Left Sidebar Content

משמעות החיים | ארכיון מאמרים על משמעות החיים

פיצול נשמות

כל נשמה היא חלק מהפאזל שהיה פעם נשמת האדם הראשון. נשמת אדם הראשון לא עמדה בעומס התענוג והתפצלה למיליארדי חלקים. עכשיו הגיע זמן תיקון, הזמן לאסוף את החלקים מחדש

אף אחד מאיתנו לא אוהב להיות תקוע בפקק, להסתובב במרכזי קניות דחוסים או להמתין בתור האינסופי לקופה בסופרמרקט. לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו תוהים, לשם מה צריך את כל הצפיפות הזו?

אנחנו מוכנים לחלוק את העולם עם כמה חברים וקרובים, אולי אפילו עם עוד כמה עשרות או מאות אנשים, אבל שבעה מיליארד?! הרי זה מספר בלתי נתפס, בשביל מה?

קפה מברזיל ושעון משוויץ

באופן בסיסי, לכולנו יש מכנה משותף: כל אחד מאיתנו נולד, נושם, אוכל, שותה, נרדם, חולם, מתעורר, מקנא, מפחד, אוהב, שונא... ולבסוף מת. כבר אלפי שנים, דור הולך ודור בא, אוכלוסיית העולם הולכת ומתרבה, ולרובנו עדיין לא ברור מה התועלת מכך.    

אם לשפוט לפי ההיגיון הפשוט, הרי שמערכת היחסים ההדדית שקיימת ביני לבין שאר האנשים שחיים בעולמנו מביאה לכולנו תועלת. אילו הייתי חי לבדי בעולם, כדי לאכול לחם היה עלי לזרוע חיטה, לגדל אותה, לקצור, לטחון, ללוש ולאפות. טרחה לא קטנה. את כל הפעולות הללו הייתי נאלץ לבצע במקום להמשיך וליהנות מרמת החיים הנוכחית. כיום אני עובד רק כשמונה שעות ביום ונהנה מהתוצרת של כלל האנושות. בבלגיה מייצרים עבורי שוקולד משובח, בארצות הברית מזון מהיר, בשוויץ שעונים, ובברזיל קפה. הסינים מייצרים עבור ילדַי את מכוניות הצעצוע, והיפנים בונים עבורי את המכונית האמיתית. ואני, אני מרוויח את לחמי וגם נהנה מכל אלה.

אולם האם זו סיבה מוצדקת לקיומם של כל כך הרבה אנשים? לדוגמה, אם היו קיימים מיליארד אנשים פחות, האם הייתי מרגיש שמישהו חסר?

בממלכת הרצון

המקובלים מספרים לנו שהמקור של כולנו הוא מנשמה אחת שנבראה על ידי הבורא. בחכמת הקבלה מכונה נשמה זו "נשמת אדם הראשון". עוד הם מסבירים, שהטבע של הבורא הוא אהבה

ונתינה מוחלטת. לעומת זאת את נשמת אדם הראשון הבורא ברא עם טבע הפוך לגמרי, רצון לקבל הנאה ותענוג.

בחכמת הקבלה מסמלת ספירת ה"מלכות" את הנשמה הזו, מכיוון שהרצון לקבל תענוג מולך עליה, שולט בה.

משימתה של נשמת אדם הראשון היא להידמות לטבע של הבורא, להיות אוהבת ונותנת כמוהו. במידה שהיא תעשה זאת, תזכה הנשמה ליהנות מהתענוג הגדול ביותר שקיים במציאות.

תענוג על פני קשר

המקובלים מסבירים, שלאחר שנבראה, הייתה נשמת אדם הראשון בקשר עם הבורא, אך התענוג שהיא קיבלה מהקשר הזה היה מצומצם מאחר שלא השקיעה כל מאמץ מצידה.

אולם הבורא רצה שנשמת אדם הראשון תתפתח ותגדל בכוחות עצמה. לכן, במהלך מתוכנן מראש, הוא חשף אותה לתענוגים גדולים יותר. הנשמה קיבלה את התענוג הגדול, גילתה עד כמה היא נהנית ממנו, ולפתע חשה שהיא מעדיפה את אותו תענוג על פני הקשר עם הבורא. כתוצאה מכך, השתנה מיד יחסה של הנשמה לבורא והיא איבדה את הקשר עמו.

דומה הדבר לאדם שמתפלל לזכות בלוטו ומבטיח בכל ליבו שאם יזכה יתרום מחצית מהסכום לנזקקים, אך לאחר שהאדם זוכה בהגרלה, התענוג שאליו הוא נחשף מתגבר עליו, סדרי העדיפויות שלו משתנים והוא "שוכח" את הבטחתו. לפתע הוא מוצא ערוצים מרתקים יותר להשקיע בהם את כספו.  

שברירי תענוג

כתוצאה מניתוק הקשר עם הבורא, התנתקה נשמת אדם הראשון מהעולם הרוחני ונשברה לחלקים רבים המכונים "נשמות פרטיות". על פי חכמת הקבלה נקרא תהליך זה "שבירת נשמת אדם הראשון".

נשמת אדם הראשון התפצלה לנשמות פרטיות רבות כיוון שלא היה ביכולתה של נשמה אחת לשאת את כל ההנאות שהתגלו לה ובו בזמן להמשיך ולשמור על קשר עם נותן התענוג, עם הבורא.

בהמשך התהליך ירדו הנשמות עד לעולם הזה והתלבשו בגופים של בני האדם. ממש כמו שאם נרצה להעביר משא השוקל 1,000 ק"ג, הרי ברור שאדם אחד לא יוכל לעשות זאת. לעומת זאת אם נחלק את המשא לאלף אנשים וכל אחד מהם ישא על גבו ק"ג אחד, הרי שנצליח להעביר את המשא ללא כל קושי.

באופן דומה, לאחר השבירה, כל נשמה זוכה לתענוג קטן מאוד ביחס לתענוג העצום שהרגישה הנשמה הכללית. כל חלק יכול ללמוד בהדרגה כיצד לקבל את התענוג המיועד לו, ובכל זאת להמשיך ולשמור על קשר עם הבורא.

תיאור ממצה של תהליך השבירה ומטרתו, ניתן למצוא במשל שחיבר בעל הסולם: "על דרך משל במלך שרוצה לשלוח סך גדול של דינרי זהב לבנו למדינת הים, והנה כל בני מדינתו גנבים ורמאים ואין לו שליח נאמן. מה עשה, הלך ופרט את הדינרים לפרוטות, ושילחם על ידי שליחים רבים, באופן שלא יהיה כדאי להם הנאת החמס שיפגמו בשבילה בכבוד מלכות" ("עץ חיים", עמ' קכ"ט ענף ה').

להפסיק להתגלגל

היום אנחנו נמצאים כבר במצב שלאחר השבירה. כל אחד מאיתנו הוא שליח של המלך שנושא עמו פרוטה מהאוצר הגדול. תפקידנו לבצע את המשימה שהטיל עלינו המלך, לשוב לקשר עם הבורא במהלך חיינו. עד שלא נעביר את המטבע שברשותנו ליעדו, נמשיך לחזור לעולם הזה עוד פעמים רבות. לתהליך זה קוראים המקובלים "תיקון". משמעות התיקון היא היכולת לצרף למהלך חיינו את ההכרה, שכולנו נמצאים יחד באותו מסע ושואפים למימושה של אותה מטרה. מהלך התיקון מתחלק לשני שלבים עיקריים:

בשלב הראשון אנו חוזרים לעולם הזה שוב ושוב ללא הכרת התכלית של חיינו. שלב זה מכין את הקרקע לשלב הבא שבו כבר מתעורר בנו הרצון להבין לשם מה אנו חיים. רק לאחר התעוררות זו מתחיל באדם התיקון באופן מודע.

אבל יש ביכולתנו לזרז את התהליך. המקובלים, שכבר עברו את מסלול התיקון, מלמדים אותנו איך לתקן את חלקנו הפרטי. כשנעשה זאת ונעפיל לפסגת הסולם הרוחני לא נצטרך לשוב ולהתגלגל לעולם הזה.

האר"י הקדוש כותב על כך בספר "שער הגלגולים": "כל בני ישראל מוכרחים להתגלגל עד שיושלמו בכל אורות הנשמה" (דף י', טור ב').

מכאן משתמע, שכאשר כל אחד מאיתנו יתקן את עצמו וישוב לשורש נשמתו, הוא ישלים בכך את תפקידו ויקרב את כל האנושות אל מצבה המושלם.

השלם שווה הרבה יותר מסכום חלקיו

מטרת לימוד חכמת הקבלה היא לסייע לכל אחד מאיתנו, חלקי נשמת אדם הראשון, לשוב באופן המהיר ביותר למצב האחדות. כאשר כל אחד מאיתנו יתקן את חלקו, הוא יממש את המטרה שלשמה הוא בא לעולם ויזכה בתענוג עצום, שהרי השלם שווה הרבה יותר מסכום חלקיו.

עם גמר משימת התיקון יתחברו כל החלקים יחד לנשמה אחת גדולה, נשמת אדם הראשון המתוקנת, ואז יאיר בה אותו אור נפלא ומלא אהבה שרצה הבורא להעניק לה עוד בזמן השבירה. מצב זה נקרא "גמר התיקון".

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content