Left Sidebar Content

משמעות החיים

זמן שינוי

לכל אורך ההיסטוריה האדם צועק ומתפלל לשינוי מצד הכוח העליון, אך השינוי לא בא. הכוח העליון בעצם מחכה לשינוי מצד האדם. איך עושים זאת?

רבים טועים לשייך את חכמת הקבלה לדת, אך הקבלה והדת שונות זו מזו בתכלית השינוי. מטרת הדתות היא להרגיע את האדם. הן מפתחות באדם תקווה כי בזכות תפילתו ישתנה יחס הבורא אליו. גישתה של הקבלה שונה לחלוטין. תפילה, מהשורש פל"ל, פירושה שהאדם דן את עצמו. הוא בודק את ההפרש האיכותי בינו לבין הבורא, ומבקש ממנו כוח לתיקון תכונותיו.

חכמת הקבלה מסבירה כי הבורא אינו בר שינוי. יחסו של הכוח העליון לנבראים הוא מוחלט: טוב ומיטיב לרעים ולטובים. לחצו הקבוע של הכוח העליון, מורגש לכל אחד מבני האדם בהתאם לרמה בה הוא נמצא ביחס אליו. כאשר האדם מרוחק מן הכוח העליון הוא מרגיש בלחץ גדול, כאשר הוא מתקרב אליו הלחץ פוחת. הכוח העליון דוחק באדם להתקרב אליו באמצעים שונים, אך מטרתו אחת, לקדם את האדם אל השלמות.

אם האדם רוצה בשינוי לטובה עליו להשתנות, דהיינו לעלות לדרגה עליונה יותר שלו. בכל עלייה לדרגה עליונה יותר האדם מרגיש את עצמו קרוב יותר לבורא, נשמתו מתמלאת בהתאם לרצונה ובכך הוא מגיע לסיפוק נפשי. אין שום דרך אחרת לגרום לשינוי בחיינו. לכל אורך ההיסטוריה האדם צועק ומתפלל לשינוי מצד הכוח העליון, אך השינוי לא בא. הכוח העליון מחכה לשינוי מצד האדם.

כל עוד האדם אינו מתפתח בעזרת חכמת הקבלה, דרכו היא דרך ייסורים. המכות דוחפות אותו מאחור. והוא, מחוסר ברירה, בורח מהרע אל מקום אחר, לכאורה טוב יותר. כעבור זמן מתברר לאדם כי גם המקום החדש אינו טוב כפי שנראה בתחילה. וכך הלאה.last_dor

אם האדם מתפתח בעזרת חכמת הקבלה, מצבו המתוקן מקרין אל מצבו הנוכחי ומאיר לו. בעזרתו האדם יודע באיזה אופן עליו להתקדם. בדומה לאדם המצפה לטוב, הוא נמשך אל הטוב. הוא מכיר את המטרה הטובה מראש, ונמשך אליה בשמחה. כזהו ההבדל בין ההתפתחות האנושית להתפתחות לפי חכמת הקבלה.

העולם מתפתח ללא הכרה, מבלי להבין את הסיבות לקיומו. האנושות אינה יודעת להיכן האדם מובל, ולשם מה הוא נולד ומת. חכמת הקבלה פותחת בפני האדם את כל האופקים. היא מנחה את דרכו לשלמות ולנצחיות שבדרגת הבורא.

כאשר האדם מתחיל לחקור את מצבו במציאות בעזרת חכמת הקבלה, הוא מגלה את יחס הבורא אליו כיחס מכוון. אין שום תועלת בלפנות אל הבורא בבקשה לשינוי היחס. אם האדם יימשך קדימה בעזרת האור צעדיו יקדימו את הייסורים, והתקדמותו תלך ותואץ.

זוהי למעשה כל התועלת מלימוד חכמת הקבלה - להאיץ את התפתחות הרוחנית כך שתקדים את הייסורים. עם תחילתה של המאה העשרים ואחת האנושות עומדת על סף תהום. צריכת הסמים ההולכת וגוברת, הייאוש הכללי וסכנת ההשמדה לא ישאירו בידי האדם ברירה. האדם חייב יהיה להימלט מן הייסורים הדוחקים בו מאחור.

מכאן מובן הערך הרב שבגילוי יחס הבורא לאדם כמכוון. גילוי כזה מעמיד את האדם בצורה מכוונת כלפי הבורא. יחס שכזה מאפשר לאדם לפנות אל הבורא כאל שותף לאותו המסלול ולבקש ממנו עזרה להתקדמות. הוא מבקש מהבורא שכל וכוחות כדי להתקדם לעברו. לבקשה המופנית בצורה כזאת הבורא עונה מיד. הוא נותן לאדם שכל, פותח בפניו את העולמות ומסביר לו כיצד להתקדם.

בדומה לדרך שבה אנו מחנכים את ילדינו לחיות ולהשתמש בתבונה במציאות שמסביבם, כך הבורא מחנך את האדם. העולמות נפתחים בפניו, והאדם נכנס לתוכם.

הוא מרגיש את הכוחות הפועלים במציאות ומתחיל להשתתף בצורה עצמאית בתהליך, מתוך הבנה והשגה.חכמת הקבלה מעבירה את האדם מהתקדמות על ידי הכוח השלילי הדוחף מאחור, להתקדמות קלה ומהירה על ידי הכוח החיובי המושך קדימה.

בימינו, אם אדם קיבל הזדמנות לשמוע על חכמת הקבלה ועל האפשרות שהיא מציעה לו, הרי שביכולתו להגיע בגלגול הזה למימוש מטרת הבריאה - לעלות דרך כל העולמות עד לאין-סוף.

עיקר ייחודה של דרך הקבלה היא בפיתוח יכולתו של האדם להכיר ברע. היא מפתחת באדם הבחנה עדינה, חדה ומדויקת של מהו טוב ומהו רע. הקושי נעוץ בזה ש"הדבר הרע", הוא דווקא מה שנראה לנו באופן טבעי כטוב - האגו שלנו.

אנו רגילים להתייחס אל האגו כאל מה שמסייע ועוזר לנו להתפתח עוד ועוד. כל החיות והתענוג שאנו חשים מורגשים בתוך האגו. באגו אנו מרגישים את עצמיותנו ואת אישיותנו.הקבלה מסייעת לאדם להבחין מה גורם לו רע וכיצד ניתן לתקנו ולהתקדם הלאה במהלך ההתפתחות.

ההבדל בין אדם יותר מפותח לבין אדם פחות מפותח הוא בחדות ובעדינות היכולת להבחין ברע. הדבר דומה למכשיר מדידה שככל שיחידת המידה שלו קטנה, כך דיוקו גדול יותר. לימוד הקבלה הופך את האדם רגיש יותר ויותר להבחין מהו ההבדל בין רוחניות לגשמיות, בין השפעה לבין קבלה עצמית.

לפקוח את העיניים

המציאות כולה היא מחשבה אחת בלתי משתנה, מחשבה של השפעה ונתינה. בלשון המקובלים נאמר כי מחשבת הבריאה היא "להיטיב לנבראיו". אם האדם אינו מתייחס אל אותה מחשבה המקיפה את כל המציאות בצורה דומה, הוא נכנס לחוסר איזון עימה המורגש לו כסבל. באופן טבעי איננו חשים בכך ואף לאחר שאנו שומעים על כך קשה לנו להבין זאת.

אולם, לו נוכחנו לדעת שכך עובדת המציאות היינו משנים את דרכינו. הבעיה העיקרית שלנו אפוא היא לפקוח עיניים ולראות שכך הוא. חכמת הקבלה עוזרת לאדם לראות, וכשרואים - ודאי שמשתנים. אם אדם יראה כי בדרך מסוימת הוא יוכל להיטיב את מצבו - הוא יעשה זאת, ולא חשוב כיצד. אם צריך לתת, הוא ייתן - העיקר שיהיה לו טוב. עיקר הקושי אפוא הוא לפקוח עיניים ולראות את שעתה נסתר.

כל מצבי ההתפתחות של האדם נקובים מראש במחשבת הבריאה, אך הצורה והזמן בה יקרה הדבר תלויה בו עצמו. באפשרותו לסיים את כל הדרך הזו עכשיו, ולהגיע לאיזון עם מחשבת הבריאה.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>kab-study</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content