אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת לך לך. חלק ב'

פרשת לך לך. חלק ב'

כתפוח בעצי היער

קצה) רבי אלעזר אירע במלון בלוד. והיה עימו שם רבי חזקיה. קם רבי אלעזר בלילה ללמוד תורה. עמד רבי חזקיה בסמוך לו, כי היה צר להם המקום. אמר רבי אלעזר, בארמון צר החברים מצויים.

המשך למאמר >>
ויהי בימי אַמְרָפֶל

ריא) ז' רקיעים עשה הקב"ה למעלה, שהם ז"ת דאצילות, חג"ת נהי"מ. וכולם הם כדי להכיר כבוד הקב"ה. וכולם עומדים להודיע סוד האמונה העליונה.

המשך למאמר >>
אלקים אַל דֳמִי לָך

רלא) התעוררות העליון אינה, אלא ע"י התעוררות התחתון, כי התעוררות העליון בתשוקתו של התחתון תלוי.

המשך למאמר >>
ומַלְכי צֶדֶק מֶלֶך שלם

רלז) ומַלְכי צֶדֶק מֶלֶך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון. כשעלה ברצונו של הקב"ה, בינה, לברוא העולם, שהוא ז"א, הוציא להבה אחת של ניצוץ הקשה, ונשב רוח ברוח, ונחשכה הלהבה, וגם שורפת.

המשך למאמר >>
אחר הדברים האלה

רסא) ע"י התעוררות של מטה נמצא התעוררות של מעלה, כמ"ש, אני לדודי ועליי תשוקתו. כי לא נתעורר מלמעלה מטרם שנתעורר מלמטה. והברכות של מעלה אינן נמצאות, רק כמה שיש בו ממש, ולא במקום ריק, שאין בו ממש.

המשך למאמר >>
היה דבר ה' אל אברם במַחזה

רעא) היה דבר ה' אל אברם במַחזה לאמור. במַחזה הוא, במראֶה ההוא, שהיא מדרגה שכל הצורות נראות בה. מטרם שנימול אברהם, היה רק מדרגה אחת מדבר עימו, זהו מַחזה, הנוקבא, שכתוב בה, מַחזה שַׁדַי יחזה.

המשך למאמר >>
רבי חייא הלך לראות את רבי אלעזר [ר"ח אזיל למחמי לר"א]

רצז) רבי חייא הלך לראות את רבי אלעזר. פגע בו רבי חגאי. אמר לו, דרך זה המתוקן לפני אדוני, לאן הוא הולך? אמר לו, שהולך לראות את רבי אלעזר.

המשך למאמר >>
בָרכו ה' מלאכיו

שטו) בָרכו ה' מלאכיו עושי דברו, לשמוע בקול דברו. אשרי הם ישראל מכל שאר אומות העולם, שהקב"ה בחר בהם מכל שאר העמים. ועשה אותם לחלקו ונחלתו.

המשך למאמר >>
ויאמר אברהם, מה תיתן לי

שיט) אנוכי מָגֵן לָך. אנוכי, זהו מדרגה הראשונה, שאברהם נאחז בה מתחילה. וכתוב, ויאמר אברם, אדני הויה, מה תיתן לי? אדני במילואו הוא אלף דלת נון יוד, הנוקבא.

המשך למאמר >>
כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מִבּלעדי אלקינו

שכז) דוד המלך אמר, כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלקינו. מי אל, מי הוא המושל או הממונה שיכול לעשות דבר, מבלעדי ה', אלא שעושים מה שנצטוו מאת הקב"ה, כי כולם אינם ברשותם עצמם, ואינם יכולים לעשות משהו.

המשך למאמר >>
מַחזה שדי - מַחזה סתם

שלח) כל עוד שלא נימול אברהם, היה הקב"ה מדבר עימו מתוך מַחזה בלבד, שהוא הנוקבא במקומה.

המשך למאמר >>
הקב"ה מזווג זיווגים

שמו) בכל הנשמות העתידות לבוא בעולם, כולן הן זיווגים זיווגים לפניו. שכל אחת מחולקת לזכר ונקבה. וכשבאים לעוה"ז, הקב"ה מזווג זיווגים, כמ"ש, בת פלוני לפלוני.

המשך למאמר >>
לילה וחצות לילה [לילה ופלגות לילה]

שנז) ועמֵך כולם צדיקים. אשריהם ישראל מכל העמים שהקב"ה קרא להם צדיקים. מאה ועשרים וחמש אלף בעלי כנפיים, הולכים ומשוטטים כל העולם, ושומעים קול ומקבלים את הקול.

המשך למאמר >>
ה' קטנה וה' גדולה [ה' זעירא וה' רברבא]

שפב) מה ראה הכתוב, שלא נקרא אברהם עד עתה? עד עתה לא נימול ועתה נימול. וכשנימול, נתחבר באות ה' זו, שהיא השכינה. והשכינה שרתה בו, וע"כ נקרא אז אברהם עם ה'.

המשך למאמר >>
מאמרים לברית מילה

שפה) אשריהם ישראל, שהקב"ה בחר בהם מכל שאר העמים, ונתן להם אות ברית הזה. כי כל מי שיש בו אות הזה, אינו יורד לגיהינום, אם שמר אותו כראוי, שלא הכניסו לרשות אחר, לנידה שיפחה גויה זונה, ולא שיקר בשמו של המלך.

המשך למאמר >>
חזרה לראש הדף
Site location tree