Left Sidebar Content

משמעות החיים

החומר והצורה

שתי דרכים להתקדם רוחנית: האחת מלובשת בחומר ולכן בטוחה ואילו השנייה מופשטת מהחומר ולכן מועדת לטעויות. בעל הסולם מקצר את תהליך התיקון

"כל העולמות, העליונים והתחתונים, נמצאים בפנימיות האדם, וכל המציאות נבראה רק בשבילו", ספר הזוהר.

חוכמת הקבלה היא מדע שחוקר את כל המציאות. היא מגלה לנו שהחומר היחיד שקיים במציאות הוא בעצם אנחנו - הרצון שלנו. וכל התכלית שלנו בבריאה היא ללמוד לרכוש את הצורות הנכונות על הרצון שלנו, שיביאו אותנו לנצחיות ושלמות, ולמעמד השווה למעמד הבורא.

אין דבר במציאות שמסביבנו, שאי אפשר להבחין בו בחומר ובצורה. לדוגמה, שולחן. יש לו חומר, נניח עץ, ויש לו צורה, "שולחן". החומר, כלומר העץ, נושא את הצורה, שהיא צורת שולחן. כך גם המילה "שקרן". יש לה חומר, שהוא האדם, וצורה, שהיא השקר. כך שהחומר, האדם, נושא את הצורה, שהיא השקר. כך בכל דבר ודבר.

להבין את השכל של הבורא

הבורא ברא אותנו עם רצון ליהנות, שנקרא בחכמת הקבלה "רצון לקבל הנאה ותענוג", או בקיצור "רצון לקבל". הרצון הוא רצון בלבד. את הצורות ממה בדיוק ליהנות, מה להרגיש כתענוג, ומה להרגיש כחוסר תענוג, ואפילו כייסורים, צריך ללמד את הרצון. כלומר צריך לתת לרצון צורות. הצורות נבנות בתוך הרצון רק על ידי האור, ואותן הרצון מרגיש כתענוג או כייסורים.

מה קובע אם נרגיש את הצורות כתענוג או כייסורים? האור בא מהבורא, וכל מה שיש בו
אנחנו רוצים ומורגש בנו כתענוג. כל מה שאין בבורא, אנו דוחים ומורגש בנו כייסורים.

הרצון עצמו הוא גולמי, רצון בעלמא, ונקרא גם "נקודה". הבורא שולח לרצון שלנו את הצורות שלו ורוצה שבצורות האלה אנחנו נגלה אותו. שדרך כל אותן צורות, נתקשר אליו, נבין אותו, ונעלה להיות במצב זהה לשלו. כלומר הבורא רוצה שנעתיק על עצמנו את כל הצורות שהוא שולח לנו, ודרכן נתחכם, וכך תעבור אלינו כל חוכמת הבורא.

בעל הסולם מסביר במאמר "שכל הפועל", שמתוך הצורות האלה אנחנו לומדים את השכל שמפעיל אותנו, שהוא "שכל הבורא". מתוך שאנחנו לומדים את כל פעולות הבורא עלינו, מתוך שאנחנו רוצים להידמות לכל פעולה ופעולה שלו, אנחנו עולים דרגה, ונעשים כמוהו.

מכאן אנחנו מבינים, שהרצון לקבל לא נברא כדי למלא את עצמו, אלא כדי לקבל על עצמו את צורות הבורא ולראות במילוי ובצורות שמקבל, רק אמצעים להגיע לדבקות, להשתוות הצורה למחשבת הבורא.

פרח

צורה מלובשת בחומר - מדע. צורה מפושטת מהחומר - פילוסופיה

ככלל, המדע שחוקר את המציאות, מתחלק לשני חלקים: חקירת החומר וחקירת הצורה. החלק של המדע ששייך לחקירת החומר חוקר את התכונות של החומר שיש במציאות, כולל גם את החומר הטהור, חסר הצורה, וגם את החומר שיש לו צורה.

לחלק הזה של המדע יש בסיס ניסיוני המבוסס על נתונים, הוכחות והיקשים, שבהם הוא רואה בסיס מהימן להסקת מסקנות אמיתיות.

האדם בנוי בצורה שהוא מרגיש, לומד, חוקר ומבקר את החומר, ואת כל התופעות שבחומר. הוא יכול לחזור עליהן ולמסור עליהן מידע לאדם אחר, שיעבור על אותן הפעולות וירגיש את אותן התוצאות. ומשום שיש לנו סיפוק גמור בנסיבות, בתוצאות ובסיכומים, מדע החומר נחשב בעינינו מדע מדויק, שאנחנו סומכים עליו בוודאות.

חלקו השני של המדע דן רק בצורות מופשטות מן החומר, שאין להן שום מגע עימו. במלים אחרות, הצורות "אמת" ו"שקר" מופרדות מן החומר, כלומר, מבני האדם, שבהם מלובשות אותן צורות. בחלק הזה של המדע מדברים רק על החשיבות או חוסר החשיבות של הצורות האלה בצורתן הטהורה, כשאינן מלובשות בחומר כלשהו.

אם אנחנו לומדים את החומר, לבטח שלא נטעה כי החומר הוא החומר שלנו. וגם אם לומדים את הצורות המלובשות בחומר, הרי הן קשורות לחומר שמקבל אותן. ולכן אפשר ללמוד עליהן בוודאות, ולהגיע למצב שבו לא טועים.

אבל לא כך קורה בלימוד הצורה המופשטת מהחומר. כי הצורה המופשטת אינה קיימת במציאות בפני עצמה. ולכן כשלומדים עליה עלולה להיות טעות מצד האדם בחקירה ובתוצאות.

מפני שהצורות שהחומר מקבל נלמדות אך ורק ביחס לחומר. ואם לאחר מכן, מבדילים צורה מחומר, זה נעשה רק בדמיון. כי במציאות הגשמית ובמציאות הרוחנית לא קיימת צורה מופשטת מהחומר, דוגמת "אמת", "שקרן", "שולחן". לא קיימת שום תופעה במחשבה, במעשה ובחפץ, שהיא "כוח ללא לבוש". את התופעות האלה אנחנו לא רואים ולא חוקרים בצורה ממשית, שניתנת להרגשה ולמדידה. אלא רק בדמיון אנחנו מבדילים את צורת השולחן מהשולחן, וצורת השקרן או צורת האמת, מהאדם. ואז יוצא שעוסקים בפילוסופיה. בדבר שאינו קיים במציאות בפני עצמו.

על חקירות כאלה אסור לסמוך, כי מדובר בתופעות שאינן קיימות במציאות, אלא רק בדמיון של האדם. לכן בצורות מופשטות מהחומר, לעולם אי אפשר להגיע לחקירת אמת ודאית. ואם האדם פורץ את הגֶדֶר הזה בחיים, ויוצא מחֵקֶר הצורה המלובשת בחומר, לחֵקֶר צורה המופשטת, המנותקת מהחומר - אז הוא עלול לטעות לחלוטין בדרכו הרוחנית, ובכך להאריך את תהליך התיקון שלו.

אבל ככל שאדם נצמד לחקירת הצורות המלובשות בחומר, ההיצמדות הזאת עוזרת לו לדרוש את האמת. היינו, לדרוש מהבורא שהרוחניות תתלבש בתוך חומר הרצון לקבל שלו. מכאן, שדרישת המקובלים להיצמד לחקירת הצורה שבחומר, היא אזהרה מעשית. והיא מסייעת לאדם לראות את השוואת הצורה שלו לבורא כדבר הכרחי, שאליו הוא צריך להגיע. כי צורת הבורא שאותה עלינו להשיג, היא צורה מלובשת בחומר.

עלה

הצורה הקצרה והצמודה ביותר למטרת החיים

בעל הסולם כותב במאמר "אין עוד מלבדו", שכל עבודת האדם היא רק להיקשר לייחודיות של הבורא, ככוח היחיד שפועל במציאות ושמפעיל אותו בכל מיני צורות שעוברות עליו. אמנם הצורות שעוברות על האדם יכולות להיות מורגשות בחומר שלו כחיוביות או כשליליות, אבל כל עוד הוא קשור בצורות האלה לחומר, ולא לצורה המופשטת, אז הוא תמיד ידרוש בסופו של דבר, שהחומר שלו יקבל את אותה הצורה כמו הצורה של הבורא.

יוצא אם כן שתנאי החקירה בחומר ובצורה שבחומר, מחזיק את האדם בצורה הקצרה והצמודה ביותר למטרת החיים. כי אז בכל הצורות שעוברות עליו, האדם מגלה את הפועל היחיד. למרות שנראה לו שמסביבו ישנם כוחות רבים ושְליטות שונות, הוא מגלה שהכול הוא שליטה אחת. הכול הוא כוח שולט אחד, שמביא את מגוון הצורות שלו להתלבשות בחומר של האדם.

אדם שנצמד רק למשימת גילוי הבורא בכל מה שקורה לו, ובכל מה שקורה בסביבתו, אינו בורח מהצורות המלובשות בחומר לצורות המופשטות, ואינו חושב שיש שליטה נוספת, של עצמו, אלא הוא משייך הכול לבורא, כמי שמביא לו את כל הצורות על החומר שלו.


מבוסס על מאמר "החומר והצורה בחכמת הקבלה", מאת בעל הסולם

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content