל את מערכות חיינו בצורה האגואיסטית שהורגלנו אליה. הטבע, או הא-להים, מביא אותנו בהדרגה לייאוש ולאכזבה מהחיים, דוחק בנו לשנות את היחס שלנו למציאות, ומאלץ אותנו להפסיק להשתמש רק באגואיזם כתמריץ להתפתחות.

כדי לשנות את דרכנו, עלינו ללמוד ולהכיר את החוקים שמנהלים את המציאות על מנת להתנהל בהרמוניה עם הטבע, "כאיש אחד בלבד אחד" - ולהגיע לאושר הנכסף. כמו שכותב הרמב"ם: "הרעות הגדולות המתרחשות בין אדם לאדם, מאיש לרעהו, נובעות מן היעדר ידיעה. אילו היה לאדם ידיעה המתייחסת לצורה האנושית, היה נבלם כל הנזק שנגרם לעצמו ולזולתו. כי בידיעת האמת מסתלקות האיבה והשנאה, ומתבטלת פגיעתם של בני אדם זה בזה" (הרמב"ם, "מורה נבוכים", חלק ג', י"א).

אהבת הזולת היא היסוד שסביבו קיבץ אברהם את קבוצת המקובלים שלימים הפכה לעם ישראל. לכל אורך ההיסטוריה היתה אהבת הזולת המפתח להצלחתו ולשגשוגו של עמנו. כל עוד החזקנו בחיבור ובאהבה בינינו, עמד העם במלוא תפארתו הרוחנית והגשמית, וכשאיבדנו את כוח החיבור והיינו מפורדים איבדנו את מקומנו על פני המפה האנושית.

המקובלים חוזרים ומדגישים בכל כתביהם את הקשר הישיר בין מימוש תפקידו הרוחני של עם ישראל לבין התופעות החיוביות או השליליות שחווה האנושות לאורך ההיסטוריה ועד ימינו. "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל" (תלמוד, מסכת יבמות ס"ג, ע"א).

על פי חכמת הקבלה, האנושות מחוברת ברשת קשרים הדדית. בתוך הרשת הזו עם ישראל מיועד להיות "אור לגויים", כלומר, להתחבר ולספק דוגמה טובה לחברה שבה כולם חיים בחיבור ובאהבת אחים מעל כל ההבדלים. כתוצאה מהכוח החיובי שניצור בינינו, נאזן את כוחות הפירוד ונביא לשלמות מערכת הקשרים בין בני האדם. כוחות החיבור שבינינו יחלחלו ויעברו גם לאומות העולם, ויחייבו גם אותן להתחיל תהליך דומה, להתחבר ולהכיר בנו כמקור החיבור והטוב. כך "נזרים" לעולם את הכוח החיובי שטמון בטבע ונממש את תפקידנו לחבר את בני האדם ואת העמים.

הפצת המסר הקבלי של "אהבת הזולת" כאמצעי להתעלות מעל לכל הצרות היא המתכון היחיד שיכול להשיב את האיזון בינינו ולהעלות את האנושות כולה אל פסגת האושר והשלמות הנכספים. "בעת שהאנושות תגיע למטרתה, על ידי בואם לאהבת הזולת, אז יתלכדו כל בני העולם לגוף אחד ולב אחד, אשר רק אז יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", מאמר "החירות").

חכמי הקבלה עסקו בבירור ובחידוד מתמיד של מקום הבחירה החופשית של האדם. "בעל הסולם", הרב יהודה אשלג, הקדיש לכך מאמר מקיף בשם "החירות", שהמסר העיקרי שלו הוא שהבחירה היחידה של האדם היא בסביבה טובה: "יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה טובה, בספרים ובמדריכים כאלו שמשפיעים לאדם שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו, ודאי ייפול בסביבה רעה" (הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם", מאמר "החירות").

מהי סביבה טובה? כמו אימא הדואגת לילדיה ונותנת להם דוגמה באהבתה העצומה, כך הסביבה עוטפת באהבה כל אדם שנמצא בה, ומורה לו כיצד עליו להתנהג כדי להיות חלק בלתי נפרד ממנה. כך בקלות עוזב האדם את האגו הצר שלו, ומחליף אותו בכוח הטוב, הנתינה והאהבה.

איך מוצאים סביבה כזאת? האם היא בכלל קיימת, או שעלינו ליצור אותה? "הבורא בעצמו מניח את ידו של האדם על הגורל הטוב, ונותן לו חיי נחת ועונג בתוך החיים המלאים ייסורים, מכאובים וריקים מכל תוכן. והבחירה של האדם היא רק בחיזוק בסביבה" (הרב יהודה אשלג - "בעל הסולם", "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", ד').

הבחירה החופשית אינה החלטה חד פעמית, אלא התחייבות לבחור בכל רגע מחדש. "המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה" (הרב יהודה אשלג, "בעל הסולם", מאמר "החירות").

Skip to content