Left Sidebar Content

משמעות החיים

פרפקציוניזם, שלמות ואהבה

מושלם. פחות מזה לא שווה. המראה שלנו, הבית, בני הזוג, הילדים, הפרויקטים שאנו מובילים, חשוב מאוד שהכול יהיה פיקס. גם אתם פרפקציוניסטים? מאיפה נובעת השאיפה לשלמות? האם היא מעכבת או מקדמת אותנו בחיים? האם יש בכלל דבר כזה "מושלם"? כמה תובנות מתוך חכמת הקבלה.

ראשית נבדיל בין הדרישה הפנימית לחוות שלמות לבין היכולת להשיג שלמות בפועל. אלה שני דברים שונים לחלוטין. בצעירותם, אנשים נוטים להיאבק על מה שבעיניהם צודק, חולמים שהכול יהיה מושלם. אבל עם השנים רובם מתעייפים ומשלימים עם מה שיש. ניסיון החיים מלמד שהמאבקים מביאים פעמים רבות לחוסר שלמות ולחוסר סדר גדולים עוד יותר.

לא לחינם טבועה באדם הנטייה לשלמות, בסופו של דבר היא אכן אמורה להתמלא באופן מושלם, אבל בדרך לשם נצטרך להבין דבר חשוב מאוד: אף פעם לא נצליח לסדר את העולם כפי שנראה לנו נכון, להרוס את מה שלא בסדר ולבנות הכול מחדש, כל שבידינו הוא לתקן את עצמנו. אם נדע מה עלינו לשנות בתוכנו, בתיקון הפנימי שלנו נתקרב למצב שבו נגלה את העולם המושלם שקיים זה מכבר.

במה מדובר? המילה שלמות, במלוא עומקה, מצביעה על מצב שלם. מצב שבו כל חלקי הבריאה, דומם, צומח, חי ומדבר, בכל ההתקשרויות ביניהם, בכל האופנים והצורות, מראשית הבריאה ועד עולם, משלימים את עצמם במערכת אחת מקושרת. כמו חלקים של פאזל שהורכבו נכון, מה שחסר לכל חלק וחלק מושלם על ידי האחרים, וכל פרט משלים את מקומו בתמונה הכללית. השגת השלמות פירושה השגת המציאות השלמה, מעבר לגבולות החיים והמוות, מעל זמן, תנועה ומקום.

הרצון לשלמות מושרש בטבע האדם, כי מלכתחילה נוצרנו כדי להשיג את השלמות האמיתית. אבל בינתיים, כל עוד איננו מתקדמים בכיוון ההתפתחות הזה, הרצון לשלמות רק מביא תסכול כי נראה שאי אפשר למלא אותו.

חכמת הקבלה מסוגלת לרומם את האדם ולהראות לו את המערכת הנצחית. בשונה מהעולם שלנו שמיוסד על השאיפה של כל פרט לקבל לעצמו, העולם הנצחי מתקיים על כוחות של אהבה ונתינה טהורה. כשהתמונה הזו נפתחת לאדם הוא מגיע לשלמות, כי הוא רואה שהכול באמת מושלם.

הפרפקציוניסט הגדול ביותר, אם אפשר לומר כך, הוא הכוח העליון. הכוח הכללי שפועל בכל מערכת הטבע. הוא שהטביע בנו את הנטייה לפרפקציוניזם, כדי שנשאף להידמות לו יותר ויותר.

איך יכול אדם להידמות לכוח העליון? באופן טבעי, פועל בי כוח אחד, יצר רע, אגואיזם צר, עין צרה המכוונת אותי כך שהכול צריך להיות כמו שאני חושב. בלבד. לא אכפת לי התפתחות ולא כלום, מה שבא לי עכשיו, אני רוצה שיתקיים תיכף ומיד. כשכל אחד רוצה למשוך לעצמו הכול ולהשתמש בכולם להנאתו, לא יכולה להיות בעולמנו שלמות. ההפך, אנו רק מידרדרים להתנגשויות בלתי פוסקות בין בני אדם, בכל התחומים והרמות.

באותו הזמן, המציאות השלמה קיימת אבל לנו אין אפשרות לראות אותה, מפני שאנחנו הפוכים ממנה. אנחנו רואים מהמערכת המושלמת רק מקטע אחד קטנטן, ולכן מרגישים שהוא באמת לא טוב. כך זה בכל מערכת, חלק אחד מגוף האדם לדוגמה או מהרכב שלנו, אין לו זכות קיום בפני עצמו. אתה מתבונן בו ולא מזהה כיוון, סיבה או מטרה, אין ממנו שום תוצאה בלי ראיית התמונה השלמה ומיקומו בתוכה.

הכניסה להרגשת המציאות השלמה מכונה בשם "פקיחת עיניים", ואת הדרך לעשות זאת מלמדת חכמת הקבלה. מדובר בשיטה מדעית לפיתוח טבע שני של אהבה ונתינה, הדומה לטבעו של הכוח העליון. בעבודה מיוחדת עם קבוצה של אנשים, האדם מפתח תכונות הדומות לתכונותיו של הכוח העליון ומתקרב לתחושת השלמות.

האהבה מקשרת אותנו למה שעכשיו איננו מסוגלים לראות, בגלל האגו שטבוע בנו ומפריע לנו לראות את האמת. רק מצב של השלמה הדדית יכול להוביל אל גילוי השלמות האמיתית. מתוך התקשרויות איכותיות יותר ויותר, הקשרים בין הפרטים במערכת האחת הולכים ומתפתחים ללא גבול, כי באהבה תמיד אפשר להוסיף.

מן המקורות

"כוונת הבורא על הבריאה מעת שנבראה, הוא להודיע את אלוקותו לזולתו. כי דבר הודעת אלוקותו, הוא מגיע לנברא במידת שפעו הנעים, ההולך ומתרבה אליו עד שיעור הרצוי. שבאלה מתרוממים השפלים בהכרה אמיתית, להיות למרכבה אל הבורא ולדבקה בו. עד שמגיעים לשלמותם הסופית" (בעל הסולם - הרב יהודה אשלג, מאמר "מתן תורה").

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 920 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 66 ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>kab-study</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p><p>olamot-nifgashim</p>
<div id="__tbSetup"></div>

Right Sidebar Content