Left Sidebar Content

תרבות | ארכיון תרבות

מי רוצה להיות מקובל?

סביב השולחן עם הקומיקאי גיל קופטש

הסטיריקן והקומיקאי, גיל קופטש, הולך קצת לאיבוד בין כל השרטוטים והמושגים של הקבלה. הרב ד"ר מיכאל לייטמן עושה קצת סדר. בסוף נצא כולנו מן הבלבול...

קופטש: שלום הרב לייטמן, אני שמח לפגוש אותך. כבר הרבה זמן רציתי, ראיתי קצת חומר שלכם, שמעתי וקראתי כמה ספרים, אבל אני לא בטוח שהבנתי. הדברים נראים לי טכניים מידי - מפות, שרטוטים, ערוצים, ספירות ועולמות - זה נראה כמו איזו תכנית בנייה; ואני לא אדריכל ולא קבלן בניין. תוכל להסביר קצת מה המשמעות של השתלשלות האורות וכל הדברים שמתוארים שם, ובעיקר איך זה משפיע עליי בחיי היומיום?

הרב לייטמן: האור העליון משתלשל ומגיע אל האדם. האדם מרגיש את ההתפעלויות שלו ממשהו חיצוני לו, מהאור. את ההרגשות האלו ניתן למדוד - יש להן גודל, רוחב, צבע ונפח.

אם ארשום אותן, ואדם אחר יחזור על אותן ההרגשות במדויק, וממש יבדוק את אותן הפעולות על עצמו, נוכל להחליף בינינו את אותן התרשמויות וחוויות הרוחניות. כך גם נבין שכל אחד מדבר בדיוק על אותן הרגשות. זו דרכם של המקובלים לבטא את החוויות שלהם בכתבים, ומזה כבר התפתחה חכמה שלמה, מדע.

קופטש: ומה זאת אומרת להחליף מידע על הרגשות?

הרב לייטמן: בעולם שלנו יש שפה משותפת שבעזרתה אנו מתארים רגשות ומצבים שחווינו. לדוגמא, השימוש שאנו עושים במילים: חם, קר, מתוק או חמוץ, מבטא תחושה מסוימת. באופן דומה אנו נוהגים כאשר ברצוננו למסור זה לזה מידע על הרגשה רוחנית שחווינו. כאשר אתה חוזר על אותם הנתונים ופועל באותה הדרך, אתה מגיע לאותה ההרגשה שאליה הגיע מי שתיאר את הדברים.  

קופטש: ומהי בדיוק השיטה?

הרב לייטמן: השיטה היא פשוטה - יש 'סַפָּק' של אור, וקוראים לו הבורא.

קופטש: אתה מדבר על מי שברא את העולם?

הרב לייטמן: הבורא הוא לא מישהו, ודאי לא דמות כזו או אחרת, אלא כוח רוחני, תכונה רוחנית. הוא ברא את הרצון שלי, ואני, בתת ההכרה וללא הבנה, רוצה להתמלא ממנו. זה עדיין לא מובן לי, אבל כך אומרים המקובלים. ובהחלט, בשלבים מתקדמים יותר, אט אט מתגלה לאדם, שדווקא אל המקור הזה הוא משתוקק.

התנאי הוא להידמות לבורא, וברגע שאקיים את התנאי הזה, אוכל להתמלא גם בעצמי. אז החכמה היא בסך הכול ללמוד כיצד להידמות לבורא בצורה נכונה, איך להיות כמוהו. מי שלומד איך להיות כמוהו, מבין ומרגיש את כל המערכת, וחי מתוך אותה השלמות.

אנחנו דור מבולבל

קופטש: אתה מדבר על עניין הרצון, ואנחנו דור של מבולבלים. רוב הצעירים היום אפילו לא יודעים מה הם רוצים, או מרגישים, לא יודעים מה הם יהיו כשיהיו גדולים, לא יודעים מה זו יהדות. הם רואים את הקהל ה"חרדי", וזה מאיים עליהם.

הרב לייטמן: גם בקרב הקהל החרדי תמצא היום לא מעט בלבול והרבה שאלות.

קופטש: אז איך האדם בונה נכון את הרצון? התורה אומרת לנו להניח תפילין, לעשות ברית מילה, להתפלל, לזה אתה מתכוון?

הרב לייטמן: ממש לא. אין שום קשר בין המצוות הרוחניות שאתה צריך לבצע בנשמה, לבין קיום המצוות שאתה מכיר מהעולם הזה. אנחנו מדברים על תיקון של רצון האדם, על הכוונה שלו, ולא על תיקון המעשים. אלו שני דברים שונים לגמרי.

קופטש: ובאמת אין קשר?

הרב לייטמן: אין קשר. כמובן שאין בכך כדי לבטל או לזלזל בקיום המצוות הגשמי, אולם על ידי הפעולות החיצוניות הללו לא מתקנים את הנשמה. את הנשמה מתקנים רק על ידי תיקון הרצונות. לכן כתוב "בראתי יצר רע, בראתי לו תורה תבלין", יצר הרע - הוא האגו שלנו, תורה תבלין - היא חכמת הקבלה, שמתקנת את האגו.

המצוות המעשיות אינן מתקנות את האגו שלי. רק כשאתה מתחיל להרגיש את הרצון - האגו שלך - כרע, עד כדי כך שאתה לא מסוגל ולא רוצה להתחבר לאחרים, אז - דווקא כנגד התכונה הזו, שמסרבת להתחבר או לאהוב את הזולת - אתה מבקש, מושך ומזמין עליך את כוח התיקון. ורק כוח תיקון זה נקרא "תורה".

עיין ערך ארץ ישראל

קופטש: ומבחינה רוחנית, מה החשיבות של חבל הארץ הזה שקוראים לו ישראל?

הרב לייטמן: "ארץ ישראל" שבדרגה הגשמית, היא העתקה מהעולם הרוחני.

קופטש: מה זאת אומרת?

הרב לייטמן: בעולם הרוחני, תכונת "ארץ ישראל" היא כוח הנתינה. המילה ישראל, מורכבת מצירוף המילים "ישר-אל", ישר אל הבורא, אל תכונת הנתינה.

הרצון בעצמו הוא רצון ליהנות, האגו, אבל הוא משנה את טבעו כאשר הוא מתחבר לשאר הנשמות. כך זה בעולם הרוחני. כאשר האדם מגיע למצב כזה של אהבה וחיבור עם יתר הנשמות, אז נקרא שהוא נמצא בדרגה של "ארץ ישראל" הרוחנית.

בעבר עם ישראל כולו היה בדרגה הרוחנית הזו, לכל אורך התקופה מיציאת מצרים ועד לחורבן בית המקדש. ולכן גם חיינו בארץ ישראל הגשמית. מאז שיצאנו לגלות, ניתק הקשר שעליו שאלת קודם, בין קיום המצוות הגשמי לבין העולם הרוחני. הגלות אמנם הסתיימה מבחינה פיזית, אולם עלינו לממש זאת בינינו גם ברמה הפנימית. עלינו להשיב מחדש את היחסים בינינו לדרגת "ואהבת לרעך כמוך".

קופטש: לפי דבריך, גלינו בגלל שנאת חינם. זו המשמעות של הנתק מהרוחניות?

הרב לייטמן: נכון, נפלנו מדרגת ו"אהבת לרעך כמוך", ועקב כך גלינו מארץ ישראל הגשמית.

שלום בא מאהבה

קופטש: אז בוא נדבר קצת על הגדרות של מושגים, שאני לא בטוח שאנחנו מבינים אותם. למשל: מה זה שלום? או מה זאת אהבה?

הרב לייטמן: "שלום" הוא מצב של שלמות עם הבורא.

קופטש: נשמע טוב, שלום עם הבורא...

הרב לייטמן: ו"אהבה" היא דאגה למילוי הזולת.

קופטש: ואיך אנחנו עושים שלום עם שכנינו?

הרב לייטמן: אם נצא, אפילו במעט, מהגשמיות לרוחניות, כלומר, נתעלה לחיבור בדרגה שבה הנשמות של כולנו מחוברות יחד, אז תראה שכל העולם, ודווקא "בני דודינו", יתחברו ויסתכלו עלינו באותו האופן בדיוק כפי שכתבו הנביאים בספריהם.

קופטש: "כולם פניהם לבית ה'". אז זה בעצם תלוי בנו.

הרב לייטמן: בלבד.

קופטש: אז אנחנו צריכים להתעלות לדרגה הרוחנית ולפתוח את ליבנו?

הרב לייטמן: בדיוק. ואז אתה תראה שבמידה שאתה מתעלה לדרגה הרוחנית, גם הם חיים איתך בהרמוניה. העולם שלנו הוא עולם התוצאות. מה שקורה ברוחניות, בעולם הסיבות, מכתיב גם את מה שקורה כאן.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>קורס חכמת הקבלה</p><p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content