Left Sidebar Content

תפקיד עם ישראל | ארכיון כתבות - תפקיד עם ישראל

ישראל, נשמת האנושות

אומות העולם ימשיכו לשלוט בישראל, כל עוד היא אינה עוסקת בתורה. על החיצוני והפנימי בתורת הקבלה

בחכמת הקבלה, הנשמה מופיעה כרצונות פנימיים שנקראים "ישראל", והגוף מופיע כרצונות חיצוניים שנקראים "אומות העולם". לפי סוגם נקבעת מידת השתייכות הרצונות לפנימיות או לחיצוניות. פנימיות, פירושה קירבה לבורא ולחוק ההשפעה. חיצוניות, פירושה ריחוק מהבורא וקרבה לרצונות של קבלה.

"ודע, שבכל דבר יש פנימיות וחיצוניות.
ובכללות העולם נחשבים ישראל, זרע אברהם יצחק ויעקב, לפנימיות העולם,
וע' (70) אומות, נחשבים לחיצוניות העולם.
וכן בישראל עצמם יש פנימיות- שהם עובדי ה' יתברך השלמים,
וכן יש חיצוניות - שאינם מתמסרים לעבודת ה' יתברך...
וכן בעובדי ה' יתברך שבבני ישראל, יש פנימיות- שהם הזוכים להבין נשמת פנימיות התורה וסודותיה, וחיצוניות- שהם אותם שאינם עוסקים אלא בחלק המעשה שבתורה.
וכן בכל אדם מישראל, יש בו פנימיות - שהיא בחינת ישראל שבו, שהוא סוד הנקודה שבלב.
וחיצוניות- שהיא בחינת אומות העולם שבו, שהוא הגוף עצמו."
(הרב יהודה אשלג, בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר)

מדבריו של בעל הסולם נובע, כי החלק הפנימי ביותר בנשמתו של אדם מישראל, כלומר, הרצון המשתוקק אל הבורא, ישר- אל, נקרא הנקודה שבלב. בתוך ליבו של אותו אדם, בתוך מכלול הרצונות האגואיסטיים שלו, מתעורר חלק רוחני המשתוקק לשוב אל שורשו העליון.

הכרת הרע

גם שיטת התיקון, מתחלקת לפנימיות ולחיצוניות. השימוש בפנימיות כאמצעי לטובות הנאה לזולת ("אלטרואיזם"), במטרה להיתקן ולהתקרב לבורא, מביא תועלת עצומה. לעומת זאת, השימוש בחיצוניות, כלומר, השימוש בתורה לשם סיפוק רצונות אגואיסטיים, מביא לנזק עצום למערכת הנשמות כולה.

העיסוק של ישראל בתורה, המושך את האור העליון הכולל, המחזיר למוטב, המתגלה ברצונות המתוקנים, קובע את השליטה בסדר העולם. אם ישראל עוסקים בתורה, העולם הפנימי שולט במלואו בסדר העולם ואם ישראל אינם עוסקים בתורה, העולם החיצוני שולט בסדר העולם. אולם אם הם עוסקים בתורה, אך לא בחלק העוסק בתיקון הנשמה, נגרמת שליטה מחמירה עוד יותר של אומות העולם על ישראל. זאת משום שעל ידי כך קובעים ישראל, שאומות העולם חשובים יותר מהם.

האור המחזיר למוטב מביא להרגשת "הכרת הרע", ולאחריו מיד מתקן אותה. "הכרת הרע" היא ההכרה שהאגואיזם מזיק להתפתחות הרוחנית, שעליה דורש האדם תיקון, המגיע אליו בעקבות דרישתו ומביא לתיקון תכונת ההשפעה בכללותה. החשיבות של תיקון תכונת ההשפעה היא עצומה, שכן, ללא תיקון החלק הפנימי ביותר לא ניתן לבצע דבר. כל ניסיון תיקון אחר נידון לכישלון.

נשמה שבורה

מטרת הבריאה היא שהנברא יעדיף מבחירתו החופשית לחזור ולהידמות לבורא בתכונותיו. הבורא רוצה שיתגלה בנברא רצון להתחבר אתו מתוך האגואיזם, והוא המנהל את תהליך החיבור אליו, באופן נסתר. כדי להקל על התהליך הזה, הבורא שבר וחילק את הנשמה הכללית הנקראת "נשמת אדם הראשון" לחלקים רבים. תפקידו של כל אחד מהחלקים הוא לפתור באופן עצמאי את עניין הוויתור על האגואיזם.

ישראל, הנקודות שבלב

כיום, לאחר השבירה וחלוקת נשמת האדם הכללית למיליוני נשמות, תכונות ההשפעה והקבלה מעורבות יחד בכל אדם ואדם, ואין זה חשוב מהו שורש נשמתו. בנשמה הפרטית מתחילים לתקן את הערבוביה הזאת על ידי המאור המחזיר למוטב, הוא האור המתקן המוזכר. אור מיוחד זה "מושכים" בזמן לימוד חכמת הקבלה. האור המתקן משפיע על התפתחותה של תכונת ההשפעה בנשמה ומתקנה. השלבים בתיקון השבירה מסודרים לפי חשיבותם, ולפי קלות תיקונם. תחילה התיקון הקל ביותר, של רצונות ההשפעה, החלק הנקרא "ישראל", ולאחר מכן תיקון רצונות הקבלה שנקראים "אומות העולם".

הכחדת האומה

מתוך תפיסתנו הלקויה, איננו רואים כי תיקון החלק הפנימי יביא בהכרח לתיקון החלק החיצוני הנספח אליו וגורמים לעיכוב בתהליך התיקון. לכן איננו מסדרים את מערכת הנשמות על פי פנימיות וחיצוניות, ואיננו מציבים את החלק הפנימי אל מול האור המחזיר למוטב. באופן זה, אנו מעכבים את תהליך התיקון, ומביאים על עצמנו סבל מיותר. עיכוב גדול עוד יותר נגרם, אם אנו משתמשים בפנימיות, באופן הפוך לתכלית הכללית, כלומר, אם אנו מנצלים את הפנימיות לטובת סיפוקים ומילויים בחיצוניות. דבר זה גורם לנזק העולה לנו במחיר של סבל רב, בעבר, בהווה ובעתיד. שימוש שגוי באמצעי התיקון, היחלשותה של הפנימיות, וחיזוקה של החיצוניות באדם הפרטי, יביאו בסופו של דבר, להיעלמותו של הרצון שקיבל לרוחניות. תהליך זהה בנשמה הכללית, יביא להכחדתו של עם ישראל.

אין גרוע יותר מפנימיות המשרתת את החיצוניות. אם ישראל מקבלים את שליטת אומות העולם בניהול המדינה מבחינה מדינית, חברתית, תרבותית וכלכלית, הרי הם מביאים כליה רוחנית וגשמית, הן על עצמם והן על העולם כולו. מכאן נוכל להבין את חשיבותה של הפנימיות על פני החיצוניות, ואת משקלה הסגולי בתהליך התיקון הכללי. הגדלת ערכה של הפנימיות, ההשתוקקות לבורא, אצל ישראל, מביאה באופן ישיר לתיקונה של כללות מערכת הרצונות שבאדם. טיפוח החלק הפנימי בנשמתו של אדם, ובמיוחד בקרב אלו הבאים מהחלק הפנימי בנשמת אדם הראשון, יוצר בעולמנו מגמה זהה למגמת התיקון הרוחנית.

הבחירה

בחירתו החופשית של האדם מתבטאת בהגדלת חשיבות תיקון הפנימיות לעומת תיקון החיצוניות בלבד, ב"דרך תורה" ולא ב"דרך ייסורים", אף על פי שהוא מנוגד לרצון הטבעי שלו. אל לו לאדם להתלונן כי חייו כאובים ומלאי סבל. בידו הבחירה, לתקן את טבעו, הגורם לו רק לריקנות ולכאב.
מפעם לפעם, מגיעים לאדם שבחר בתיקון, כוחות מהעליון, בצורת אור רוחני גדול, כדי שיתגבר על תחושתו הרעה ועל הרגשת הריקנות המציפה אותו. התהליך כולו נמשך עד לתיקון האגואיזם לצמיתות, כלומר עד שהאדם משיג את הגודל ההתחלתי של נשמתו. ואז נשמתו כולה מוארת באור העליון וזוכה להרגשת השלמות והנצחיות.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content