Left Sidebar Content

אקטואליה | ארכיון אקטואליה חברתית

החיפוש אחר אהבה

כמה רומנים נכתבו על אהבה, כמה סרטים, כמה שירים, ועדיין קשה לומר מהי בדיוק אהבה אמיתית. כולם חולמים לאהוב ולהיות נאהבים, מרגישים בזה צורך עמוק בפנים, אבל בדרך כלל לא מוצאים. מה אנחנו לא יודעים?

המקור הגבוה ביותר לעניין האהבה הוא הכוח העליון, הבורא. הוא ברא את הכוח התחתון, הנברא, כדי שהנברא יפתח רצון להתקרב אליו והם יאהבו זה את זה. הידיעה שהכוח העליון ברא אותנו כדי שנתחבק עימו מרגשת מאוד, רק הבעיה היא שאנחנו לא מבינים באיזה סוג של אהבה מדובר.

אהבה אמיתית משמע שאני אוהב את האחר, לא את עצמי. רוצה למלא את הרצון שלו, לא למלא על ידו את רצוני. לשם כך אני צריך לפתח יכולת להתעלות מעל האגו שלי, להרגיש את הרצונות של הזולת ולהעמיד את עצמי לשירותו. למצוא נחת רוח במילויו של האחר, זו ההגדרה של לאהוב אותו.

במצב כזה, אני כבר לא אוהב מישהו בגלל שזה נעים לי, כלומר שהוא גורם לי סיפוק, נראה טוב, מושך אותי, מצחיק אותי, מרגש אותי, בעל אופי נהדר או תכונות נפלאות. אני לא סורק את ההבחנות החיצוניות או הפנימיות שבו, מתוך נקודת המבט של מה זה יעשה לי, אלא מסתכל רק על דבר אחד: איך אני יכול למלא אותו. בין אם מדובר בבני זוג או בחברים, אהבה אמיתית היא כזו שנמצאת מעל כל החשבונות האגואיסטיים הצרים. 

אהבה הדדית זה שאנחנו מסכמים לפתח יחסי אהבה בינינו. משתדלים להרגיש את הרצון של האחרים ולמלא אותם. כך אנחנו נכנסים יותר ויותר זה לתוך פנימיותו של זה, עד שאנחנו מתאחדים, נדבקים זה לזה. במקורות נאמר על כך: "זכו, שכינה ביניהם".

כשמתעמקים בהגדרות כאלה ברור שלאהוב באמת זה מנוגד לטבע שלי. כדי להיות מסוגל לכך, אני זקוק לכוח שיעלה אותי מעל עצמי. כוח כזה נמצא במערכת הטבע הכללי, והוא שמוגדר בחכמת הקבלה ככוח עליון, כוח הטבע או אלוהים. הוא זה שברא אותי בטבע אגואיסטי, עם רצון לאהוב ולמלא את עצמי, ולכן רק הוא יכול לשדרג אותי. לשנות את היוצרות הכי פנימיים שבי, כך שאוכל לאהוב את הזולת ללא שום אינטרס אישי. אבל זה תלוי בכך שאפתח רצון לזה מצידי. רצון עצמאי, מתוך בירור, הכרה ובחירה חופשית שלי.

למה כדאי כל הסיפור הזה? כי בפיתוח אהבה לזולת יש פוטנציאל להנאה אדירה, משהו לא מהעולם הזה. דוגמה לכך נתן לנו הטבע ביחס האינסטינקטיבי של הורים לילדים. כשהילד האהוב שלנו מבקש מאיתנו משהו, אנחנו שמחים לוותר, שמחים לתת, רק שיבקש. וכשהוא נהנה, אנחנו נהנים הרבה יותר.

ללמוד לאהוב, אם כן, פירושו ללמוד איך למלא את עצמנו בצורה נכונה, נצחית, שלמה. בואו רגע נחשוב: בכל פעם שאנחנו ממלאים את הרצון הפרטי שלנו, לאוכל טוב, למין, לכסף, לשליטה, לכבוד או לידע, מה שזה לא יהיה, תמיד תחושת ההנאה מתפוגגת לאחר השגת אותו דבר נכסף. ושוב אנחנו מרגישים ריקים, חסרים אפילו עוד יותר מקודם. 

מילוי מושלם אפשרי רק בתנאי שאדם שואף למלא את האחר. למה? כי יש כאן הפרדה בין המקום שאליו נכנס המילוי, לבין המקום שבו מורגשת ההנאה. אני ממלא את רצון הזולת, ומרגיש ברצון שלי הנאה מכך. לכן התענוג לא נסתם, לא נעלם, לא מתאדה. שום דבר לא מגביל אותי מלתת ולתת, ולכן ההנאה שלי בלתי מוגבלת.

במצב כזה, אם נסגור מעגל, הנברא נעשה דומה לבורא. הוא מפסיק לאכול את עצמו ואת כל הסביבה, ומתחיל להחיות את כולם דרך אהבה. ככל שזה קורה, נפתחים בפניו עולמות. הוא מרגיש שהוא עולה ועולה, מטפס לממד חדש של קיום רוחני, שלם ונצחי. גן עדן קוראים לזה. 

אז במקום לחפש בלי סוף אחר אהבה, צריך ללמוד לפתח אותה בתוך עצמך. 

כאן ועכשיו.

המאמר מבוסס על ריאיון עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן, שיחה 601 כחלק מסדרת התוכניות "חיים חדשים" המשודרות בערוץ 96 ב-HOT ובאתר "קבלה לעם" - www.kab.co.il

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content