"ובאמת עובדה זו מפליאנו בהרבה. כי לפי עושרה של המדינה הזאת ומרבית החברים, לא היתה צריכה לכאורה על פי שכל אנושי להגיע לידי כך. אולם חטא אחד חטאה האומה הזאת וה' יתברך לא יסלח להם, והוא, כי כל העבודה הזאת היקרה והנשאה, שהיא ההשפעה לזולת ושהחלו לעבוד בה, צריכה שתהיה לשם ה' יתברך ולא לשם האנושות. ומתוך שעושים עבודתם שלא לשמו ית', לפיכך אין להם זכות קיום מצד הטבע עצמו."
האנושות רחוקה עדיין מלהרגיש את ההכרח בחוק ההשפעה, מלהסכים איתו כחוק היחידי המאפשר קיום. כאמור, להכרעה זו אפשר להגיע בדרך תורה או בדרך יסורים. בימינו העולם נמצא בראשית גילויו של הכח הרע, האנושות כבר יכולה לראות אותו מתגלה ובקרוב גם תרגיש אותו.
ו) "מטרם שהציבור יגיע לרמה המוסרית הזו, אסור להלאים את הרכוש, כי כל עוד שאינו קיים גורם מוסרי בטוח ברוב הציבור, לא יהיה להם חומר דלק לעבודה."
ח) "כל העולם משפחה אחת הוא. ומסגרת הקומוניזם ע"פ התורה צריכה לבסוף להקיף את כל העולם ברמת חיים שווה לכולם."
ב"חוקי הדת השווה לכל העולם", מסביר בעל הסולם את הפעולות הדרושות בעולם הזה כדי לדמותו ל"אדם הראשון" בצורתו המתוקנת בגמר התיקון.
"הקומוניזם האלטרואיסטי סופו לבטל לגמרי ממשלת הכח, אלא "איש כל הישר בעיניו יעשה".
מחמת תאוות הרכוש נמצא אשר הקומוניזם האלטרואיסטי אי אפשר שיבוא זולת בהקדם הקומוניזם האגואיסטי.