Left Sidebar Content

מאמרים של הרב ד"ר מיכאל לייטמן מרחבי הרשת

למי אתם מאמינים יותר לתקשורת או לממשל?

למי אתם מאמינים יותר לתקשורת או לממשל? לעיתונאים ולשדרני טלוויזיה או לדוברים של בית הנבחרים? למאמר של ה"ניו יורק טיימס" או לציוץ של טראמפ?

השאלות הללו צפו לתודעה ולשיח הציבורי בסופה"ש האחרון, לאחר שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, תקף בחריפות בטוויטר כלי תקשורת מרכזיים בארה"ב: "תקשורת הפייק ניוז (ניו יורק טיימס, אן-בי-סי ניוז, אי-בי-סי, סי-בי-אס, סי-אן-אן - הכושלים) היא לא האויב שלי! היא האויב של העם האמריקאי".

לא מדובר על מאבק שנולד בן-לילה, אלא זהו שלב מכריע בקרב, סיכום לשלל תופעות שצצו בשנת 2016. הכול התחיל עם תופעת ה"פייק ניוז" (Fake News) - הכינוי לאתרי חדשות שבמהלך מרוץ הבחירות לנשיאות ארה"ב הפיצו במכוון חדשות מזויפות, מפוברקות ומסולפות בכדי להביא תנועת גולשים; מילון "אוקספורד" המשיך והגדיר את "פוסט-אמת" (Post truth) כמילת השנה, מונח המתאר מצב בו לשמועות האינטרנטיות יש יותר השפעה על דעת הקהל מאשר למציאות, וגולשי אתר המילון "מרים וובסטר" ביטאו את רוח התקופה עם בחירת המילה "סוריאליסטי" - מצב המאפיין מציאות לא רציונלית של חלום.

אם רצתה בכך או לא, הפכה התקשורת מכלי מאזן ובולם לגורם מסית ומפלג. מתי המצב החל להידרדר? מתי הפסיקו הכתבים לדווח בצורה אובייקטיבית, או לפחות להשתדל עד כמה שניתן? מה עתיד לעלות בגורל היחסים בין השלטון לעיתון? ואיך ניתן להחזיר לידי אמצעי התקשורת את האמון שנפגם?

עם סיומה של מלחמת העולם השנייה, רוח הליברליות פשטה באופן טבעי ברחבי העולם. פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי ביפן, ההרס הרב שהביאו גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית על מיליוני אנשים, ועוד שורה של אירועים בסדר גודל עולמי הביאו את האנושות להבין שהדרך להשמדה המונית הפכה קצרה מתמיד, והגיעה העת להומניות מסוג חדש: לעודד חופש, סובלנות ופתיחות, לשאוף לחירות ולכבד את הקדמה. אכן זו היתה תקופה פורחת של יחסים אנושיים יפים וטובים. תוכנית מרשל, שמטרתה היתה להביא לשיקום אירופה לאחר המלחמה, החלה לקרום עור וגידים, והמסר שנכתב על אחד הכרוזים שהופצו, הביע במדויק את רוח הזמן: "בכל מזג אוויר עלינו לנוע ביחד!".

גורם אחד לא נלקח בחשבון בבועה של אותם חיים יפים: הטבע האגואיסטי של האדם. האגואיזם, שהתעצם בהדרגה ולא נתן מרגוע לאדם, בא על סיפוקו רק בתנאי שהרווח בא על חשבון הזולת. על אף הליברליות שקראה לתת הזדמנות שווה לכולם והפיצה מסרים של ידידות ואחווה, החלו לנבוט ניצנים של מניעים אגואיסטיים, ותחושות הליכוד והאחדות שנוצרו בימי המלחמה הקשים התפוגגו, וכל איש החל לדאוג לצורכי עצמו. באותן שנים התחולל מהלך נוסף: מדינות שלמות השתחררו מכבלי מסגרת הדת, אנשים יצאו לחופשי מגבולות המוסר, והנטייה לדמוקרטיה ולסוציאליזם הלכה והתפתחה. הליברליזם הגיע לשלב בשלות והניב פירות שאינם ראויים למאכל. האגואיזם האנושי התחיל לתפוח יותר ויותר, והסימנים לכך ניכרו בכלי התקשורת. במקום להישאר נאמנים לציבור ולשקף את תמונת המציאות, השקר החל לחלחל פנימה אל דפי העיתון היומי והשלטון בתאוותו רתם את כלי התעמולה לידיו.

האנושות לא עצרה לרגע אחד כדי לחשוב כיצד לרפא את האגואיזם. "יצר לב האדם רע מנעוריו", כלי התקשורת המשיכו לחגוג והתוצאות ממשיכות להיראות בשטח גם לאחר שבעים שנות הרס. ברוח הניאו-ליברלית שלו, אובמה הותיר אחריו עולם בנסיגה חמורה. הדוקטרינה שלו הציתה מחדש את המלחמה הקרה, פירקה את לוב וסללה את הדרך לאיראן גרעינית. אובמה צינן את היחסים עם סין והעצים את כוחה, הצית את גל מחאות "האביב הערבי" במטרה לנצל את אוצרות הטבע של מדינות ערב, להתערב בעניינים הפנימיים שלהן ולזרוע בתוכן פילוג. ימים יגידו מה עלול להתרחש עם מיליוני המהגרים המוסלמיים שנוהרים ליבשת אירופה וארה"ב. הגישה הליברלית, או בגרסתה המתקדמת, האולטרה-ליברלית, אמנם חבקה עולם, אבל רמסה בדרכה כל חלקה אנושית טובה.

"אל תאמינו לתקשורת", מצייץ טראמפ בחשבון הטוויטר שלו, "הבית הלבן מתנהל טוב מאוד. ירשתי בלגן ואני בתהליך לתקן אותו". אמצעי התקשורת, בייחוד אלה הדיגיטליים, הפכו חלק בלתי נפרד מחיינו, ומבטאים כל תנודה קלה שמתרחשת במציאות. "ההדלפות אמתיות, אבל אתם פייק ניוז", ענה טראמפ לאחד הכתבים במסיבת עיתונאים שנערכה השבוע שעבר. בעובדה זו טראמפ צודק. העם נתון תחת שליטת כלי התקשורת, ונשטף באינספור מסרים מבוקר עד ערב. טראמפ לא באמת נאבק באנשי התקשורת עצמם, אלא באליטות שמממנות אותם, כדי להשביע את תאוותם הבלתי נשלטת לכסף, שלטון וכבוד. אולם, כל עוד המזומנים מוזרמים ליצרני המדיה, שבחריפות ובזריזות שוטפים את דעת הקהל לשמוע בקול אדונם, אין שום יכולת לבנות מדינה, לכן טראמפ יוצא במתקפה עליהם.

אין כאן את מי להאשים או להצדיק. גם אנשי התקשורת וגם אנשי הממשל מונעים על ידי אותם מניעים אגואיסטיים טבעיים שדורשים לעצמם עוד ועוד. האשם היחיד הוא האגואיזם הלא מרוסן, אותו בעיקר עלינו לייצב ולתקן. אחרת המאבק עתיד להסתיים באחד משני התרחישים: או שכלי התקשורת יתמתנו ויפסיקו את דברי הבלע, או שטראמפ יעזוב את השלטון. כל עוד שניהם מתעקשים, חשים מנצחים ולא מתכוונים לוותר - הקרב יתעצם ויסתיים בכאב.

טוב שמאבק איתנים כזה מתרחש. אף כוח אינו יכול בלעדי הכוח השני, ורק בעזרת שניהם המדינה יכולה להתקיים. אנחנו זקוקים לממשל הגון ותקיף לצד תקשורת חזקה ואמתית. ללא הביקורת של התקשורת האמתית, לא היתה דרך להגביל את האגואיזם המופרז שמתעורר לחמדנות כשמתיישבים על כס השלטון.

התקשורת כידוע היא "כלב השמירה של הדמוקרטיה", העיניים הבוחנות של העם, שדואגות שהכול יתנהל כשורה ולטובת אזרחי המדינה. לכן, אם התקשורת תשמור על שני כללי ברזל: תהיה אמתית וביקורתית, הכול יתנהל על מי מנוחות. המאבק בין השניים לא ייעלם, אך כל עוד יהיה מאוזן בביקורת בונה ובשמירה הדדית, הוא יפעל לטובת העם והמדינה. זה הסנריו הטוב. הסנריו הרע שעלול להתרחש: כלי התקשורת יעשו יד אחת להפיל את טראמפ, יקום שליט אחר, קיצוני בדעותיו המנוגדות, ויגרור את העם למלחמת אזרחים בארה"ב ולמלחמה בעולם.

שתי האופציות הן הרע במיעוטו. סנריו מושלם יותר לטעמי, יהיה כאשר כלי התקשורת יעסקו במהות הקשר בין בני האדם. כלומר, יהפכו למעין משרד חינוך אוניברסלי ויסייעו בהדרגה לשקם את הטבע האנושי הגורם לתחלואות רבות. לא מיליארדר בראש תאגיד, לא מדיום אחד ששואף לרייטינג גבוה ולא תוכן ממומן שלא ידוע מי עומד מאחוריו - אלא רשות המורכבת מאוסף של אנשי תקשורת, לצד פסיכולוגים ויועצים חינוכיים, סוציולוגים ומדענים. על גוף כזה עלינו להטיל את האחריות לארגן מערכת חינוכית דרך כלי התקשורת, לכל הגילאים ובכל התחומים. עלינו להקצות בעבורם את כל האמצעים הדרושים כדי להפיק לקח ומוסר השכל מכל מקרה שמתחולל, בין אם מדובר בתאונת דרכים, זכייה בלוטו או דיון פוליטי, במקום להבליט את האירוע כסקנדל ולזרז את התפשטות הנורמות השליליות בחברה. כך בהדרגה יתפתח בעם יחס בריא לכל אירוע ומקרה שסובבים אותנו, כך ישובו האמון ותחושת הביטחון בקרב הקוראים והגולשים, וכך, במקום שהתקשורת תצטייר כ"אויב העם", היא תהפוך ל"מחנך העם" - הגוף שמקשר בינינו לאחד.

תמונה: רויטרס

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>ערב מבוא נובמבר 2018</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content