Left Sidebar Content

משמעות החיים

התפילה היהודית

"הלוואי, הלוואי שמחר אקבל את המתנה שרציתי", כבר מגיל קטן ילדים פונים באופן טבעי לאיזשהו כוח גדול. כוח החיים, הטבע, השמיים, הגורל, משהו עליון. ובכלל, החיים הם דבר לא ידוע, ולכן תמיד חיפשו בני האדם: למי אפשר לפנות? עם הזמן התפתחו תרבויות ודתות, אמונות שונות, פולחנים ומסורות. גם ביהדות יש תפילות לא-לוהים, אך מסתבר שלפי ההגדרה המקורית, מושג התפילה ביהדות מדבר על משהו אחר לחלוטין מזה שנצרב בתודעה האנושית הכללית. מהו ייחודה של התפילה היהודית? למה נהוג לערוך אותה שלוש פעמים ביום? ומהו הסוד לתפילות שאכן נענות?

קודם כול, הגדרה. א-לוהים הוא הכוח הכללי שפועל במערכת הטבע, א-לֹהים בגימטרייה הטבע (86). מאיפה אנו יודעים שיש בכלל כזה כוח? לפני 6000 שנה כמעט, אחד מחוקרי הטבע ששמו היה "אדם" גילה את הכוח הזה, ואת החוקיות שבה הוא פועל עלינו. לפניו חיו רבים, אך "אדם הראשון היה הראשון, למקבלים סדר של ידיעות מספיקות להבין ולהצליח ולנצל עד לקצה, מכל מה שראה והשיג בעיניו" ("בעל הסולם" - הרב יהודה אשלג, מאמר "תורת הקבלה ומהותה"). את גילוייו הוא מסר לתלמידיו, והם המשיכו להתקדם בגילוי הא-לוהות. עשרים דורות אחר כך בא אברהם אבינו, והחל להפיץ את הידע הזה ברבים. כך נוצרה בסופו של דבר היהדות, שכולה נובעת מגילוי הכוח העליון והכרת המערכת הכללית שעל ידה הוא מפתח אותנו כנבראים.

בתוך המערכת הזו כולנו רכיבים, והתפקוד שלנו יכול להיות אקטיבי או פסיבי, חיובי או שלילי, בכל מיני מידות ואופנים. תפקידו של האדם בעולם הוא לעשות מעצמו רכיב חיובי במערכת הכללית, וגם לסייע כמה שיותר לאחרים להיות כאלה. בהתאם לכך, "להתפלל" פירושו לדון את עצמך - לבדוק עד כמה אתה משתווה לתכנית ההתפתחות שמוגדרת במערכת, ולבקש להבין איך תוכל להשתלב בה נכון. השתלבות נכונה במערכת מזרימה אלינו כל טוב, וגם גורמת "הנאה", "נחת רוח" לכוח הכללי שפועל במערכת הזו, לא-לוהים. כך נהוג לומר בלשון בני אדם, כדי להדגיש מהי עבודתנו הנכונה כנבראים.

במהלך החיים מתעוררים בנו כל מיני רצונות, ועלינו למצוא את הדרך להשתמש בהם בצורה מתוקנת, כלומר באופן שייטיב עם הזולת. המערכת הכללית יכולה לכוון אותנו לידי כך, אם נדע איך לפנות אליה. תהליך התיקון של כל רצון שמתעורר בנו דורש התקשרות נכונה למערכת, והוא מתבצע בשלושה שלבים שנקראים "ערב", "בוקר" ו"צהריים". בכל אחד מהשלבים האלה יש תפילה מיוחדת, פנייה מיוחדת אל המערכת. מבחינה רוחנית, שלושת השלבים האלה אינם תלויים בזמן הגשמי שמשתנה מאליו במהלך היממה, אלא בשלב שבו נמצא האדם בתהליך התיקון הרוחני שאותו נסביר מיד. בהשלמת שלושת השלבים נשלם "היום הרוחני", כלומר תהליך התיקון של הרצון החדש שהתעורר בי. וכך "מיום ליום" אני מבצע התקשרות נכונה יותר ויותר למערכת.

הכול מתחיל מהערב, כמו שנאמר: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (בראשית א, ה). "ערב" הוא מצב שבו מתחיל להתגלות בי רצון חדש, מקולקל, הפוך מהמערכת. מצב הערב, מלשון לערבב, גורם לי ערבוב, בלבול, חוסר התמצאות, אני רואה עד כמה אני לא מסתדר עם כל המערכת, עד כמה אני הפוך ממנה. מרגיש חושך. הרצון שמתגלה במצב ערב מתגלה בי רק כדי שאזהה אותו, ועל ידו אוכל להיכלל במערכת בצורה טובה מאשר במצבי הקודם, שנחשב רוחנית ל"אתמול". אני מבקש כוח להתקשר לרצון החדש בצורה פסיבית בלבד, ללמוד אותו, מבלי להשתמש בו. מבחינה רוחנית זה נקרא שאני מתפלל "תפילת ערבית", ואחר כך "הולך לישון", "נרדם".

אחרי שנמנעתי משימוש פעיל ברצון הזה, כאילו היה אפס, כאילו אינו קיים, אני מתחיל להרגיש את המערכת כפי שהיא פועלת בלעדיו, כביכול. לאט לאט, המערכת מראה לי איך אוכל לעורר את הרצון הזה ולהתחיל לעבוד עמו, באופן שישתלב נכון במערכת. תהליך הבירור הזה נקרא תפילת הבוקר, "תפילת שחרית". ושוב, הוא לא תלוי בזריחת השמש הגשמית, אלא "הנץ החמה" הוא מצב של התבהרות, הבנה, תחילת הרגשה איך נכון לעבוד עם הרצון החדש. זה בא לאט לאט, כמו שהשמש זורחת. ככל שאני מגלה יותר את הרצון הזה ואת הדרך הנכונה לעבוד עמו, השמש זורחת יותר. אני גורם לה לזרוח, אני מעורר את השחר, כמו שנאמר בתהלים.

אחרי גילוי הרצון, שנחשב לבוקר, אני נכנס עמו לעבודה במערכת יותר ויותר. במצב שמוגדר רוחנית כ"אמצע היום", כ"צהריים", מגיע לשיא הבירור שלי כיצד למקסם את השימוש ברצון הזה לטובת כלל המערכת. בעזרת תהליך שנקרא "תפילת מנחה", אני מקבל מהמערכת הכוונה איך לעבוד עם כל חלקי הרצון, ומממש זאת בפועל עד השקיעה. בכך אני חותם את העבודה המתוקנת עם הרצון שהתגלה בי בערב הקודם. עתה אני מוכן לקבל בערב החדש שבא, חומר חדש לעבודה, רצון חדש.

יכול להיות שתהליך כזה ייקח לי חודש ימים, מבחינת לוח השנה שעל הקיר. יכול להיות יותר, יכול להיות פחות, אין זה משנה את העובדה שכל התהליך הזה, על שלושת שלביו, נחשב ליום אחד מבחינה רוחנית. אני לומד בו כיצד לממש נכון את הרצון החדש שלי, מתוך כוונה להשפיע בעזרתו כל טוב לזולת, ודרכו לכלל המערכת, כלומר לבורא.

המטרה הגדולה היא להגיע למערכת שבה נהיה כולנו קשורים יחד באהבה שלמה. זהו היעד הסופי של כל התפתחות הבריאה. המצב הזה ייקרא "גמר התיקון", ובו יהיה קשר מושלם בין כל הנבראים. למצב הזה אמורות להיות מכוונות כל התפילות שלנו, כי לשם מכוונת אותנו מערכת הניווט העליונה. אם נתאים את התפילות שלנו לדרישות המערכת, נגלה שכולן מתקבלות בברכה!

מן המקורות

"תפילה היא עבודה שבלב. שפירושו, היות שלבו של אדם הוא הרצון לקבל מצד שורשו, והוא צריך להפוך, שיהיה רק להשפיע ולא לקבל, נמצא, שיש לו עבודה גדולה להפוך אותו".

"על זה הוא צריך להתפלל, איך שהוא כל כך משוקע באהבה עצמית".

הרב"ש - הרב ברוך שלום אשלג

המאמר מבוסס על ראיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 812 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים".     

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content