רעה) מה יתרון לאדם בכל עמלו, שיעמול תחת השמש? לומדים בדברי שלמה, ודבריו נראים סתומים. אבל כל דבריו של שלמה, כולם נקראים בחכמה.
רצד) ושכבתי עם אבותיי. אשרי חלקם של האבות, שהקב"ה עשה אותם מרכבה קדושה, וחפץ בהם להתעטר עימהם, כמ"ש, רק באבותיך חשק ה'.
שלג) וַישתַחוּ ישראל על ראש המיטה. ראש המיטה, השכינה, מפני שהשכינה למעלה מרַאֲשותיו של חולה.
שנג) בד' זמנים בשנה העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מְרון, ובחג נידונים על המים.
שנט) ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם. זה יום הדין הקשה, המוציא את האדם מעוה"ז.
שסו) וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה. כתוב, ועיני ישראל כבדו מזוקֶן לא יוכל לראות.
שעא) ויברך את יוסף. ולא מצאנו כאן ברכה, שיעקב יברך את יוסף, אלא לבניו. ואם לבניו, היה לו לומר ויברכם.
שפו) ויסֵב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'. שלא יתפלל אדם אלא סמוך לקיר, ולא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר.
שצה) המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. אחר שבירך יעקב ונתכוון לייחד ממטה למעלה, שאמר, האלקים, המלכות, אשר התהלכו אבותיי לפניו, החו"ג, אז המשיך ממעלה למטה, שאמר, האלקים, הבינה, הרועה אותי, ת"ת, והמשיך מבינה עד ת"ת.
תי) הקב"ה באהבת ישראל, שהם גורלו ונחלתו, לא מסתכל אחֵר בדיניהם, רק הוא. וכיוון שהוא מסתכל בדיניהם, מתמלא עליהם רחמים, כאב המרחם על בנים.
תיד) עִבדו את ה' ביראה, וגילו ברעדה. וכתוב, עִבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. כל אדם הבא לעבוד את הקב"ה, בבוקר ובערב צריך לעבוד את הקב"ה.
תיט) תיכּון תפילתי קטורת לפניך, מַשׂאַת כפַיי מנחת עָרֶב. קטורת בא על שמחה, כמ"ש, שמן וקטורת ישַמח לב. וע"כ הכהן, כשהדליק הנרות, היה מקטיר קטורת, כמ"ש, בהטיבו את הנרות יקטירֶנה, ובהעלות אהרון את הנרות בין הערביים, יקטירֶנה.
תכג) אמר רבי יוסי, הר זה נורא הוא, נלך ולא נתעכב כאן, משום שהר הזה נורא הוא. אלא מי שהולך יחידי בדרך, מתחייב בנפשו. אבל שלושה לא. וכל אחד ואחד מהשלושה ראוי להגן, שלא תסתלק מהם השכינה.
תלב) משכיל לאיתן האזרחי. שירה זו אברהם אבינו אמר, בשעה שהשתדל בעבודת הקב"ה, ועשה חסד עם בני העולם, שיכירו כולם את הקב"ה, שהקב"ה שולט על הארץ. ונקרא איתן, משום שהתחזק בתוקף בהקב"ה.
תסז) הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשמורךָ בדרך. זהו מלאך שגואל את העולם, שנקרא מלאך הגואל. והוא שמירה לבני אדם, כמ"ש, לשמורך בדרך. וזהו המזמין ברכות לכל העולם, משום שמקבל אותם מתחילה.
תסט) וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים, ואת להט החרב המתהפכת, המלאכים, השליחים בעולם, שמתהפכים לכמה אופנים, פעם לנקבה ופעם לזכר, פעם לדין ופעם לרחמים. והכל הוא בעניין אחד. אותו מלאך באופנים רבים. וכל צבעי העולם, הנוקבא, לבן אדום ירוק, הם במקום זה, כמ"ש, כמראה הקשת אשר יהיה בענן.
תעו) ועוז מלך משפט אָהֵב. זהו הקב"ה, הנוקבא, שאוהבת משפט, המוחין הכלולים מימין ושמאל ביחד. ועוז מלך, התוקף שנתחזק בו הקב"ה, הנוקבא, אינו אלא במשפט, כמ"ש, מלך במשפט יעמיד ארץ. להיותו כלול מחכמה וחסדים יחדיו, חסדים מימין וחכמה משמאל.
תעח) הללו יה, הללו עבדי ה', הללו את שם ה'. כיוון שאמר הללו יה, למה אומר עוד, הללו עבדי ה', ואח"כ עוד, הללו את שם ה'? אלא מי שמשבח לאחֵר, צריך לשבח אותו לפי כבודו. ומי שמשבח לאחֵר בשבח שאין בו, מסבב שיגולֶה גנוּתו. ע"כ, מי שעושה הספד על אדם, צריך שיהיה כפי כבודו ולא יותר.
תפח) ויברכם ביום ההוא לאמור בךָ יברך ישראל. מהו ביום ההוא, הרי היה מספיק שיאמר, ויברכם? בכל מקום כתוב לאמר חסר ו', למה כאן לאמור כתוב עם ו'?
תצז) גולמי ראו עיניך ועל ספרך כולם ייכָתֵבו. כל אלו הנשמות שהיו מיום שנברא העולם, כולן עומדות לפני הקב"ה מטרם שיורדות לעולם, באותה הצורה ממש שנראות לאח"כ בעולם, ובאותו המראֶה של גוף האדם העומד בעוה"ז, כן הוא עומד למעלה.
תק) כשזוכה האדם בעוה"ז במעשים טובים, הימים שלו מתברכים למעלה ממקום שנקרא מידת ימיו, בינה. ואמר דוד, הודיעני ה' קיצי ומידת ימיי מה היא. קיצי, זהו קץ הימין, שמתקשר בדוד.
תקד) כל הברכות העליונות נמסרו למדרגה הזו, למלכות, לברך לכל. ואע"פ שאין לה אור מעצמה, כל הברכות, וכל חדווה, וכל טוב, כולם נמצאים בה, וממנה הם יוצאים.
תקז) קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה. מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות. קול נעימות עולה ויורד, הולך ומשוטט בעולם. קול שופר נמשך בעמקי המדרגות, ומסבב הגלגל סביב.
תקיג) פנה אל תפילת הערער ולא בָזה את תפילתם. היה צריך לומר, הקשיב, או שמע. מהו פנה?
תקכט) ראובן בכורי אתה. מה ראה יעקב להתחיל הברכות בראובן, ולא התחיל ביהודה, שבנסיעת הדגלים נוסע הראשון לכל המחנות. והוא מלך.
תקמא) כל בניו של יעקב נתקנו בסדר שלם, שנעשו מרכבה לסדר ספירות עליונות. ונתברכו כל אחד ואחד כראוי לו. מה נאמר במקרא הזה, שכתוב, מאשר שמֵנה לחמו.
תקמב) אשר ישב לחוף ימים. מי שיושב בשפת הים, ביסוד המלכות, משתמש במעדני עולם, מוחין הנמשכים מעדן.
תקמד) ראובן היה בכור יעקב. לו היה ראוי הכל, מלכות בכורה וכהונה, ונעבר ממנו הכל, וניתן המלכות ליהודה, הבכרה ליוסף, הכהונה ללוי. כמ"ש, פחז כמים אל תותר, שלא תישאר בהם.
תקנב) שמעון ולוי אחים, כלי חמס מכֵרותיהם. כאן האחיז אותם בצד שמאל של השכינה. כי ראה בהם מעשים של דין הקשה, שאין העולם יכול לסבול. שמעון לא היה ראוי לברכה, כי ראה בו כמה מעשים רעים. ולוי בא מצד דין הקשה, שהברכה אינה תלויה בו. ואפילו כשבא משה, לא תלה ברכתו בו, כמ"ש, בָרך ה' חֵילוֹ, שבהקב"ה תלויה ברכתו.
תקסד) עשה ירח למועדים. עשה ירח, בשביל לקדש בו ראשי חדשים וראשי שנים. ולעולם אין הלבנה מאירה אלא משמש. וכשהשמש שולט, הלבנה אינה שולטת.
ג' רגלי הכיסא, ויהודה, מלכות, רגל רביעי. ע"כ ניתנה לו המלכות על ישראלתקסז) המלכות נתקיימה ליהודה, כמ"ש, הפעם אודה את ה', משום שהוא הרביעי. ע"כ, אודה את ה', כי הוא רגל רביעי אל הכיסא. חג"ת הם .
תקפב) ה' ישמורך מכל רע ישמור את נפשך. כיוון שאמר, ה' ישמורך מכל רע, למה נאמר עוד, ישמור את נפשך? אלא, ה' ישמורך מכל רע, בעוה"ז, ישמור את נפשך, בעולם האמת.