Left Sidebar Content

משמעות החיים | ארכיון מאמרים על משמעות החיים

אור זורם בארבע שפות

ספרי הקודש נכתבו בארבע שפות קוד: התנ"ך, ההלכה, האגדה והקבלה. אבל לא מדובר בכללי מוסר או בסיפורים, אלא בארבע דרכים שונות לספר לנו על העולם הרוחני
מאת: ניב נבון

כבר הרבה זמן תכננתי לקנות איזה ספר על הקבלה. האמת היא שלא הייתי בקיא גדול בתחום, אבל בקצה הרחוב שבו אני גר מסתתרת חנות ספרי קודש קטנה, וחשבתי ששם בטוח ידעו להמליץ. נכנסתי לחנות העתיקה, וניחוח של ספרים ישנים אפף אותי. המוכר, איש מבוגר עם שיער כסוף ומשקפיים עם עדשות עבות, הביט בי בשקט, ממתין.

אמרתי לו שאני מחפש ספר על קבלה. "איש צעיר", השיב המוכר, "כל מה שאתה רואה פה זה ספרי קבלה".

הסתכלתי סביב בפליאה על ערימות של ספרי גמרא, תורה ומדרש, וממש לא הבנתי. "יש לך כמה דקות?", הוא שאל לשמחתי. הסכמתי להישאר ולהקשיב.

מילים מהעולם שלנו

"לפני הכל", אמר, "אתה צריך לדעת שכתבי הקודש נכתבו על ידי מקובלים. מקובל, הוא אדם שגילה שבכל המציאות קיים כוח אחד של נתינה מוחלטת ואהבה, שמטרתו היא להביא אותנו למצבו, להיות מאוחדים באהבה כמוהו. המקובלים תארו עבורנו את הדרך הרוחנית, ולא הייתה להם ברירה אלא להשתמש במילים שגם אנחנו נכיר, מילים מהעולם שלנו. אחרת לא היינו מבינים דבר".

מנדלבוים, כך קראו למוכר, הזמין אותי לשבת והמשיך בנחת, "הם כתבו את חכמת הקבלה בארבע 'שפות קוד' שונות, שמספרות כולן על דבר אחד בלבד: על העולם הרוחני". הבטתי בו מרותק. הסתכלתי על פתח החנות, חושש שמא ייכנס לקוח ויפריע לנו בשיחה.

שפת התנ"ך

"השפה הראשונה נקראת שפת התנ"ך", אמר לי בקריצה ערמומית והשתתק. "איך זה יכול להיות?" שאלתי מיד, "הרי התנ"ך מדבר על עם ישראל, על המצוות, על הבריאה - מה זה קשור לקבלה?!"

מנדלבוים חייך לעצמו בשביעות רצון,"ניקח לדוגמה את הפסוק המפורסם 'בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ'", אמר, והתחיל בהסבר. 

"עכשיו תקשיב לי טוב, הבורא ברא מציאות שמורכבת משני כוחות: הרצון לתת והרצון לקבל - האגו. בסיפור הבריאה הם נקראים 'שמים וארץ'. המקובלים גילו לנו שהנברא צריך להגיע לדרגת ההתפתחות הגבוהה ביותר, לדרגת הבורא. אבל כדי להגיע לכך על הנברא להשתמש בשני הכוחות ולא רק באחד מהם".

"אני לא מבין", התלוננתי. מנדלבוים הסביר, "אם היה בנו רק רצון לתת, כלומר 'שמים', אז היינו כמו מלאכים, נותנים וזהו, בלי בחירה. ואם היה בנו רק את הרצון לקבל, כלומר את ה'ארץ', אז היינו רוצים רק לקבל, כמו תינוקות.

הקבלה מסבירה לנו איך שני הכוחות האלה משתלבים בצורה נכונה". הוא הסתכל בי בחדות והוסיף, "ושתדע שכל המקובלים כתבו שהתורה מדברת רק על זה".

שפת ההלכה

"... אז בוא ונראה איך משלבים בין הכוחות האלה", הוא אמר ולהפתעתי הרבה הוציא מתוך הארון, ספר גמרא גדול, פתח בדף הראשון וקרא בנגינה למדנית טיפוסית - "שנים אוחזין בטלית... זה אומר כולה שלי, וזה אומר חצייה שלי...זה נוטל שלושה חלקים, וזה נוטל רביעי".

לא הבנתי, על מה מדברים שם? מדוע נלחמים על טלית? ואם אחד מקבל שלושה רבעים ממנה, מה יעשה השני ברבע טלית?  איכשהו, ניחשתי שגם כאן יש עומק לדברים.

"זוכר את שני הכוחות מקודם, הרצון לקבל והרצון לתת" שאל אותי מנדלבוים, מבטו בוחן אותי מאחורי משקפיו הגדולות, כמו מבקש לראות אם התלמיד הבין. "ודאי" עניתי בביטחון. "המקובלים שחיברו גם את הגמרא, הסבירו בהרחבה כיצד להשתמש נכון בשני כוחות אלה. בשפת ההלכה, הנברא נקרא 'טלית'. כשהאדם מתחיל את דרכו הרוחנית, שני הכוחות - הרצון לתת והרצון לקבל 'אוחזים' בו, כלומר שולטים בו, אתה מבין?

ברגע אחד הוא רוצה להתאחד עם הזולת ולתת - ופתאום שולט בו הרצון השני, ואז הוא רוצה רק ליהנות מהזולת ולנצל אותו. אבל כשמתקדמים ברוחניות, לומדים לשלוט בשני הכוחות. ולקבוע בכל מצב ומצב את השילוב והיחס הנכון ביניהם, אם שלושה חלקים, רבע או חצי".

שפת האגדה

מנדלבוים שולף ספר ישן מהמדף, על הכריכה כתוב "מדרש רבה". הוא נושף עליו ומפריח עננת אבק אל חלל החדר. הוא מצביע על דף מסוים, והפעם אני קורא: "'ויתרוצצו הבנים בקרבה' - בשעה שהיתה רבקה עומדת על יד בתי מדרש, יעקב מפרכס (מתנועע) לצאת... ובשעה שהיתה עוברת על בתי עבודת כוכבים, עשו רץ ומפרכס לצאת".

"שפה ציורית, נכון?", הוא מחייך, "המקובלים בחרו ב'שפת האגדה' כדי להסביר לנו על מצבים רוחניים שהיו קשים לתיאור בשפות האחרות.

"'יעקב' במקרה זה, הוא הכוח החיובי שעוזר לנברא להתרומם לדרגת הבורא, ולהיות אוהב כמותו. 'עשו' בסיפור הוא הכוח שלכאורה מפריע לנברא להשיג את המטרה הזו".

"אז רגע, אם כך, ברוחניות כל מילה מסמלת דברים אחרים, ש...?", שאלתי, "יותר מזה", קטע אותי מנדלבוים באדיבות, "'בסיפור' הזה מוסבר כיצד לקבוע את היחס בין הכוחות, איזה מהם יפעל בך. הכל תלוי בחברת האנשים שעימם תבחר להיות. יש סביבה שתעזור לך להתקדם ברוחניות ותהפוך אותך לאדם שאוהב את הזולת, ויש סביבה שתרחיק אותך מהרוחניות ותגרום לך להרגיש שכל העולם חייב לך. אתה שומע, הכל תלוי בסביבה שאתה בוחר לעצמך".

שפת הקבלה

על השולחן היה מונח הספר: "שלבי הסולם" של הרב"ש, הרב ברוך שלום אשלג. "זוהי שפת הקבלה. השפה המתאימה ביותר לדור שלנו", פתח מוכר הספרים הוותיק. "מי שלומד קבלה מבין שהתורה מדברת על העולם העליון, על האהבה ועל הקשר בין הנשמות, ואינו מתבלבל וחושב שהיא עוסקת במוסר, או בסיפורים על העולם שלנו".

"אבל הכי חשוב", הוא הוסיף, וראיתי שהוא מתחיל להתרגש, "בספרים של הרב"ש, המקובל הגדול הזה, אתה מרגיש שזה מדבר עליך".

"זוכר את שני הכוחות שעוזרים לנברא להגיע למדרגת הבורא? בטח שאלת את עצמך איך הרצון ליהנות על חשבון הזולת, עוזר בהתקדמות?". הנהנתי בציפייה ואמרתי, "כן, הרי קודם אמרנו ש'עשו' מפריע". מנדלבוים חייך ואמר "אבל אמרתי - "לכאורה". הרב"ש הסביר שבכל פעם שמתעורר באדם הרצון לנצל את הזולת, הרצון הזה מראה לו עד כמה הוא רחוק מלהיות נותן ואוהב כמו הבורא. ההרגשה הזו עוזרת לאדם לא לרמות את עצמו ולחשוב שהוא כבר 'צדיק גמור'", הוא הוסיף, "רק ככה אפשר להגיע לבקשה מהבורא, שיעזור להתעלות מעל הרצון הזה. ועל זה כתבו לנו המקובלים, בכל ארבע השפות".

הודיתי למנדלבוים, כולי נרגש. בשעה שלחצתי את ידו חשבתי לעצמי, שכך, בלי לשים לב קיבלתי ממנו את השיעור הראשון שלי בחכמת הקבלה. עבר שבוע מאז המפגש ואני עדיין נרגש. מדי פעם אני רואה את מנדלבוים עומד בפתח החנות, כמו ממתין לעוד תלמיד שירצה לשמוע על הקבלה. אני שואל את עצמי, האם הם מבינים איזה איש מיוחד יושב שם?

"רבי שמעון בר יוחאי אמר, אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות ודברי הדיוט... ואם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם יש ביניהם דברים מעולים יותר... אלא שכל דברי התורה, הם דברים עליונים וסודות עליונים" (זוהר בהעלותך, פירוש הסולם אות נ"ח).

הכתבה מבוססת על המקורות: בראשית רבה, פרשת תולדות; מסכת בבא מציעא פרק א', דף א'; בעל הסולם, פרי חכם מאמרים, "תורת הקבלה ומהותה"; הרב ברוך שלום אשלג, שלבי הסולם, "מהו שהיצר טוב ויצר רע שומרים לאדם בעבודה"; הרב ברוך שלום אשלג, ספר דרגות הסולם, מאמר שע"ח.

הוסף תגובה
תגובות
כותרת
שם
דוא''ל
תוכן
שלחבטל
שלח לחבר
שלח לחבר
שם השולח/ת
כתובת השולח/ת
שם החבר/ה
שלחו לכתובת דוא''ל
שלחבטל
תגובות
אין כרגע תגובות
<p>shvoa-ha-sefer</p><p>antisemetisem</p>
<div id="__tbSetup"></div><p>radio_zohar</p><p>hafatza</p><p>new-life</p>

Right Sidebar Content