איך אפשר להשכין שלום במדינה או בחברה המפולגת לזרמים שונים? האם יתכן מצב בו הציבור מגיע לתמימות דעים, הבנה הדדית וחיבור כעם אחד ? כלום יתכן מצב בו גם החלוקה למפלגות תיעשה מתוך הבנה, כמין ביטוי לשונות באופי, ואולי ברמת השגה?
"וכדאי להטות אוזן השואל: "מדוע לא יעשה איש הפוליטיקה, חבר התנועה הסוציליסטית, כאותו פיסיקאי, שאחר שהנסיון גילה ליקויים בהאינטרפרטציא, שהיה רגיל לה בחוקי הברזל של תורתו, לא נרתע מלנער את חצנו ממנה. תחילה ניסה לתקן אותה בזהירות, ובאחרונה הוא מוכן לפוסלה, כשאין היא מסוגלת לעמוד בפני המציאות"."
"לשם כך נסקור בקצרה את התפתחות הסיאציאלסמוס משלביה הראשונים. בדרך כלל מצאנו לה שלושה תקופות: הראשונה היתה סוציאליזים הומנית, שהיתה מבוססת על פתוח המוסריות: והיתה מופנית רק אל המנצלים, השנייה,"...
"ומטרם אבוא לבקר את שיטתו זו, יש להודות, ששיטתו היא הצודקת מכל קודמיו, שהרי עדים חיים אנו להצלחתה הגדולה בכמות ואיכות, שהיתה לה בעולם מטרם שבאה בנסיון עובדתי בהמיליונים המרובים שבארץ רוסיה, שעד אז היו נמשכים אחריה, כמעט כל טובי האנושות.
שני כוחות פועלים בבריאה. האדם מבין אותם ומרגיש אותם ככח שלילי וכח חיובי. האדם מחליף מצבים, הרגשתו תפיסתו ומידת מוכנותו משתנים תדיר. לפיכך נדמה לו כי כח אחד פועל לחיוב - לגדילה להתפתחות ולמילוי – והשני, השלילי, הורס וסותר את המצב הקיים. לאמיתו של דבר, שני הכוחות מועילים, שניהם חיוביים...
התפתחות תיתכן רק על ידי שני כוחות המנוגדים זה לזה. כוח אחד מספק את החומר והשני אחראי על התפתחות החומר. אם שני הכוחות לא פועלים בתוך הנברא, הנברא לא יתפתח. הכוחות הפועלים בדרגת הדומם, בתוך האטום למשל, נמצאים באיזון, זה כנגד זה...