Left Sidebar Content

משמעות החיים | ארכיון מאמרים על משמעות החיים

שני עצים – שורש אחד

בסיפור גן העדן מתוארים עץ החיים ועץ הדעת. בשני העצים חבויות ההוראות ליצירת הקשר הנכון בין האדם לבורא

"מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב', ט"ז-י"ז).

תענוג, איסור, חיים, מוות, חטא, עונש, עץ הדעת ועץ החיים. כל מרכיבי הדרמה הקלאסיים מצויים בסיפור המסתורי של גן העדן. אין דבר מפתה יותר מלטעום מהפרי האסור, אולם מי מאיתנו מוכן לשלם את המחיר בעד טעמו הנפלא?

כולנו רוצים ליהנות מהחיים. אנחנו רוצים זוגיות מוצלחת, בריאות, אוכל טוב, הערכה, אושר, כסף והצלחה בחיים. הרצון הפנימי שלנו הוא שמכוון את מהלך חיינו: מי מאיתנו שחובב סיכונים וריגושים קופץ באנג'י, מי שאוהב לאכול מבלה את זמנו במסעדות יוקרה ומי שאוהב שקט מכבה את הסלולארי.

לצד כל אלה, האדם שהתעורר בליבו רצון מיוחד לחשוף את הכוח הנסתר, שפועל מאחורי הקלעים של חיינו - לומד את חכמת הקבלה.

שליטה בחיים

כמו שספורטאים מקצוענים שומרים על משקל גופם ועל משטר אימונים קפדני, כלכלנים מתעדכנים תדיר בתנודות שערי מטבע חוץ ושערי המסחר בבורסה ועיתונאים אוספים כל פיסת מידע חדשה כדי להישאר בתמונה, כך גם המקובלים דואגים בכל כוחם לשמור על קשר רציף עם הכוח העליון.

אולם, שמירה על קשר מתמיד עם הכוח העליון איננה מטרה בפני עצמה. זהו אמצעי המסייע למקובל ללמוד מהבורא כיצד לשלוט על חייו ואיך לנהוג ברצונותיו. מערכת היחסים בין הבורא לאדם מזכירה במובן מסוים את מערכת היחסים בין אב לבנו.

הילד שמשחק במכונית צעצוע מחקה את התנועות שאביו מבצע, מנסה להשמיע צלילים דומים לרעש המנוע ומסיע את מכונית הצעצוע ממקום למקום. מהמשחק במכונית כצעצוע יעבור הילד בהדרגה לנהוג במכונית אמיתית. בדומה לאותו ילד, המקובל רואה את פעולת הבורא בעולמנו ומנסה לחקות אותה, כפי שכתוב בשיר קבלי הנקרא "שיר הייחוד": "ממעשיך הכרנוך".

על פי חכמת הקבלה, מי שחפץ להידמות לכוח העליון נקרא "אדם", כינוי שנגזר מהביטוי "אדמה לעליון" (ישעיהו, י"ד).

את הוראות ההפעלה המדויקות לשמירה על הקשר עם הכוח העליון קיבל אדם הראשון מיד לאחר בריאתו. הוראות אלה מתוארות בסיפור גן העדן בדמות שני העצים - "עץ החיים" ו"עץ הדעת".

רצונות מותרים ורצונות אסורים

המקובלים מסבירים לנו שחייו הרוחניים של האדם תלויים בקשר רציף בינו לבין הבורא, לכן הם עושים כל שביכולתם כדי להעדיף את החיבור לבורא על פני כל שאר הרצונות שמתעוררים בהם. המקובלים אינם מתנתקים משאר הרצונות אלא רק מתמקדים ברצון החשוב ביותר עבורם, הרצון להישאר קשורים לבורא.

על פי חכמת הקבלה נשמת האדם מורכבת מתרי"ג (613) רצונות. רצונות אלה מתחלקים לשני סוגים:

א. רמ"ח (248) רצונות שבעזרתם ניתן להתקרב לבורא, ולכן מותר לאדם להשתמש בהם. רצונות אלה נקראים בשם "עץ החיים".

ב. שס"ה (365) רצונות שמלכתחילה אסור לאדם להשתמש בהם, מכיוון שהתענוג שיפיק מהם יגרום לו להתנתק מן הרוחניות. רצונות אלה נקראים בשם "עץ הדעת".

הציווי לאכול מעץ החיים, כלומר להשתמש ב-248 הרצונות, מטרתו להסביר לאדם כיצד להתקרב לבורא, והאיסור שלא לאכול מעץ הדעת מתאר את המגבלות שחלות על האדם - מאלו רצונות עליו להיזהר כדי לא להגיע לניתוק הקשר מהבורא.

חטא שתוכנן מראש

את המילה "אסור" מסבירים המקובלים כ"אי אפשר", לכן משמעות האיסור לאכול מעץ הדעת היא שלא הייתה לאדם שום אפשרות להשתמש בשס"ה (365) הרצונות כדי לחזק את הקשר עם הבורא. נהפוך הוא, אם ישתמש ברצונות אלו, כלומר יאכל מעץ הדעת, הוא יגיע לנתק מוחלט מהכוח העליון ויפסיק להרגיש אותו. מצב זה נקרא ברוחניות "מוות".

ואכן, לאחר שאדם הראשון אכל מעץ הדעת, למרות האיסור, התברר לו עד כמה קשה לשמור על הקשר עם הבורא, בשעה שמתגלים 365 הרצונות הגדולים שמסמל עץ הדעת. עם זאת, צריך להבין שחטאו של אדם הראשון לא היה מקרי, אלא תוכנן מראש. מטרת החטא הייתה להביא את האדם למצב שבו יוכל להשתמש לבסוף בכל 613 (תרי"ג) רצונותיו ללא הגבלה.

כתוצאה מהחטא עברו כל רצונותיו תהליך של "שבירה", בדומה לפאזל שחלקיו נפרדו ועורבבו זה עם זה, עד שאי אפשר יותר לדעת מה מיקומו של חלק זה או אחר במערכת. אדם הראשון איבד את היכולת להשתמש גם באותם 248 רצונות שבהם יכול היה להשתמש לפני השבירה, והתדרדר למקום המרוחק ביותר מהבורא, אל "העולם הזה". אולם ערבוב הרצונות המותרים עם הרצונות האסורים גרם לכך שחלקים שבהם מותר להשתמש נמצאים כעת בכל הרצונות. לכן, לאחר תיקונם, ניתן יהיה להשתמש בצורה נכונה בכל 613 הרצונות. בסופו של דבר, בעקבות תהליך זה, כולל כל אדם את שני סוגי הרצונות, האסורים והמותרים.

מחברים את החלקים מחדש

סיפור "גן העדן" מלמד אותנו על תפקידנו הנוכחי. כדי לשוב ולהרכיב את הפאזל שפוזר עם חטאו של אדם הראשון, עלינו ללמוד מחדש כיצד להשתמש תחילה בעץ החיים ולהימנע מן השימוש בעץ הדעת.

המשמעות היא, שאנחנו צריכים לרכוש מחדש את יכולת ההבחנה בין מכלול רצונותינו ואת השיטה הנכונה לשימוש בהם, על מנת לשוב לקשר יציב, רציף ובטוח עם הכוח העליון, שיוביל אותנו אל האושר והשלמות. את זה מלמדת אותנו חכמת הקבלה.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content