אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת משפטים, חלק ב'

פרשת משפטים, חלק ב'

אותיות תכ"ב – תקפ"א
משגיח מן החלונות

תכב) אמר רבי שמעון למשה, עכ"ז שאתה אינך יכול להסתכל בבני העוה"ב בעיניים ולא במלאכים, כש"כ בהקב"ה ושכינתו, אבל בעין השכל של ליבך אתה רואה הכול, בבני עוה"ב ובמלאכים ובהקב"ה ושכינתו המסבבים אותך. ומשום זה שלמה, שכתוב בו, ויחכם מכל האדם, אמר, וליבי ראה הרבה חכמה. בעיני השכל.

המשך למאמר >>
לא תהיה אחרי רבים לרעות

תכט) לא תהיה אחרי רבים לרעות, ולא תענה על ריב, לנטות אחרי רבים להטות. אחרי רבים להטות, אין רבים פחות מג'. ואם אין ב"ד של ג', אין להטות אחרי דינו.

המשך למאמר >>
מדבר שקר תרחק

תלו) מדבר שקר תרחק, ונקי וצדיק אל תהרוג. מצווה להשוות את בעלי הדינים ולהתרחק מדבר שקר, שלא יאמרו, משוא פנים יש בדבר. כי הקב"ה, כתוב בו, אשר לא יישא פנים, ולא ייקח שוחד, בסופי תיבות נמצא אחד. דיין הזה צריך להיות כמו האחד, שהוא הויה אחד, שלא ייקח שוחד, שהוא יהיה בצורתו.

המשך למאמר >>
סדר דינים בהלכות נזיקין

תמה) קום משה, לסדר דינים בהלכות נזיקין בסדר של הויה. שהוא כמ"ש, רכב אלוקים ריבותיים אלפי שִנאָן, שהם שור נשר אריה אדם. כי מצד ימין, ששם הויה, כך בסדר ד' החיות, אדם אריה נשר שור. אשר שור, גבורה, לאחרונה.

המשך למאמר >>
רשומים בסימנים של הקב"ה ושכינתו [רשימין בסימנין דקב"ה ושכינתיה]

תנו) וכל הרשומים בסימנים של הקב"ה ושכינתו, שבימות החול הם אות תפילין ואות מילה. ובשבת רשומים בזכור ושמור. ורשומים בתושב"כ, שניתנה מימין, ובתשבע"פ, שניתנה משמאל.

המשך למאמר >>
רוח שעולה ויורד בכל לילה [רוחא - דסליק ונחית בכל ליליא]

תסה) אמר משה לאליהו. אליהו, גם סתם בן אדם, המברך ומקדש ומייחד המטרוניתא, כמה מחנות של המטרוניתא עולים עימו, ומחנות של המלך יורדים עליו.

המשך למאמר >>
שני משׁיחים [ב' משיחין]

תעה) בע' קולות האיילה, השכינה, מכניסה ראשה בין ברכיה. ראשה, זה צדיק יסוד עולם. בין ברכיה, נו"ה, ונשבע לה בצדיק, לגאול את בניה בבוקר, שהוא אריה, חסד.

המשך למאמר >>
על המעשר

תצג) המצווה שלאחר זו, להביא ביכורים. ואחריה, להתוודות על הביכורים. ואחריה, להתוודות על המעשׂר. ובעלי המשנה שואלים להבין על המעשר, אם יהיה עשׂורו לפני לקיטתו, משעת חָנְטָה יתעשׂר, או אחר לקיטתו עשׂורו.

המשך למאמר >>
ואנשי קודש תהיון לי

תק) אשרי ישראל, שהקב"ה רצה לכבד אותם יותר משאר בני העולם. בתחילה אמר להם, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים. לא הוסרה מהם אהבה רבה, עד שקרא אותם, גוי קדוש.

המשך למאמר >>
דינו לבקר משפט

תקיז) למה ראה הקב"ה לתת הדינים לישראל, פרשת משפטים, אחר עשרת הדיברות? מצד הגבורה ניתנה התורה לישראל. משום זה צריכים לתת שלום ביניהם ע"י דינים ומשפטים, כדי שהתורה תהיה שמירה מכל צדדיה.

המשך למאמר >>
חדרי המשכן [אידרא דמשכנא]

תקכ) הראש של המלך ניתקן בחו"ג.

המשך למאמר >>
ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו

תקמא) ובכל אשר אמרתי אליכם תישָמרו. שהרביתי לכם על דבר עבודתי, תישמרו, שלא יגיע לכם שום דבר רע. תישמרו, משמירה ונטירה שלי בלבד.

המשך למאמר >>
כל איש ישראל שנימול צריך להיראות [כל בר ישראל דאתגזר בעי לאתחזאה]

תקמד) מי שאינו שומר את חג המצות, כמי שאינו שומר אמונת הקב"ה, משום שבו אחוז שמו הקדוש העליון. כתוב, שלוש פעמים בשנה ייראה, משום שבהם תלויה האמונה, שהוא ג' קווים, שהמלכות, שנקראת אמונה, נבנית מהם.

המשך למאמר >>
הקב"ה נקרא אדנ"י

תקמט) אדני, שבמילואו, אלף דלת נון יוד, נקרא הקב"ה, ז"א, ולא הויה. ושנקרא כמו שנכתב, אדני. והוא מראות אלוקים, המלכות. מראות כתוב לשון רבים, שכולל ג"כ שלמות הכול, יוד הא ואו הא, שהוא ז"א. מראות, האם לשם הויה או לשם אדני?

המשך למאמר >>
נשיקין

תקנא) הנה אנוכי שולח מלאך. אמרה כנ"י, השכינה, יישָקני מנשיקות פיהו. יאהבני, היה צריך לומר, ולא יישקני. אלא נשיקות הוא התדבקות רוח ברוח, שמשום זה נשיקה היא בפה, כי הפה המוצָא והמקור של הרוח. וע"כ הנשיקין הן בפה באהבה, ודבקים רוח ברוח, שאינם מתפרדים זה מזה.

המשך למאמר >>
הנה אנוכי שולח מלאך

תקנז) הנה אנוכי שולח מלאך לפניך . ונמצאו ישראל שהם פנימיות ודבקים בה', נמסרים תחת המלאך, שהוא חיצוניות. אמר משה, הרי קיבלתי ביטחון ממך, שלא תיפרד ממנו, שבזכות מצוות ביכורים לא תתערב חיצוניות בפנימיות .

המשך למאמר >>
לא תבשל גדי בחלב אימו

תקסב) לא תבשל גדי בחלב אימו. גדי מס"א, שלא יינק מהשכינה. בחלב האם היה צריך לומר, מהו אימו? כנ"י, המלכות, היא אינה אימו של צד הטומאה, כי כנ"י אמא הקדושה, בחלקם של ישראל התאחדה, שכתוב, כי חלֶק ה' עמו.

המשך למאמר >>
ואל משה אמר עלה אל ה'

תקעב) ואל משה אמר. השכינה אמרה. עלה אל ה', כמ"ש, ומשה עלה אל האלוקים. כדי להקים עימהם ברית, משום שנפרעו, מה שלא יצאו ממצרים, שאז נימולו ולא נפרעו, וכאן כבר נפרעו ונכנסו באות ברית, שכתוב, שׁם שׂם לו חוק ומשפט, שפירושו מילה ופריעה, ושם ניסהו באות הקדוש שהתגלה בהם.

המשך למאמר >>
ואל אצילי בני ישראל

תקפ) ואל אצילי בני ישראל. זהו נדב ואביהוא. לא שלח ידו, שהעלה אותם לדין לאחר זמן, ולא נענשו כאן. זהו לשבחם שכתוב, ויאכלו וישתו, שזנו עיניהם מאור הזה.

המשך למאמר >>
חזרה לראש הדף
Site location tree