אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בחוקותי

פרשת בחוקותי

זכור נא מה יעץ בלק

א) עמי זכור נא, מה יעץ בלק מלך מואב, ומה ענה אותו בלעם בן בעור. אשרי חלקם של עם הזה, שאדונם מוכיח להם כך. אע"פ שאתם סרתם מן הדרך, עַמי אתם, שאיני רוצה לגמול לכם כמעשיכם.

המשך למאמר >>
ויבוא אלקים אל בלעם

יא) כשבא השמש, וכל השערים נסתמים, והלילה בא ונחשך, כמה גדודים נפתחים משלשלותיהם, והולכים ומשוטטים בעולם, וכמה ממונים עליהם שמנהיגים אותם. ויש ממונה גדול על כולם מצד השמאל. ואותו רשע בלעם, היה מצוי אצל ממונה הזה העליון מכולם בכשפיו.

המשך למאמר >>
כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל

יד) כאשר ידבר הוי"ה אלי, ע"י שליח של ס"א, הממונה. הרי גם ביום היה נמצא אצלו, שכתוב, וייקָר אלהים אל בלעם, שזה היה ביום. ומשיב, אלא ודאי, הסתכלות בנחש היתה בו, וזה נקרא ג"כ אלהים. ובאותו זמן היה מסתכל לכַוון השעה. כמ"ש, ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים.

המשך למאמר >>
אם בחוקותי תלכו

טז) אם בחוקותי תלכו. אם בחוקותי, זוהי המלכות, מקום שגזירות התורה תלויות. כמ"ש, את חוקותי תשמורו. המלכות נקראת חוק. וגזירות התורה נכללות בה. ואת משפטי תשמורו. משפט, מקום אחר עליון, ז"א, שאותה החוקה, מלכות, נאחזת בו, ומתחברים זה בזה, העליונים והתחתונים. החוקות שבמלכות במשפטים שבז"א.

המשך למאמר >>
ונתתי גשמיכם בעיתם

כ) ונתתי גשמיכם בעיתם. שכל אחד מהם יתן הכח שלו עליכם. ומי הם? אותו התיקון שעשיתם של יחוד שם הקדוש. היחוד של חוק ומשפט, ז"א ומלכות, הם ישפיעו לכם.

המשך למאמר >>
צדקה לעני [צדקה למסכנא]

כא) העני אחוז בדין. וכל מאכלו בדין, במקום שנקרא צדק, מלכות. כמ"ש, תפילה לעני כי יעטוף. תפילה זו תפילה של יד, המלכות. כשאינה בזיווג עם ז"א, היא עניה ונקראת צדק. ומי שנותן צדקה לעני, עושה למעלה את השם הקדוש שלם כראוי, שמחברה עם ז"א המשפיע לה הכל.

המשך למאמר >>
ונתתי שלום בארץ

כה) ריגזו ואל תחטאו. שאדם צריך להרגיז יצר הטוב על יצר הרע, ויפה הוא. אבל בשעה שהחשיך הלילה, ואדם שוכב על מיטתו, כמה חוקרי דין, מלאכי חבלה, מתעוררים בעולם והולכים ומשוטטים. ובני אדם צריכים להתרגז מלפני הקב"ה ולירא ממנו, כדי שלא תימצא נפשו ביניהם, וינצל מהם. ואדם צריך, שלא יוציא מלה בפיו מהם, שלא ידבר ממציאותם כלל, כדי שלא יעורר אותם אליו, ולא ימצאו עימו.

המשך למאמר >>
ונתתי משכני בתוככם

ל) ונתתי משכני בתוככם. משכני, השכינה. משכני, המַשכון שלי, השכינה, נתמשכנה בעוונותיהם של ישראל, כי הולכת עימהם בגלות. משל לאדם שהיה אוהב את חברו. אמר לו, ודאי באהבה עליונה שיש לי אליך אני רוצה לדור עמך. אמר חברו, איך אדע שתדור אצלי. הלך ולקח כל חמדת ביתו והביא אצלו, אמר, הרי מַשכוני אצלך, שלא אפרד ממך לעולם.

המשך למאמר >>
ומשה יקח את האוהל

לה) ומשה יקח את האוהל ונטה לו מחוץ למחנה. אמר משה, כיוון שישראל משקרים בהקב"ה, והחליפו הכבוד שלו בעגל, הרי המשכון שלו, השכינה, הנקראת אוהל מועד, יהיה בידי נאמן, עד שנראה אצל מי ישאר המשכון.

המשך למאמר >>
דומה דודי לצבי

לט) דומה דודי לצבי או לעופר האיילים. אשרי הם ישראל, שזכו שהמשכון הזה ממלך העליון יהיה אצלם. ואע"פ שהם בגלות, בא הקב"ה בכל ראש חודש ושבת ויום טוב, להשגיח עליהם ולהסתכל במשכון הזה, שיש אצלם, שהוא חמודו.

המשך למאמר >>
צדק בדיניו

מב) מוּסַר ה' בני אל תמאס, ואל תקוץ בתוכחתו. כמה אהובים הם ישראל לפני הקב"ה, שהקב"ה רצה להוכיחם ולהנהיגם בדרך הישר, כרחם אב על בנו. ומתוך אהבתו אליו, נמצא השרביט שלו תמיד בידו, להנהיגו בדרך הישר, שלא יסור ימין ושמאל. כמ"ש, כי את אשר יאהב ה' יוכיח, וכאב את בן יִרצה. ומי שהקב"ה אינו אוהב אותו, ושונא אותו, מעביר ממנו תוכחה, מעביר ממנו השרביט.

המשך למאמר >>
שֶׁבַע על חטאותיכם

מו) כדי לייסר אתכם, שבע על חטאותיכם. שבע, הרי אם הקב"ה היה גובה את המגיע לו, אם היה מעניש באותו משקל כפי החטא, לא היה העולם יכול לסובלו אפילו רגע אחד. כמ"ש, אם עוונות תשמר יה, ה' מי יעמוד. ואתה אומר, שבע על חטאותיכם.

המשך למאמר >>
ובפשעיכם שולחה אימְכם

נא) ובפשעיכם שולחה אימְכם. אמר הקב"ה, אתם גרמתם שאני ואתם לא נדור בארץ, הרי המטרוניתא יוצאת מן ההיכל עימכם, הרי נחרב הכל, ההיכל שלי ושלכם נחרב. כי היכל אינו ראוי למלך, אלא כשהוא נכנס בו עם המטרוניתא, המלכות.

המשך למאמר >>
אלה דברי הברית

נב) אלה דברי הברית. דברי הברית, דברי הגבורה היה צריך לומר? והללו, הקללות שבתורת כהנים נאמרו מפי הגבורה. והללו, שבמשנה תורה, מפי עצמו של משה.

המשך למאמר >>
לא מאסתים ולא געלתים לְכלֹתם

נז) לא מאסתים ולא געלתים לְכלֹתם. לא הכיתים ולא הרגתים לכלותם, היה צריך לומר. אלא, לא מאסתים ולא געלתים, כלומר, כי מי ששונא לאחר, הוא מאוס לפניו, ומגועל הוא בגיעול לפניו. אבל כאן, לא מאסתים ולא געלתים, משום שאהובת נפשי ביניהם, השכינה, שבשבילה כולם אהובים אצלי.

המשך למאמר >>
בן יכבד אב

ס) בן יכבד אב ועבד אדוניו. בן יכבד אב, כמ"ש, כבד את אביך ואת אמך, יכבד במאכל ובמשתה ובכל. זהו שמחויב בחייו. אחר שמת, אם תאמר שפטור מכיבוד, אינו כן, כי אע"פ שמת, הוא עוד מחויב בכבודו יותר, שכתוב, כבד את אביך, גם לאחר מותו. ואם אותו הבן הולך בדרך מעֲקָשים, ודאי שמבזה את אביו, ודאי שעושה לו בזיון.

המשך למאמר >>
חזרה לראש הדף
Site location tree