אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בראשית א', חלק ג'

פרשת בראשית א', חלק ג'

נעשה אדם

177. נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. ביארו אותו החברים על מלאכי השרת, שאמרו הכתוב הזה אל הקב"ה. אמר להם רבי שמעון, מאחר שהמלאכים יודעים את ההווה ואת העתיד להיות, והיו יודעים שהאדם עתיד לחטוא, א"כ למה רצו לעשות את האדם, כי אמרו נעשה אדם?

המשך למאמר >>
תפילה לעני

184. ואם התפילה אינה שלמה, כמה מלאכי חבלה רודפים אחריה, כמ"ש, כל רודפיה השיגוה.

המשך למאמר >>
אבן הקלע [הקירטא]

200. פתח רבי שמעון ואמר, האזינו העליונים והתאספו התחתונים, בעלי הישיבה של מעלה ושל מטה. אליהו, אני משביע אותך, קבל רשות מהקב"ה, וְרֵד כאן.

המשך למאמר >>
בורא עולמות ומחריבן [ברא עלמין ומחריבן]

214. אלה תולדות השמיים והארץ. בכל מקום שכתוב, אלה, פוסל את הקודמים לו. אלה, שכאן פוסל את התולדות דתוהו, מהמלכות דמדה"ד, הנקראת תוהו, שנרמז בכתוב, והארץ הייתה תוהו.

המשך למאמר >>
ה' מינים דערב רב [ה' מינים דערב רב]

224. ה' מינים בערב רב: נפילים, גיבורים, ענקים, רפאים, עמלקים. ובסיבתם נפלה ה' קטנה ממקומה, מבינה. כי כמ"ש, זה לעומת זה עשה אלקים.

המשך למאמר >>
משה וב' משיחים [משה וב' משיחין]

232. אלה תולדות השמיים והארץ. אלה, פוסל את הראשונים, כלומר את אלו שנאמר בהם, אלה אלוהיך ישראל, שהוא חטא העגל.

המשך למאמר >>
אבני שַׁיִשׁ טהור

252. אמר רבי אלעזר, יום אחד שאלו החברים, מהו שאמר רבי עקיבא לתלמידיו, כשתגיעו לאבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים, שמא תסתכנו בעצמכם. כי נאמר, דובר שקרים לא ייכון לנגד עיניי.

המשך למאמר >>
ונהר יוצא מעדן

256. ונהר יוצא מעדן. ודאי שבעה"ח העליון, בז"א דאצילות, אין שם קליפות זרות, כמ"ש עליו, לא יְגוּרְךָ רע. כי הקליפות מתחילות בעולם הבריאה שמתחת האצילות.

המשך למאמר >>
ויניחהו בגן עדן

259. אחר שהזקן ביאר הכתובים, ונהר יוצא מעדן, על קטנות וגדלות דאדה"ר, ביאר גם רבי שמעון, וייקח ה' אלקים את האדם, על קטנות וגדלות דאדה"ר.

המשך למאמר >>
עבודה זרה שפיכת דמים גילוי עריות

265. ויצַו ה' אלקים על האדם לאמור, מכל עץ הגן אכול תאכל.ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו.

המשך למאמר >>
וייצר ה' אלקים, כל חית השׂדה

274. ויִיצֶר ה' אלקים מן האדמה כל חית השׂדה, וכל עוף השמיים. אוי לבני העולם, שהם אטומי לב וסתומי עיניים, שאינם מסתכלים בסודות התורה ואינם יודעים, שהכתוב, חית השדה ועוף השמיים, רומז על עמי הארץ.

המשך למאמר >>
וייבן ה' אלקים את הצלע

279. וייבן ה' אלקים את הצלע. רמז לעניין הייבום, שלומדים בו, כיוון שלא בנה, שוב לא יבנה. וכמ"ש, אשר לא יבנה את בית אחיו. שלמדו מהכתוב הזה, כיוון שלא בנה, שוב לא יבנה.

המשך למאמר >>
הֶבל משה

285. ועל הערב רב כתוב, והנחש היה ערום. כי הנחש היה ערום, לעשות רע יותר מכל החיות, שהם אוה"ע עכו"ם. והערב רב הם בניו של נחש הקדמוני, שפיתה את חוה בעצה"ד.

המשך למאמר >>
ערבובים רעים [ערבובין בישין]

290. וישמעו את קול ה' אלקים מתהלך בגן. רומז על ישראל, כשקָרבו לקבלת התורה על הר סיני.

המשך למאמר >>
התיקון של עולם התחתון מעולם העליון [תקונא דעלמא תתאה מעלמא עלאה]

293. כל שלמה, הנאמר בשה"ש, פירושו, המלך שהשלום שלו, ז"א. ואם נאמר, מלך סתם, ולא המלך שלמה, פירושו הנוקבא דז"א, מלכות. מלך התחתון נכלל במלך העליון, והעניין הוא, שהתחתון יורש את העליון, ושניהם נעשו כאחד.

המשך למאמר >>
חזרה לראש הדף
Site location tree