Left Sidebar Content

משמעות החיים | ארכיון מאמרים על משמעות החיים

לא מהעולם הזה

מתוך סדרת מאמרים בשבועון "סקופ"

מאות בשנים משתוקקת האנושות לגלות את מה שמעבר- תרבויות, ישויות ויצורים מעולם אחר. המדע בעזרתו הנלהבת של הדמיון ההוליוודי הולידו השערות לקיומם של חייזרים, חלליות ומה לא. אך האם באמת יש משהו שנסתר מעיננו? חכמת הקבלה מסבירה

שתי המעצמות השקיעו, במהלך המאה הקודמת, סכומי עתק לצורך מחקרים, שנועדו לבחון אפשרות של קיום אינטליגנציות נוספות מחוץ לכדור הארץ. השאלה הזו מעסיקה במשך שנים מדענים, אסטרונומים, סופרים, ובעיקר תסריטאים שכתבו עשרות סרטים על חיזרים הנוחתים מכוכב אחר, עושים שלום או נלחמים בבני האדם. הם הסתמכו בעיקר על הדמיון, אך כדי שלדמיון תהיה קרקע מוצקה יותר להישען עליה, הם גם שוחחו עם אנשים שטענו שחיזרים חטפו אותם וביצעו בהם ניסויים שונים. היו גם עדי ראייה, שהיו מוכנים להישבע שראו עב"ם אחד או שניים, חלליות שהגיעו מהחלל החיצון. מאוחר יותר נאספו עדויות של חקלאים, שהציגו תמונות של שדות חיטה שנעלמו בן לילה, ובמקומם נותרו טביעות שיבולים חרוכות, כעדות יחידה למה שהתחולל במקום.

נכון להיום, אין שום הוכחה מדעית נחרצת לקיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ. מדענים מתייחסים בספק רב לכל העדויות שנאספו, מכל רחבי העולם. כיום יש אולי כמה מאות אלפי עדויות, אך אף לא הוכחה אחת. אחד הסיפורים, שרק מגרה את הדמיון בכל הנוגע לתיאוריית החיזרים, מתייחס לאירוע, שאירע או לא אירע, לפני כמה עשורים, במאה הקודמת. טייסים של חיל האוויר האמריקאני הבחינו בעצם לא מזוהה, החג באוויר מעל אחת המדינות. הם הוזנקו לעברו, וטענו כי הבחינו בחללית הסובבת סביב צירה. לטענתם, החללית המשיכה במעופה מרחק רב של קילומטרים עד שהתרסקה על רכס הרים. אותה אגדה מספרת, כי אנשי מדע שהגיעו למקום, אספו משם שתי גופות של חיזרים, שהיו לכודות בתוך החללית המרוסקת. מאוחר יותר הופץ סרט וידאו שנוי במחלוקת, בו נראה, כביכול, תיעוד של ניתוח שעברו הגופות במעבדות של צבא ארה"ב. לכל הסיפור הזה מעולם לא נמצא כיסוי, כמו גם לכל הסיפורים האחרים הנוגעים לקיומם של חיים אחרים מחוץ לכדור הארץ.

למרות זאת, השאלה הנוגעת לקיום חיים מחוץ לכדור הארץ עדיין מעסיקה רבים, אף כי הממשל האמריקאי החליט בשנים האחרונות לקצץ באופן משמעותי את התקציב שיועד למחקר בתחום הזה, אולי משום שהגיעו למסקנה כי מדובר בבזבוז משווע של כספי הציבור. מנגד, מי שדווקא עושה מהסיפורים הללו רווח לא רע, הם אנשי הוליווד, אשר סיפור חדש על עב"מים מניע אותם למכור להמונים עוד אשליה שהנה, עוד מעט, תנחת עלינו חללית ממאדים.

הנושא הזה מרתק אותנו, משום שהוא מצוי על גבול הנסתר, וכל הנסתר מאתנו גורם לנו לפתח סקרנות, כמעט חסרת שליטה. דודו טופז, אמן הרייטינג של הטלוויזיה, הצליח לשבור שיאי רייטינג, כאשר הבטיח כי ינסה לגרום, בתכנית שלו, למפגש עם עב"מים. היום זה נשמע מוזר, אבל לפני כמה שנים הוא הצליח לרתק מדינה שלמה לטלוויזיה עם ההבטחה הזו.

חכמת הקבלה מייחסת חשיבות רבה לכך שהאדם חוקר את העולם הסובב אותו. המחקר נובע מתוך רצון שהכוח העליון טבע בנבראים, והם מצייתים לרצון זה. בפועל, זו לא המטרה. זו גם הסיבה שיחסה של הקבלה לבני האדם שונה מהיחס של תורות אחרות. מבחינתה של חכמת הקבלה, שאלת קיומם של חוצנים אינה קיימת, משום שבני האדם הם האינטליגנציה הגבוהה ביותר הקיימת עלי אדמות. רק לבני האדם ישנה היכולת לתקשר עם עולמות רוחניים, בזמן שהם מצויים כאן, במציאות העולם הזה, ויחד עם זאת להתחבר למקור האור העליון, שממנו יצאנו. ההתחברות הזו, המכונה על פי הקבלה גמר התיקון, היא ההוכחה לכך שאין טעם לחפש אחר חוצנים או עב"מים ברחבי היקום. ההוכחה הזו מתועדת בעשרות, ואולי אף מאות, כתבים שהותירו אחריהם מקובלים, שהגיעו לדרגה הרוחנית הזו, והביאו מסרים החיוניים להתפתחותה של האנושות כולה.

כל היקום הסובב סביבנו נברא למעננו בלבד. כל הכוכבים, הצמחים ובעלי החיים, הכל נברא על מנת שנסתייע בהם, ונתקדם לגמר התיקון. אנו נתונים בתוך הגוף הפיזי שלנו, משום שזהו המצב הרוחני הנחות ביותר שאנו יכולים להימצא בו, וממנו אנו יכולים לנוע קדימה, מבחינה רוחנית. דומה הדבר לחץ מקשת - ככל שימתחו אותנו לאחור, כך התנופה שלנו קדימה תהיה גדולה יותר. המצב הפיזי בו אנו מצויים היום, הוא המתיחה שלנו לאחור, ואנו צריכים להסתייע בו על מנת לזנק קדימה לעבר מטרת הבריאה. אנשים רבים כבר מבינים כי העולם נע בגלל סיבה ומסובב, לכן חייבת להיות סיבתיות לקיום היקום, והסיבה היחידה היא אנחנו. יצאנו ממקור עליון לפני כמה אלפי שנים, בתהליך רוחני שפרטיו גלויים למעיין בספר הזוהר, ירדנו בהדרגה מהעולם הרוחני העליון ביותר, עד העולם הגשמי הנמוך ביותר. אנו מצויים כאן, כדי לחזור לאותו מקור, וזו חייבת להיות חזרה הכרתית ומודעת. לא תיתכן חזרה של אדם אל אותו מקור עליון, מתוך חוסר הכרה או מתוך מוות. אין טעם לחכות למוות כדי להיגאל מייסורים, או לקוות שכאשר נמות, נפגוש את הבורא פנים אל פנים.

הדרך היחידה לפגוש את הכוח העליון, היא ללמוד את הדרך אליו בעודנו בחיים. רק לנו ניתנה היכולת לעשות זאת, ורק עבורנו נבראו השמיים והארץ וכל מה שהם מכילים. אין שום טעם לחפש בכוכבים חוצנים או חיזרים, משום שהם פשוט לא קיימים. אם נפתח בחיפוש פנימי מתמיד אחר הכוח העליון שבתוכנו, אם נחפש את הדרך אליו, נוכל לחסוך לעצמנו, ולאנושות כולה, הרבה סבל מיותר שעתיד להתרגש עלינו אם לא נפעל בהקדם. נוכל לסכם, כי עב"מים וחיזרים הם נושאים מרתקים למסכי הקולנוע, אבל בחיים האישיים והאינטימיים שלנו עלינו לדעת שאנו חלק בלתי נפרד ממטרת בריאה כוללת, ואנו היחידים המסוגלים להניע את התהליך האישי-רוחני שלנו קדימה. אם נגלה נכונות לעשות זאת, נוכל לדלג על פני מכשולים רבים מאוד בחיים. אם נוותר על כך, ונעדיף להתמכר לאשליות שהעולם הזה מלא בהם, נחמיץ את המטרה.

ועכשיו, יש לנו הזדמנות לעשות את כל זה. זה פשוט מאוד להתחיל בכך. בעצם קריאת המאמר הזה אתם הופכים שותפים למשימה העולמית האדירה, שאין לנו היכולת להעריך את חשיבותה האמיתית. מבחינה אישית, אתם מקדמים את עצמכם, קידום רוחני, לעבר המטרה אשר לשמה באתם לעולם, וקצב ההתקדמות תלוי בכם. תוכלו להמתין להתעוררות הבאה, או לחפש חומר קבלי רלוונטי כבר עכשיו. החיפוש הזה הוא חלק בלתי נפרד מאותה משימה, אליה חייב להיות לכם רצון פנימי, שיבקש לקבל מילוי, ורצון זה מקורו בכם בלבד. אם תגלו נכונות, הוא יתעורר מלמעלה, ויעניק לכם את הניצוץ הראשוני שיגרום להתחלת המסע עבורכם.

האם קיימות אינטליגנציות נוספות ביקום, מלבד בני האדם?

על מנת לתת תשובה לשאלה זו, אנחנו חייבים לחזור למקור, ליסוד שממנו יצא הנברא והתפתח, דרך ארבעת שלבי התפתחותו, הנקראים בקבלה "ד' בחינות דאור ישר". הכוח העליון ברא את הנברא עם תכונה יחידה של השתוקקות לכוח עליון. זה שאנחנו לא מרגישים את הכוח העליון ולא רואים אותו, גורם לנו לרצות דברים אחרים, למרות שלבסוף תמיד נגיע למסקנה, שמקור כל הרצונות שלנו הוא ברצון הבסיסי לקבל את התענוג ישירות מהכוח העליון. כל עוד אנחנו לא מקבלים את התענוג ישירות מהכוח העליון, אנו חשים ייסורים. ייסורים הם, בעצם, חוסר הרגשת הכוח העליון. הדבר נכון לגבי כל היצורים, במידה גדולה או פחותה יותר, בהתאם לרצון לקבל שיש להם, שהוא ישותו של הנברא.

השכל שלנו מצוי ליד הרצון לקבל, והוא ממוקם שם כדי לסייע לרצון להשיג את מבוקשו. הרצון לקבל נברא בדרגות. מדרגת הרצון להרגיש את הכוח העליון, בצורה הפחותה ביותר, נקראת "דומם", והצורה הגבוהה ביותר נקראת "מדבר". הדרגות הללו, שאנו מדברים עליהן, עדיין לא שייכות למושגים של העולם הזה. מהכוח העליון נולד הרצון לקבל. הרצון התפתח, שלב אחרי שלב, והחל להשתפר. נבראו ממנו העולמות הרוחניים, והוא החל "לרדת", להתמעט בתכונות שלו ובכוח שלו, עד שירד לדרגה הגרועה ביותר, הנמוכה ביותר, שנקראת "העולם הזה". ההבדל בין העולם העליון לעולם הזה, הוא בכך שבעולם העליון הרצון ליהנות מרגיש ממה הוא רוצה ליהנות, ומשתוקק לכך, ואילו הרצון לקבל שנמצא בעולם הזה, לא מרגיש ממה הוא צריך ליהנות, ולא יודע מהו מקור ההנאה והתענוג.

האם יתכנו חיים מחוץ לכדור הארץ? על חייזרים

הרצון לקבל, שמתפתח בתחילה בארבע דרגות דאור ישר, התפתח מהרצון לקבל, הקטן ביותר, שברא הכוח העליון, וכאשר קיבל את התענוג הקטן, התפתח הרצון מדרגת "דומם" עד דרגת "מדבר". כאשר הגיע לדרגה זו, החלה התפתחות הפוכה שלו, התמעטות, מדרגת "מדבר" לדרגת "דומם". במילים אחרות, כל דרגה מדרגות דומם, צומח, חי ומדבר, נקראת "עולם", והדרגה האחרונה, שהיא דרגת דומם, נחלקת לחמש דרגות, שהאחרונה בהן היא דרגת "העולם הזה", והעולם הזה נחלק גם הוא לחמישה חלקים, ובו הכל מתפתח לפי אותם שלבים, מדומם ועד מדבר. לא מדובר פה על תורת האבולוציה של דארווין, משום שיש כאן חוקיות רוחנית, לפיה הכל בא מהדומם ומשם הכל מתפתח. בהתפתחות הזו יש חוק, הקובע שכל מדרגה תחתונה שווה רק לנקודה ההתחלתית של הנקודה העליונה יותר. מכאן נובע שערך כל הדומם שביקום, כולל גלקסיות, כוכבים, ירח ושמש, שווים רק ליסוד אחד של צומח. הצומח כולו, שהיה, הווה ויהיה בכל הזמנים, שווה רק לשורש אחד של החי. כל החי, מהחיידק הקטן ביותר ועד הפיל הגדול ביותר, והחיות שהיו, שישנן ושעוד יהיו בכל הזמנים, שווים רק ליסוד אחד של המדבר, וכל המצוי בדרגת המדבר בעולם שלנו, בכל הזמנים, שווה לא יותר מיסוד אחד בנקודה הרוחנית שבלב, שממנה מתחיל עולם אחר לגמרי. מכאן אנו לומדים, שהפירמידה של הדומם, צומח, חי ומדבר, בנויה כך שכל מדרגה תחתונה שווה לגרגיר של המדרגה העליונה ממנה. זו פירמידה אמיתית של יחסים איכותיים בין מרכיבי הבריאה.

ההסבר הזה עונה גם לשאלה - אם אין חיים אחרים ביקום, מדוע יש צורך בכל כך הרבה גלקסיות, וכוכבי לכת, וגרמי שמיים? היחס הכמותי משתווה, בסופו של דבר, ליחס שעליו דיברנו במבנה הפירמידה של המדרגות הללו, אבל היחס הוא איכותי ולא כמותי, משום שהיכן שנגמרת מדרגה תחתונה, היא הופכת לסיבה ליצירת מדרגה עליונה יותר. מצב הפוך לא יכול להיות, משום שדומם לא יכול להפוך להיות צומח, וצומח לא יכול להפוך להיות חי, וחי לא יכול להפוך למדבר. כל אחד ממלא את תפקידו בכך שהוא מאפשר למדרגה העליונה יותר להתחיל להתפתח. כך גם בפנימיות האדם - האדם שנולד ברוחניות, יש לו נקודה שבלב שנקראת "דומם דקדושה", ממנה מתפתחות הדרגות צומח, חי ומדבר דקדושה.

מהכוח עליון יצאו, בעולם הרוחני, ארבע דרגות: דומם, צומח, חי ומדבר. המדבר התפתח ורצה להידמות לכוח העליון, וכדי להידמות לו הוא היה צריך לרדת לדרגה הפוכה מדרגת הכוח העליון. לכן התמעט המדבר לכדי חי, צומח ודומם, ובדומם נגמרות הדרגות הרוחניות, ומתחילה ירידה לעולם הזה שבו, בדרגה האחרונה, מתחילה התפתחות חזרה, מלמטה למעלה, בכל השלבים, עד לאלוקות.

האם גם אבנים צריכות להיות שותפות לתהליך החזרה לכוח עליון?

אבנים לא יכולות לחזור לכוח עליון, אך ברגע שדרגת ה"אדם" מתפתחת, בכך כל הבריאה כולה מגיעה לדרגה בה היא קשורה לכוח העליון ומתמלאת בו.

לא ייתכנו חיים מחוץ לכדור הארץ

על פי חכמת הקבלה לא ייתכן קיום של אינטליגנציות אחרות, מפני שאנחנו, המשיגים את העולמות העליונים, יודעים שהדרך להשגת העולם העליון קיימת בנו, ולא צריך לחפש אותה ביקום. היא צריכה להיוולד מאתנו. אנו בעצמנו מורכבים מגוף שהוא "בהמה", וממודעות של מדבר, שהיא המהות הפנימית האנושית שלנו. אחריה מתגלה הנקודה שבלב, וזו התחלת העבודה הרוחנית, עד להגעה לשורש הרוחני של האדם הראשון. אלו שהשיגו את השורש הזה בתוכם, מגיעים להשגה של העולמות העליונים, ורואים את הצורה הנעלה ביותר של כל מה שהכוח העליון ברא, ועל כן אין טעם לחפש בכוכבים אחרים את מה שהכוח העליון לא ברא. לא יכולה להיות התפתחות יצורים אנושיים הקרובים לכוח עליון יותר מאתנו.

ומה באשר לעדויות של אנשים המשוכנעים שנחטפו על ידי חוצנים?

הכל נובע מהדמיון המפותח ותו לא.

ישנן תיאוריות שלפיהן הבורא הוא, בסך הכל, אינטליגנציה גבוהה מאתנו אנו יכולים להשיג את המונח "בורא" רק במגבלה של חמשת החושים שלנו, לא מעבר לכך. אילו היו לנו תכונות נוספות, ייתכן שהיינו תופסים את מהותו של הבורא בצורה אחרת. כיום אנחנו חשים את הבורא כפי שהוא רוצה שנחוש אותו. כך הוא ברא אותנו, ומה הוא באמת, אנחנו לא יכולים לומר, אלא רק מה שמתגלה בחושינו לפי החוק "ממעשיך הכרנוך" - לפי האופן שבו הבורא מתגלה במעשיו כלפי האדם , כך אנו מרגישים אותו וחושבים עליו.

האם היה מיותר להגיע לירח?

בהחלט לא. אדם צריך לחקור את היקום בו הוא חי. הדרישה לכך ניטעה בנו על ידי הכוח העליון, ואנו צריכים לממש אותה. אך אל לנו להפוך זאת לאיזה פסל שיש להשתחוות לו. המחקר אמנם יסייע לנו לדעת יותר, אך לא יגרום לנו להיות מאושרים יותר. עקב החקירות האלו של היקום הקרוב והרחוק, עלה בידינו להיווכח שאנו היצורים היחידים בו.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content